חדשות האתר

פרוייקט הרחבת אתר הסיכומים 2014 יוצא לדרך, ואנחנו צריכים את העזרה שלכם! לחצו כאן לפרטים

שימו לב שתיקנו כמה סיכומים שהיו חתוכים, תודה לגולשים הנאמנים שהעירו לנו על כך.

סקר

  • באיזה מקצוע הייתם רוצים לראות יותר סיכומים
  •  תנ"ך
  •  אנגלית
  •  ספרות
  •  היסטוריה
  • אנא בחר תשובה

רשימת תפוצה

הצטרף לרשימת התפוצה שלנו!

  • אנא הכנס כתובת EMail תקינה

צורפת בהצלחה לרשימת התפוצה. תודה על שיתוף הפעולה!

חברתי

רדיואקטיביות וקרינות

מקצוע: כימיה, כיתה: י', מאת: Slash, פורסם: 15/05/2008
הולכים לסרט? allmovies.co.il מרכז במקום אחד את כל ההקרנות בכל בתי הקולנוע!

עבודה בנושאים: הקרינות אלפא, בטא ו גמא, ביקוע גרעיני, היתוך גרעיני, שימושיה החיוביים של הקרינה הרדיואקטיבית.


עבודה בכימיה בנושא
רדיואקטיביות, היתוך
וביקוע גרעיני

כתה: י'
תאריך: 12.1.2005.



תוכן ענייינים
נושא
עמוד
הקרינות ?, ? ו ?-
2
ביקוע גרעיני
4
היתוך גרעיני
7
שימושיה החיוביים של הקרינה הרדיואקטיבית
11
ביבליוגרפיה
13


הקרינות ?, ? ו ?-
תופעת הרדיואקטיביות התגלתה עוד בסוף המאה הקודמת- 1896, ע"י פיזיקאי
צרפתי בשם בקרל, שגילה כי האטומים של אורניום פולטים קרינה ומשחירים לוח
צילום. מארי קירי הייתה הראשונה שהעניקה לתופעה את שמה. ב-1898 הראתה
קירי כי גם התוריום פולט קרינה דומה. היא ובעלה המשיכו לחקור וגילו שישי
חומרים שעוצמת הרדיואקטיביות שלהם עולה בהרבה על זו של האורניום. הם היו
הראשונים שהצליחו לבודד את הפולניום ואחר כך גם את הראדיום. בנוסף אליהם
חקר את התופעה גם רתפורד אשר גילה בניסוי שיש שלושה סוגים של קרינה
רדיואקטיבית, ונתן להן את השמות קרינת אלפא, קרינת ביתא וקרינת גמא.
קרינת אלפא (?)
קרני אלפא הן זרם ספונטני של גרעיני הליום. מכיוון שפרוטון בודד אינו יכול לצאת
החוצה מגרעין האטום, אלא רק יחידה גרעינית מאוד יציבה. יחידה יציבה זו היא
יחידת ?המורכבת משני ניוטרונים ושני פרוטונים, אלה נפלטים במהירויות עצומות
(עד כ-20,000 ק"מ בשעה), אך מהירותם קטנה כמעט מיד, והם עוברים באוויר רק
מרחק קצר. מסלול תנועת הקרינה כמעט ישר ובטווחים קצרים.
המסה אינה קטנה, דבר היוצר יוניזציה (תהליך יצירת יונים באמצעות ריאקציה
כימית, חום, התפרקות חשמלית או קרינה). בנוסף קרני אלפא לא יכולות לחדור
מעבר לעור האדם.
לאחר התפרקות קרן ? האטום משנה את זהותו.
נוסחת התפרקות של ?: Z-2Y A-4 + 2?4 ? ZXA
הגרעין החדש שנוצר לאחר פליטת חלקיק ה-? הוא לא תמיד יציב, וכדי להגיע
ליציבות הוא פולט חלקיק ?.
קרינת ביתא (?)
קרני ביתא הן אלקטרונים או פוזיטרונים (אנטי חלקיק של האלקטרון שווה
לאלקטרון במסתו אך הוא בעל מטען חשמלי חיובי) הנפלטים בהתפרקות ?.חלקיקים
אלה זהים לאלה המקיפים את גרעין האטום, אולם אלקטרונים/פוזיטרונים אלה
נפלטים מתוך הגרעין עצמו, עקב התפרקות ניוטרון לפרוטון. עוצמת היוניזציה של
קרינת ביתא קטנה בהרבה מזו של קרינת אלפא. המסלול שלהן מפותל מאוד, דבר
המצביע על כך שהחלקיק הוא בעל מסה נמוכה, לכן המסלול גדול בהרבה מזה של
קרינת אלפא בעלת אותה אנרגיה.
בתהליכים אלו משתחררת הרבה אנרגיה ומחממת את החומר, חומר רדיואקטיבי.
אחד ההסברים לשאלה מדוע ליבת כדה"א היא חמה.
לאחר התפרקות ? האטום משנה את זהותו, אך לעומת התפרקות ? שבה המספר
האטומי קטן ב-2 ומספר המסה קטן ב-4 בהתפרקות ?, המספר האטומי גדל ב-1
ומספר המסה קטן ב-1.
נוסחת התפרקות של ?:-? + Z+1YA XA ? Z


קרינת גמא (?)
קרני גמא הן קרניים אלקטרומגנטיות בעלות אורך גל קצר ביותר. הן דומות לקרני
רנטגן, אך יש להן אנרגיה רבה יותר, תודות לכך יש להן כושר חדירה (היכולת לחדור
דרך חומר ) רב יותר. קרניים אלה עשויות פוטונים (חלקיקי אור, יחידות אנרגיה
הבסיסיות של הקרינה האלקטרומגנטית), חסרי מטען ומסה. כיוון שכך, פליטת קרני
גמא, שלא כמו פליטות אלפא וביתא, אינה משנה את זהותו של גרעין האטום היא רק
מנקזת אנרגיה.
התפרקות ? יכולה להתלוות ובדרך כלל מלווה בהתפרקות ? או ?.
נוסחת התפרקות של ?: ZXA + ? A ? X Z


ביקוע גרעיני
ביקוע גרעיני הוא תהליך בו גרעין מתפרק לשניים או יותר גרעינים בעלי מסות בערך
באותו הגודל תוך שחרור אנרגיה. האנרגיה המשתחררת נובעת מהפרשי מסות בין
הגרעין המקורי והגרעינים הנוצרים.

אנרגיית הביקוע
החלקיקים המרכיבים את גרעין האטום קשורים יחד בכוחות חזקים, כל גורם המפר
את איזון הכוחות שבין חלקיקים אלה מביא לשחרור כמות גדולה של אנרגיה. כאשר
מתבקע גרעין האטום עקב התנגשות בניטרון חופשי, הוא מתפצל לגרעיני אטומים
שסכום המסות שלהם קטן מהמסה של הגרעין המקורי. המסה החסרה (כלומר
ההפרש בין המסה של הגרעין המקורי ובין סכום המסות של מוצרי ההתפרקות) היא
ההופכת לאנרגיה האמורה.
יכולתה של מסה להפוך לאנרגיה הוצגה לראשונה ב-1905 ע"י אלברט איינשטיין
שהציג את נוסחתו המפורסמת mc²=E. בנוסחה זו, E הוא כמות האנרגיה
המשתחררת, השווה ל-m המסמנת את פיחות המסה, כפול c2 המסמן את ריבוע
מהירות האור. מכיוון שהקבוע c הוא גדול מאוד, וריבועו גדול עוד יותר, יכולה כמות
אדירה של אנרגיה להשתחרר גם מאובדן של מסה זעומה מאוד.

תהליך הביקוע
גרעין האטום בנוי מפרוטונים, המקנים לגרעין את מטענו החשמלי, ומניוטרונים.
משום כך יש לניוטרונים תפקיד בתהליך הביקוע הגרעיני. בהעדר מטען חשמלי, אין
הניטרון נמשך או נדחה ע"י האלקטרונים בעלי המטען החשמלי השלילי, הסובבים
סביב הגרעין, או ע"י המטען החשמלי החיובי של הגרעין עצמו. לכן מסוגל ניוטרון
חופשי להתנגש בגרעין האטום, אם הוא נע במסלול המאפשר התנגשות כזאת, ואם
תוצאה מההתנגשות זו יתפרק הגרעין הנפגע לכמה גרעינים קטנים יותר, עשויה
להשתחרר אנרגיה רבה.
בשנת 1934 גילה המדען האיטלקי אנריקו פרמי שהפגזת אורניום בניוטרונים אכן
מביאה להיוצרות יסודות רדיואקטיבים. פרמי חשב שאלו היסודות 93 ו-94. לאחר כ-
5 שנים שני חוקרים גרמניים, אוטו האן ופריץ שטרסמן, הצליחו לבקע את גרעינו
המסיבי של האורניום, והיסודות שהתקבלו היו האיזוטופ של בריום (Ba) ולנתן
(La).
בשנת 1939 המדענים אוטו פריש וליזה מייטנר העלו את הרעיון שהתהליך שקרה
הוא דוגמא של תגובה גרעינית שלא היה ידוע אז. הם שיערו שכאשר הניוטרון נבלע
בגרעין האורניום נוצר איזוטופ בילתי יציב אשר מתבקע לשני חלקים כמעט שווים.
התהליך הזה נקרא ביקוע. תוך זמן קצר, נתגלו בתוצרים של הביקוע יסודות רבים
בעלי מספרים אטומים בינוניים (30-60) נוסף על כך ,גילו המדענים שבתהליך נפלטים
2 או 3 ניוטרונים.
לאחר שהובהר תהליך זה, הוכיח צוות צרפתי אירן ופרדריק ז'וליו-קירי כי נוצרים
במהלכו לא רק שני גרעינים של יסודות קלים יותר ושפע של קרינה אנרגטית, אלא גם
ניוטרונים חופשיים. מכאן שאותם ניטרונים יכולים לפגוע באטומי אורניום סמוכים
ולבקע גם אותם. בדרך זו עשויה להתפתח "תגובת שרשרת" המתפשטת במהירות
בגוש האורניום, תוך שחרור כמות אדיר של אנרגיה, והיא לא ניתנת לשליטה.

"תגובת שרשרת"
בכדי שיהיה ניתן להפיק מהתהליך כמויות אנרגיה גדולות ,צריך התהליך "לקיים את
עצמו" כלומר,שהניוטרונים שנפלטים יגרמו גם הם לביקוע נוסף וכך כל ביקוע יגרום
לכמה ביקועים נוספים וזה התהליך שנקרא "תגובת שרשרת" ע"י חישובים הגיעו
המדענים לעובדה שאחרי כ-76 דורות של ביקועים יתבקעו 106 (23 גרעינים של
אורניום שהם מול אחד בלבד). אם ניקח בחשבון את העובדה שהתהליך מתרחש
במהירות של שבריר של שניה, נוכל להבין שיש אפשרות לשיחרור כמות עצומה של
אנרגיה.לשם כך אנו צריכים לדאוג לכמות אורניום מתאימה (מסה קריטית) ולדאוג
לתנאים שימנעו "בריחה" של הניוטרונים הנוצרים בכל דור של ביקועים . אלה הם
התנאים אשר קימים בפצצת אטום רגילה ומכאן בא כח ההרס שבה והטמפרטורה
הגבוהה שהיא פולטת.בתנאים אלה תגובת השרשרת לא ניתנת לשליטה.

כור גרעיני
למרות זאת, אפשר לפקח על תגובות השרשרת ולנצל את החום הנוצר בתהליכיהן
למטרות מועילות. פרמי היה הראשון שהצליח לחולל תגובת שרשרת מבוקרת בשנת
1942. הכור שבו ביצע את תהליך זה היה הכור הגרעיני הראשון, כור גרעיני הינו
מתקן שבו מיתרחש תהליך הביקוע גרעיני אך האנרגיה שנוצרת משמשת להפעלת
טורבינות שמיצרות חשמל ולא למטרות מלחמה, כור זה נבנה מאריחים של גרפיט,
שלתוכם הוחדרו מוטות דקים . של אורניום במעטה אלומיניום. הניוטרונים שנפלטו
ממוטות האורניום הואטו עקב התנגשותם באטומי הפחמן של הגרפיט, לפני שחדרו
למוטות האורניום אחרים וחוללו בהם ביקוע. ע"י החדרה ושליפה של מוטות
אורניום לפי הצורך, עלה בידי פרמי לפקח על התהליך ולחולל תגובת שרשרת
שקיימה את עצמה, אבל לא הביאה להתפוצצות.
החומרים המאיטים את מהירות תנועתם של הניטרונים נקראים חומרים ממתנים,
וכך הם פועלים: הניטרונים הנפלטים בתהליך הביקוע נעים דרך שכבת האורניום
במהירות רבה. חלקם נבלעים באטומי אורניום אך רובם נעים הלאה עד שהם
נתקלים בשכבת הממתן, למשל גרפיט. כאן הם מתנגשים בגרעינים של אטומי
הגרפיט ומהירותם קטנה. תנועת הניטרונים ותהליך האטת מהירותם דומים
לתנועתו של כדור ביליארד. כשפוגע כדור ביליארד נע בכדור נח, מנתר הכדור הנע
הלאה במהירות קטנה ממהירותו ההתחלתית, ואילו הכדור הנח מתחיל לנוע לאט
לכיוון שונה. הכדור הנע העביר לכדור הנח חלק מהתנע שלו, וכתוצאה מכך הואטה
תנועתו שלו.


היתוך גרעיני
היתוך גרעיני הוא תהליך בו גרעינים קלים מאוד (a<8) מתחברים לגרעין גדול יותר
תוך שחרור כמות עצומה של אנרגיה.אנרגיה זו נובעת מכך שמסת התוצר נמוכה
מסכום המסות של הגרעינים המקוריים.
תהליך ההיתוך הוא תהליך הפוך לתהליך הביקוע. המשותף לשניהם הוא ששניהם
משחררים כמויות עצומות של אנרגיה שמקורה במסה של הגרעינים.
כדי שתהליך ההיתוך יתקיים חייבים שני הגרעינים להתקרב למרחק קצר מאוד
למרות הדחייה החשמלית ביניהם. רק במרחק קצר הכוחות הגרעיניים יכולים לפעול
ולגרום להיתוך.
הדרך הטובה ביותר להשיג היתוך היא בסביבה הנמצאת בטמפרטורה גבוהה.
בסביבה זו מתנגשים החלקיקים זה בזה במהירויות עצומות וכך מגיעים למרחקים
קרובים.
ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר יש סיכוי רב יותר להתקרבות בין הגרעינים ולכן
להיתוך.
האנרגיה המשתחררת בשמש ובכוכבים אחרים מקורה בהיתוך. הטמפרטורה במרכז
הכוכבים היא עצומה והיא מספיקה להיווצרות ההיתוך. בטמפרטורה זו לא שומר
החומר על צורה של אטומים ומולקולות אלא כל אטום מיונן לחלוטין כלומר
הגרעינים והאלקטרונים נמצאים לחוד.
מצב זה נקרא פלסמה והוא מצב הצבירה הרביעי של החומר.

כל ריאקציה גרעינית הזקוקה לטמפרטורה גבוהה כדי להתרחש נקראת ריאקציה
תרמו-גרעינית.
קיים מספר רב של ריאקציות תרמו-גרעיניות,אבל השכיחה ביותר היא שרשרת
הפרוטון-פרוטון.
שרשרת הפרוטון-פרוטון הוא תהליך בסיסי המתרחש בשמש בו הופכים שני גרעיני
מימן לגרעין הליום אחד. הדרך הסבירה ביותר מתבססת לא על האיזוטופ הנפוץ של
המימן, בו רק פרוטון אחד, אלא על האיזוטופים הכבדים שלו,דיטריום (שבגרעינו
פרוטון וניוטרון) וטריטיום (שבגרעינו פרוטון ושני ניוטרונים).
בהתמזגות של גרעין דיטריום וגרעין טריטיום נוצר גרעין הליום ועוד ניוטרון חופשי,
תוך שחרור כמות אדירה של אנרגיה.
המדענים השואפים לרתום תהליכי היתוך גרעיניים להפקת אנרגיה סבורים כי אם
יעלה בידם להביא את הטמפרטורה של דלק ההיתוך לכמה מיליוני מעלות יוכלו לבצע
תהליך היתוך. האלקטרונים המקיפים את האטומים של הגז נקרעים מעל גרעיניהם
בחום כזה,ומתקבל זרם חלקיקים טעונים ומהירים ביותר, הפלסמה.אולם כאן
מתעוררת בעיה טכנולוגית קשה ביותר: כיצד "לכלוא" באיזשהו כלי פלסמה
בטמפרטורה כה גבוהה?
אם תבוא הפלסמה במגע עם דפנות הכלי, היא תמיס אותן תתקרר, והתגובה תפסק
מיד.
לכן הבעיה היא איך למנוע מגע בין הפלסמה ובין דפנות הכלי המכילות אותה-שדות
מגנטיים.
מכיוון שהפלסמה מורכבת מחלקיקים טעונים, היא נתונה להשפעת כוחות מגנטיים
וחשמליים, לכן ניתן ליצור "בקבוק מגנטי" שיגביל את הפלסמה. לצורך זה פותח
מתקן דומה לכעך שבתוכו שורר ריק, והוא מוקף באלקטרומגנטים. בעת העברת
הזרם החשמלי בגז יוצרים שדה מגנטי שבעזרת האלקטרומגנטים החיצוניים,
מרחיק את הפלסמה מדפנות הכעך.
ב – 24.1.1958, אחרי שחוממו עד למאה מיליון מעלות, התחברו שני אטומים קטנים
לאטום גדול יותר. זו הייתה הפעם הראשונה שתהליך ההיתוך הגרעיני נוצר על ידי
בני אדם.
בסוף-1993 הצליחו להפיק מתהליך ההיתוך הגרעיני הספק בשיעור של כ-25%
מההספק החשמלי שהושקע בהפעלת הכור.אולם התהליך קשה ומסובך ביותר,
ונראה שיעברו עוד שנים לא מעטות עד שימצא הפתרון הטכנולוגי שיאפשר לנצל את
תהליך היתוך גרעיני להפקת אנרגיה.
דרך אחרת שמנסים החוקרים לפתח היא היתוך באמצעות לייזר- הקרנת גלולות
ובהן איזוטופים של מימן בקרן אור רבת עוצמה, כדי להביא להיתוך בתוכה. אולם
גם שיטה זו עדיין לא נשאה פרי.
בשנת 1989 הודיעו שני כימאים מאוניברסיטת יוטה, מרטין פליישמן וסטנלי פונס, כי
פיתחו שיטה לביצוע היתוך גרעיני יציב ושימושי מבלי להזדקק לכורי היתוך,
באמצעות צנצנת פשוטה בטמפרטורת החדר-"היתוך קר".
פליישמן ופונס חיברו מקור מתח חשמלי לאלקטרודות שהושמו במכל של נוזל.
לטענתם, האטומים שנמשכו אל אחת האלקטרודות בשל המתח החשמלי והצטופפו
סביבה, נדחקו בכוח כה רב עד שנוצר ביניהם תהליך היתוך.

הגילוי גרם לסערה בעולם המדעי. לצד ההתלהבות מהתוצאה, היו רבים שביקרו את
שני החוקרים על כך שפנו לעיתונות הלא-מדעית לפני שפירסמו את ממצאיהם בכתב
עת מדעי. מרבית המעבדות בעולם שניסו לשחזר את הניסוי לא הצליחו. בחלק
מהמקרים נרשמו עדויות כלשהן לקיומו של היתוך גרעיני, וגם במקרים הללו
התוצאות היו גבוליות. לאחר זמן מה הכריז צוות חוקרים מהמכון הטכנולוגי של
מסצ'וסטס (MIT) כי הניסוי אינו תקף ואף רמז כי ייתכן שמדובר במעשה רמייה.
הסערה שככה אחרי זמן קצר, לאחר שכולם השתכנעו שהחוקרים לא הצליחו ליצור
היתוך קר.
אף על פי כן ממשיכים מוסדות מחקר רבים לחתור לקראת היתוך גרעיני.אם יצליחו
בכך, החוקרים יעניקו לעולם מקור אנרגיה אדיר ושפע, חסר זיהום וסיכונים,שחומר
הדלק שלו מצוי בשפע בלתי נדלה.

בעוד שמדענים יודעים כיצד לייצר אנרגיה שימושית באמצעות ביקוע גרעיני, לא
נמצאה עדיין דרך להפיק אנרגיה באופן עקבי וסדיר מהיתוך גרעיני. למרות השקעה
של כחצי מיליארד דולר בשנה במשך כעשור בארה"ב, לא הצליחו להפיק תהליך
היתוך יציב. בשנים האחרונות מתגברים מאמצי המחקר ובאחרונה נשקלת הקמתו
של כור היתוך ניסיוני בינלאומי ביפן או בצרפת.

שיטה יעילה לביצוע היתוך גרעיני תרשם בהיסטוריה כראשיתה של מהפכה כלכלית
עולמית.
את חומרי הדלק הדרושים להיתוך (איזוטופים של מימן) ניתן יהיה להפיק ממים
רגילים, והתהליך כמעט שאינו יוצר פסולת רדיואקטיבית. מדינות יוכלו לנטוש את
הנפט והדלקים המזהמים, ומחירי החשמל יצנחו. יש אפילו מי שהפליגו בתיאורים
של תחנות שאיבה המונעות בחשמל זול, שיפריחו את המדבריות באפריקה
ובאוסטרליה ויעזרו לספק מזון לעולם השלישי. שחרור מהתלות במוצרי נפט עשוי גם
לשנות את מאזן הכוח הגיאופוליטי העולמי.

בשנת 2002 חלה תפנית. מדען רוסי בשם טליארחאן, שפיתח שיטה חדשה לביצוע
היתוך גרעיני קר. להפתעתם של רבים, המאמר המתאר את הניסוי שלו התקבל
לפרסום בכתב העת "Science" - ספינת הדגל של הקהילה המדעית באמריקה. בניגוד
לפליישמן ופונס, הוא לא משתמש באלקטרודות אלא במחוללים של גלי קול
המוצבים לצדי המכל. כאשר מעבירים גלי קול בתוך נוזל, נוצרות בועות. אפשר לכוון
את הגלים כך שהבועות ייווצרו ויקרסו בעוצמה כה רבה, עד שקריסתם תגרום
לפליטה של אור. התופעה מכונה Sonoluminescence - יצירת הבזקי אור באמצעות
גלי קול. אף שמתקן הניסוי נשאר "קר", נוצרו בתוכו, כך נטען, כיסי היתוך.

התגובות על פרסום הניסוי ב"Science" היו דומות לתגובות על פרסום מחקרם של
פליישמן ופונס. עוד לפני הפרסום פנו מדענים שונים לעורכי כתב העת בדרישה לא
לפרסם את המאמר. עורך כתב העת סירב לפרסם את מכתבי המחאה פרסם המאמר.
ייתכן שפרסום ממצאיו של טליארחאן בשני כתבי העת הוא שהביא לשינוי ביחס
הממשל האמריקאי ולנכונות שלו לשקול העברת תקציבים למחקר על היתוך קר.
ייתכן שגם הופעתו של טליארחאן בכנס שאירגן הממשל בנושא היתוך (רגיל, לא קר)
בשנת 2003 - כנס שהסתיים במהומה בגלל עצם העובדה שטליארחאן הוזמן להרצות
בו - תרמה לשינוי. בכל מקרה, נראה כי ההיתוך הקר, שבמשך עשור סווג כבלתי
מדעי, חוזר ללב הממסד.


שימושיה החיוביים של הקרינה הרדיואקטיבית
לקרינה הרדיואקטיבית מספר שימושים חיוביים במגוון של תחומים, שחלקם
קשורים לחיי היומיום של כולנו.

שימושים ברפואה:
- הרס תאים סרטניים ממאירים בגוף ומניעת התפשטותם. בד"כ הטיפול הוא נקודתי
באזור הממאיר ולעיתים רחוקות מסביב לו. הקרניים הורסות גם תאים בריאים,
ולכן ניתן טיפול כזה תוך נקיטת צעדי זהירות מיוחדים.
- לגילוי סדקים, שברים ופגמים בגוף מעבירים קרינה מסוג ? או ? וע"י כך
ובאמצעות סרט צילום ניתן לראות את מקום הפגם ואת נתוניו הפיזיים.
- "תיוג" חומרים, כלומר החדרת תרכובות המכילות איזוטופים רדיואקטיביים
לנוזלים ולגזים זורמים, וגם לגוף החי, כדי לעקוב אחרי הקרינה הנפלטת מהם ובכך
"למפות" את מבנה המערכת ואת קצב העברת החומרים ממקום למקום בתוכה.
המיפוי נעשה ע"י הקרינה הנפלטת מבפנים. הגוף מתייחס אל החומר שהוחדר כאל
חומר מוכר ולא תוקף אותו, ובכך מאפשר את המיפוי.
- ברפואת שיניים,לגילוי פגמים בשיניים כגון שיניים חלולות.
- עיקור ציוד רפואי (כלומר לטהר אותו מחיידקים).

שימושים בתעשייה:
- קרינת ? משמשת בתעשייה כתחליף לקרני רנטגן. משתמשים בקרינה הנפלטת
מיסודות רדיואקטיביים כגון קובלט 60 כדי לחשוף פגמים וסדקים במוצרים שונים,
במיוחד בקווי ריתוך (ע"פ העיקרון שמיושם ברפואה).
- גילוי מפלסים, גבהים וריכוזים של חומר: כאשר מעבירים קרינה רדיואקטיבית
דרך חומר מסוים, וקולטים את התוצאה ע"י שימוש בסרט צילום, ניתן לראות את
כמות החומר (גם אם הוא בתוך מיכל או גוף אטום אחר) ואת צפיפותו.
- ייצור גלאי עשן: הגלאי משתמש בקרינה רדיואקטיבית כדי לבדוק את צפיפות העשן
באוויר, ומצפצף כשכמות העשן מגיעה לסף מסוים.




שימוש ארכאולוגי:
קביעת גילם של ממצאים אראכולוגיים ושל סלעים שנוצרו בתקופות גיאולוגיות
שונות בהסתמך על התמעטותו של איזוטופ רדיואקטיבי של יסוד מסוים, הנמצא
בהם. האיזוטופ הולך ומתפרק, ולכן בהשוואה לתכולת כל יתר האיזוטופים היציבים
של אותו יסוד בחומר הנבדק, הולכת ופוחתת.
לפי כמות אותו איזוטופ שנותרה אפשר לקבוע כמה זמן חלף מאז נוצר הגוף הנבדק.
בארכאולוגיה משתמשים לכך בפחמן 14.

שימוש בחקלאות:
בחקלאות משמשת הקרינה הרדיואקטיבית בין היתר לשימור פירות וירקות.
הקרינה הורגת את החיידקים שעל הפירות והירקות, מונעת את ריקבונם ובכך
מגדילה את חיי המדף שלהם ומשפרת את איכותם.
אסור שמנת הקרינה תהיה גדולה מדי כי אחרת המזון עצמו יהפוך לרדיואקטיבי.

לקרינה הרדיואקטיבית גם שימושים אחרים כגון: הגנה על יצירות אומנות מפני
חיידקים, צבעים מאירים (כמו בשעונים מסויימים), הנעת לווינים, הפקת חומרים
(לדוגמה כבלים חשמליים) וזיהוי דליפה של חומרים.






ביבליוגרפיה
-טסלר דליה, "יבנה האנציקלופדיה לנוער", הוצאת יבנה, תל אביב, 2000, כרכים
1,14.
-אשל יורם, "פיסיקה מודרנית", הוצאת אשל, תל אביב, 1995.
-אתרי האינטרנט הבאים:
http://news.walla.co.il/?w=//528498
http://www.sciencemag.org/
http://www.amalnet.k12.il/meida/energy/
http://www.ccr.jussieu.fr/radioactivite/english/accueil.htm
www.ynet.co.il
http://212.143.55.123/subjects/unit/chem/mesima1/info1/info1.htm
http://www.snunit.k12.il/


13

רוצים לקבל את הסיכומים לבגרות ישר לפייסבוק שלכם? עשו לנו לייק: