חדשות האתר

פרוייקט הרחבת אתר הסיכומים 2014 יוצא לדרך, ואנחנו צריכים את העזרה שלכם! לחצו כאן לפרטים

שימו לב שתיקנו כמה סיכומים שהיו חתוכים, תודה לגולשים הנאמנים שהעירו לנו על כך.

סקר

  • באיזה מקצוע הייתם רוצים לראות יותר סיכומים
  •  תנ"ך
  •  אנגלית
  •  ספרות
  •  היסטוריה
  • אנא בחר תשובה

רשימת תפוצה

הצטרף לרשימת התפוצה שלנו!

  • אנא הכנס כתובת EMail תקינה

צורפת בהצלחה לרשימת התפוצה. תודה על שיתוף הפעולה!

חברתי

היישוב בא"י

מקצוע: היסטוריה, כיתה: י', מאת: ליאור פרוז'ן, פורסם: 15/05/2008
הולכים לסרט? allmovies.co.il מרכז במקום אחד את כל ההקרנות בכל בתי הקולנוע!

התהוות חברה חדשה בפלשתינה-א"י


התהוות חברה חדשה בפלשתינה א"י:
זמן: 1917
מקום: ארץ ישראל.
במהלך מלחמת העולם ה-1 הבריטים והצרפתים חותמים על הסכם (סודי) בניהם
המחלק את שטחי המזה"ת בין 2 המדינות לאחר שתיפל האימפריה העותומאנית.
הסכם זה נקרא הסכם סייקס- פיקו (שמות שרי החוץ של בריטניה וצרפת).

בהמשך שולח מקמהון הנציב הבריטי במצרים מכתבים לשריף חוסיין שליט
מכה, ומבקש ממנו למרוד באימפריה העותומאנית ומבטיח שברטניה תסייע להם
בעצמאות.

הצהרת בלפור: (ג'יימס בלפור).
זהו מכתב ששלח שר החוץ הבריטי אל הלורד רוטשילד. במכתב זה נאמר
שבריטניה רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בא"י בתנאי שלא יעשה
שום דבר העלול לפגוע בזכויות של העדות הלא- יהודיות הקיימות בא"י
(2.11.1917).
ניתוח ההצהרה-
# היהודים קיבלו הצהרה זו בשמחה וראו בה הכרה בינלאומית ראשונה בזכותם
של היהודים להקים התיישבות בא"י=> הצהרה פרו(בעד) יהודית.
# בבדיקת הנוסח רואים שהבריטים מאוד נזהרו בבחירת המילים. למשל: לא
מופיעה המילה 'מדינה' אלא 'בית לאומי' (דבר שקשה להגדירו). בריטניה לא
התחייבה לפעול למען השגת מטרה זו, אלא רק רואה זאת בעין יפה.
לא כתוב שכל א"י תהיה בית לאומי, אלא בית לאומי בא"י- יכול להיות רק חלק
קטן מאוד ממנה.זאת אומרת- בריטניה דאגה לתת הצהרה פרו יהודית שתרצה
את היהודים, אך נזהרה מאוד מלהתחייב על דברים ספציפיים. במשפט האחרון
היא מתחייבת לדאוג לכל האוכ' הלא יהודית בא"י. כך דואגת בריטניה שלא תהיה
התנגשות בין האינטרסים של היהודים והערבים.

פלשתינה א"י זהו שמה של א"י בתקופת המנדט הבריטי. זוהי פשרה בין הרצון
הבריטי להשתמש בשם פלשתינה, לבין רצון של היהודים לקרוא לה א"י. הוחלט
להוסיף א"י בסוגריים.
פלשתינה היה השם שנתנו הרומאים לא"י במאה ה-2 לספירה לאחר שהיהודים
מרדו פעמיים והרומאים גירשו אותם הם רצו לנתק את הקשר בין היהודים
לארץ.

מנדט-ייפוי כוח, פיקדון.
חבר הלאומים מעניק לבריטניה את השלטון על א"י כפיקדון. תפקידה להכין
אותנו להיות עצמאיים. המנדט הוא סוג של פשרה בין השאיפות
האימפריאליסטיות של המדינות המנצחות ובין העיקרון של הזכות להגדרה
עצמית של לאומים. לכן המדינה בעלת המנדט מתחייבת לסייע ללאום תחת
כיבושה- להגיע לעצמאות.

כתב המנדט!
1. התחשבות באוכלוסייה היהודית: תעודד התיישבות יהודית בא"י- עלייה.
התחשבות באוכלוסייה הלא יהודית: הבריטים מתחייבים להגן עליהם ולאפשר
שמירה על דתם וזכויותיהם.
התחשבות באוכלוסייה בארץ: 3 שפות רשמיות (עברית, ערבית, אנגלית), ימי
מנוחה – לכל עדה ודת ע"פ מנהגיה.
2. הסתייגויות: סעיף 3-" במידה שתרשינה זאת הנסיבות" – מילים אלה
מאפשרות לבריטים להתנתק מכל התחייבויותיהם כיוון שאין שום הגבלה או
ציון מי יקבע מהן הנסיבות, מה מתאים ומה לא. הניסוח סתום ומאפשר לבריטים
לנהוג לפי רצונם.
סעיף 6- "בתנאים נאותים"- ניסוח המאפשר התנתקות מההתחייבות.
3. הסוכנות היהודית: מוסד ציבורי שייעץ לבריטים וייצג את היהודים.






הנציב העליון הבריטי
תפקידיו:
# ראש הרשות המחוקקת- מפרסם צווים וחוקים.
# מינוי שופטים- הרשות השופטת.
# הרשות המבצעת- ניהל את ענייני המדינה.
# אחראי על הצבא.
# מחוייב בדיווח קבוע ללונדון.
# אחת לשנה מדווח לחבר הלאומים (מנדט).


->
מוסדות השילטון של היהודים:
# אסיפת נבחרים- מעין פרלמנט נבחר ע"י היהודים.
# הוועד הלאומי, מתוכו נבחרו הנהלת הוועד הלאומי- רשות מבצעת.
# ענייני דת הרבנות (רב ספרדי ורב אשכנזי) , בתי דין בענייני נישואים וגרושים.

היישוב היהודי ניהל לעצמו את ענייני הבריאות,חינוך, תעסוקה והגנה.

כנסת ישראל הוא הגוף של יהודי א"י שבחר את המוסדות.
->
מוסדות השילטון של הערבים:
(ערבים= מוסלמים,נוצרים).
אין מוסדות.
בהדרגה משפחות מבוססות ייצגו את הערבים. משפחות- נששיבי, אל חוסני.
בשנת 1921 ממני את המופתי של ירושלים (חכם דת).
הוא ראש המועצה המוסלמית העליונה. תפקידו: פיקוח על מקומות קדושים,
מינה שופטים דתיים. בהדרגה הפך למנהיגם הלאומי.

מסקנה: בהתחלה אין לערבים מוסדות כיוון שהם היו חסרי תודעה לאומית.
תודעתם הלאומית תלך ותתגבש ככל שהם יראו שמתפתחת בא"י מדינה יהודית.

# את עניני העדות הנוצריות ניהלו הכנסיות השונות.

טבלת השוואת עליות:
לפני העליות שהחלו ב-1881 ישבו כאן כ-30,000 יהודים דתיים שישבו ב-4 ערי
הקודש: ירושלים, חברון, צפת, טבריה.
רוצים לקבל את הסיכומים לבגרות ישר לפייסבוק שלכם? עשו לנו לייק: