חדשות האתר

פרוייקט הרחבת אתר הסיכומים 2014 יוצא לדרך, ואנחנו צריכים את העזרה שלכם! לחצו כאן לפרטים

שימו לב שתיקנו כמה סיכומים שהיו חתוכים, תודה לגולשים הנאמנים שהעירו לנו על כך.

סקר

  • באיזה מקצוע הייתם רוצים לראות יותר סיכומים
  •  תנ"ך
  •  אנגלית
  •  ספרות
  •  היסטוריה
  • אנא בחר תשובה

רשימת תפוצה

הצטרף לרשימת התפוצה שלנו!

  • אנא הכנס כתובת EMail תקינה

צורפת בהצלחה לרשימת התפוצה. תודה על שיתוף הפעולה!

חברתי

"נקמת הילד המגמגם" - רוני סומק

מקצוע: ספרות, כיתה: י"א, מאת: דורין, פורסם: 15/05/2008
הולכים לסרט? allmovies.co.il מרכז במקום אחד את כל ההקרנות בכל בתי הקולנוע!

עבודה מוכנה על השיר "נקמת הילד המגמגם" של רוני סומק. כוללת ניתוח אמצעים אומנותיים, כותרת ותוכן.

"נקמת הילד המגמגם" - רוני סומק
פרולוג
בעבודה זו אציג ואנתח את השיר "נקמת הילד המגמגם" של המשורר הידוע רוני סומק.
את ניתוח השיר אבצע תחת הנושא: הקשר בין היוצר, היצירה והקהל, משמעות האמצעים
האומנותיים הרבים המופיעים בשיר, וכיצד משמעות הכותרת מבטאת את גדולתו של
המשורר בן ימינו.
* קצת על המשורר: רוני סומק נולד בבגדאד בשנת 1951. הוא הועלה ארצה בשנת 1953.
למד רישום במכון אבני וספרות ופילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל-אביב. הוא היה
סוחר עורות, מדריך חבורות-רחוב ובשנים האחרונות הוא מלמד ספרות בבית-ספר תיכון.

נקמת הילד המגמגם /רוני סומק

הַיּוֹם אֲנִי מְדַבֵּר לְזֵכֶר הַמִּלִּים שֶׁפַּעַם נִתְקְעוּ לִי
בַּפֶּה.
לְזֵכֶר גַּלְגַלֵּי הַשִּׁנַּיִם שֶׁפּוֹרְרוּ הֲבָרוֹת
מִתַּחַת לַלָּשׁוֹן וְהֵרִיחוּ אֶת אֲבַק הַשְּׂרֵפוֹת
בָּרֶוַח בֵּין הַלֹּעַ לַשְּׂפָתַיִם הַחֲשׁוּכוֹת.
חָלַמְתִּי אָז לְהַבְרִיחַ אֶת הַמִּלִּים שֶׁנֶּאֶרְזוּ כִּסְחוֹרוֹת גְּנוּבוֹת
בְּמַחְסְנֵי הַפֶּה,
לִקְרֹעַ אֲרִיזוֹת הַקַּרְטוֹן וְלִשְׁלֹף אֶת
צַעֲצוּעֵי האל"ף-בי"ת.
הַמּוֹרָה הָיְתָה מַנִּיחָה יָד עַל כְּתֵפִי וּמְסַפֶּרֶת שֶׁגַּם מֹשֶׁה
גִּמְגֵּם וּבְכָל זֹאת הִגִּיעַ לְהַר סִינַי.
הָהָר שֶׁלִּי הָיָה יַלְדָּה שֶׁיָּשְׁבָה
לְיָדִי בַּכִּתָּה, וְלֹא הָיְתָה לִי אֵשׁ בִּסְנֵה הַפֶּה
כְּדֵי לְהַבְעִיר, לְנֶגֶד עֵינֶיהָ,
אֶת הַמִּלִּים שֶׁנִּשְׂרְפוּ בְּאַהֲבָתִי אוֹתָהּ.

אמצעים אמנותיים בשיר

1. לשון ציורית- השיר מתאר את פנים הפה כחלל לא גדול, הנראה כמקום רועש ומלא
מכשולים, כמו מפעל כושל שבתוכו נתקעו לילד הנרגש והמאוהב המלים.
2. ניגוד- היום לעומת פעם; ניגוד זה מבהיר את השינוי המשמעותי שהתחולל בחיי הדובר
שהפך מילד מגמגם לבוגר מדבר ולמעשה לאמן הדיבור – משורר!
3. מטאפורות:
* "המלים שנתקעו לי בפה" – תיאור מטאפורי של הגמגום. הכוונה למלים שלא הצליחו
לצאת מן הפה. השימוש במילה "נתקעו" מסמל את הרצון העז של הילד להוציאן לבחוץ-
שכולם ישמעו אותן, אך עם זאת את חוסר יכולתו לעשות זאת.
* "גלגלי השיניים שפוררו הברות" – מנגנון הדיבור מדומה לגלגלי שיניים. עקב הלקות
בדיבור, מנגנון זה פורר את ההברות במקום להוציאן שלמות. פירור ההברות בא לידי
ביטוי בגמגום.
* "לקרוע את אריזות הקרטון ולשלוף את צעצועי הא"ב" – מנגנון הדיבור האנושי מתואר
כאן באופן מטאפורי כאריזות קרטון. כאילו שהפה מכיל אריזות קרטון – אותן חלם הדובר
לקרוע (כמו מוצר ממפעל או משחק) ולשלוף מתוכן את המלים המדומות לצעצועים. עבור
מי שהתקשה בדיבור, השימוש בשפה נתפס כמשחק בצעצועים. מכאן ניתן להבין את
גודל התסכול של ילד המביט בחבריו המשחקים בצעצועים הנמנעים ממנו. השימוש
במטאפורה זו ממחיש עד כמה גדול הכאב.
* "ההר שלי הייתה ילדה..." – הדובר מתאר את אהובתו כהר, אותו לא הצליח לכבוש עקב
מגבלת הדיבור ממנה סבל. כשם שקשה לטפס על הר, והדבר מצריך פעולה גופנית
ומאמץ, כך קשה לילד להגיע אל לבה של הילדה, לגרום לה להתאהב בו בחזרה.
* "כדי להבעיר, לנגד עיניה, את המלים שנשרפו באהבתי אותה" – הדובר מתאר את
המלים כנשרפות נוכח אהבתו הבלתי-ממומשת עקב גמגומו. כלומר, הוא יודע מה ברצונו
לומר לילדה, אך המילים "נשרפו", הוא אינו מסוגל לומר לה את שעל ליבו.

גלגלי שיניים
פוררו
אבק שריפה


4. דימוי- "להבריח את המלים שנארזו כסחורות גנובות במחסני הפה" – הדובר מדמה את
המלים שסירבו לצאת מפיו לסחורות גנובות, אותן הוא ביקש להבריח. פה מוצג הדימוי
המרכזי בשיר: המילים שנתקעו בפה דומות לסחורה ארוזה בקרטונים הנמצאת
במחסנים והדובר רוצה לקרוע את האריזה ולחשוף את מה שבתוכה (צעצועי האלף-
בית). הביטויים בשיר מראים על חוויה אישית קשה, בעייתית, פוגעת (טראומטית):
נתקעו, פוררו, אבק השרפות, שפתיים חשוכות, סחורות גנובות, להבריח, לקרוע.
5. אלוזיה- בשיר יש רמז גלוי וברור לדמותו של משה רבנו. המורה שביקשה לעודד את
הדובר סיפרה לו שמשה רבנו שסבל אף הוא מגמגום, התגבר על מצוקתו והצליח להגיע
להר סיני. הרמז הזה ממחיש את גודל האכזבה של הדובר, שלא מצא נחמה בסיפורו של
משה, כי הוא לא הצליח להגיע אל ההר, שמבחינתו היה הילדה שישבה לידו בכיתה
ושאותה כל-כך אהב. הרמז בשיר בנוגע להר סיני מסמל בנוסף הישגים חשובים, הצלחה,
פסגה, שיא, מטרה חשובה ששואפים להגיע אליה. השיא של משה: הקרבה לאלוהים. הר
סיני של הדובר: ילדה שישבה לידו בכיתה. סמל לאהבה גדולה שהייתה בלבו לאותה ילדה
ובעיניו זו הייתה השאיפה הגדולה ביותר, ההישג הגדול ביותר מבחינתו להגיע אליה.

הכותרת ומשמעות השיר
זהו שיר עדין ורגיש המתאר מצוקה פיזיולוגית (שאולי קשורה במצוקה נפשית כלשהי) של ילד
שסבל בילדותו מגמגום. כותרת השיר רומזת לתיקון שחולל אותו ילד כשהפך ממגמגם
למדבר. הנקמה נובעת מהשינוי הדרסטי שעבר עליו: מילד מגמגם שחלם לבטא את עצמו
בצורה רגילה, הוא הפך למשורר המשתמש בשפה כבמשחק. היום הוא משורר בעל שפה
רהוטה, מדויקת, טובה. יכולת הביטוי הבהירה והטובה היא נקמתו. נראה שבבגרותו בוחר
הדובר להרבות בדברים, כאילו בכדי לנקום בו עצמו על הכאב שנגרם לו עקב הפגם בדיבורו,
בילדותו. כמובן שהנקמה מופנית גם כלפי החברה שמן הסתם הגיבה בדחייה ובלעג אל אותו
דובר בילדותו. כמי שנכווה על-ידי החברה המנוכרת ואולי האכזרית (המתוארת באופן נרמז
בלבד על-ידי הילדה שישבה ליד הדובר בכיתה), הוא חש שכעת הוא נוקם גם בחברה
שהפנתה לו עורף והיום השפה שגורה בפיו ויכולתו לדבר מרשימה.
השיר מתאר בגוף ראשון מצוקה שבאה על פתרונה. בעיית הגמגום שהכאיבה מאוד וגרמה
לתסכול רב לדובר בילדותו, נפתרה בבגרותו. הוא הפך מילד מגמגם לבוגר מדבר. העובדה
שהשינוי הוא כה קיצוני, גורמת לדובר לחוש את מתיקות הנקמה. לא רק שהתגבר על בעיית
הגמגום, אלא שהפך למשורר ובשל כך, תחושת הסיפוק אדירה.
"היום אני מדבר לזכר המילים שפעם נתקעו לי בפה".
בשיר "נקמת הילד המגמגם", מופיעה אם כן פניה אל זיכרון מוקדם יותר, זיכרון כמעט טרום-
שפתי. הייתה זאת תקופה של פעילות מחתרתית ענפה לשם הפקת המילה ("להבריח את
המילים שנארזו כסחורות גנובות", "לקרוע את אריזות הקרטון ולשלוף"), פעולה שהייתה
כרוכה במאמצים רבים ("גלגלי השיניים שפוררו הברות"), ומטרתה המוצהרת- האהבה,
מטרה נעלה מעין כמוה. הפקת המילה, אולי המילה הנכונה, מתוארת בשיר עצמו כבדרך נס-
כהבערת "אש בסנה הפה". בהמשך מתוארות תוצאות הניסיונות הללו- כישלונות כולם, ש'זכו'
להבנה ולרחמים מצד המורה. מתוך רגשות הכישלון, כאשר גם לנגד עיניו נשרפו המילים,
מבקש רוני סומק לנקום בדברו, בשיריו. בשורה השניה כתובה מילה אחת בלבד: "בפה",
ובכך המשורר בא להדגיש כבר בתחילת השיר שבעייתו העיקרית היא פיו, אשר מונע ממנו
את יכולת הביטוי הרהוטה, ובכך השגת אהבת הילדה שאותה כל כך אהב.
תוכן השיר:
השיר נפתח בהבהרה "היום אני מדבר" ומיד אחריה מסביר הדובר, שדיבורו היום הוא לזכר
המלים שפעם נתקעו לו בפה. כוונתו שבעבר הוא לא הצליח להגות את המלים שביקש
להוציא מפיו והיום, כשהתגבר על בעייתו, הוא עושה זאת בהצלחה. בהמשך השיר, הוא
מתאר את הקשיים שמנעו ממנו לדבר באופן רגיל. הוא מציין שלמרות שרצה מאוד להביע
עצמו בצורה ברורה, הוא לא הצליח להוציא אלא שברי הברות (גמגום) וחלומו לדבר באופן
תקין לא צלח. הדובר נזכר בניסיונות המורה לנחם אותו ולעודדו בכך שהשוותה בין קשיי
הדיבור שלו לאלו של משה רבנו. היא ניסתה להקל את מצוקתו בציינה שמשה הצליח להגיע
להר סיני למרות הפגם בדיבורו. הדברים הללו לא ממש ניחמו את הדובר, משום שההר שלו
היה ילדה מכיתתו בה היה מאוהב, והוא להבדיל ממשה, לא הצליח להתגבר על חולשתו
והגמגום מנע ממנו להגשים את אהבתו.
הקשר בין היוצר והקהל: נקמתו של רוני סומק מופנית גם אל קהל הקוראים, ובעיקר אל
קרוביו מימי ילדותו, שכנראה לא קיבלו אותו כמו שהוא בילדותו, ועכשיו הוא מוכיח להם
שיכולת הביטוי שלו השתנתה עד כדי כך שהפכה לאדירה, הוא הפך למשורר- והוא יכול לבטא
את עצמו כך שכולם ישמעו, ויבינו דרך שיריו, את מה שבפיו לומר.
רוצים לקבל את הסיכומים לבגרות ישר לפייסבוק שלכם? עשו לנו לייק: