מושגים

מקצוע: אזרחות, כיתה: ט', מאת: Switch man, פורסם: 15/05/2008

המושגים:



בית שני- בניית הבית השני החלה עם ראשית שיבת ציון, כ-48 שנים אחרי חורבן הבית הראשון. חז"ל מציינים שבעה
דברים שנעדרו ממנו בהשוואה לבית ראשון: ארון, כפורת, כרובים, אש (משמים), שכינה, רוח הקודש ואורים ותומים (יומא
כא, ע"ב). למרות אישורו ותמיכתו של כורש מלך פרס, נפסקה הבנייה מחמת טענות העמים השכנים ועלילותיהם, ורק כעבור
18 שנים התחדשה העבודה. התערבות נוספת של עמי הסביבה עיכבה את סיום הבנייה עד שנת 515 לפנה"ס, כ-70 שנה
אחרי חורבן הבית הראשון.
הר הבית- הר בירושלים , 774 מ' מעל פני הים, שעליו עמדו בית המקדש הראשון והשני; קרוי גם הר המוריה. לפי חלוקת
הארץ לשבטים בימי יהושע בן נון , עבר בו הגבול בין נחלאות יהודה ובנימין. בפסגתו נמצא סלע גדול - אבן השתייה ,
המציינת לפי המסורת את המקום שממנו החל ה' לברוא את עולמו (תוספתא, יוה"כ ג ו). הקבלה מייחסת לה חשיבות
מרובה, ובמסורת המוסלמית היא מציינת את המקום שממנו עלה הנביא מוחמד השמיימה.
סנהדרין- בית הדין הגדול, הסמכות השיפוטית והפוליטית הגבוהה בארץ ישראל בתקופת בית המקדש ולאחר חורבנו.
מקור השם יווני ופירושו מועצה או התוועדות. על פי המקורות התלמודיים פעלו שתי מסגרות של סנהדרין: הגדולה - בת 72
דיינים, שישבו בלשכת הגזית שבמקדש ("סנהדרין גדולה"); ובתי דין של 23 דיינים, שישבו בערי השדה ("סנהדרין קטנה").
ארון הספרים היהודי- ביטוי המשמש לתיאור אוסף הספרים החשובים במורשת ובתרבות היהודיים. רשימת הספרים
הכלולים ב"ארון הספרים היהודי" אינה רשימה סופית ואין גרסה אחידה שלה. נהוג לכלול בה את הכתבים הבאים: התורה
ויתר ספרי התנ"ך , ספרים חיצוניים , ששת סדרי המשנה , תוספתות וברייתות , תלמוד , מדרשי אגדה תרגומים , ספרות
הלכה דוגמת שולחן ערוך ומשנה תורה , ספרות פילוסופיה, מוסר והגות, דוגמת מורה נבוכים וספר הכוזרי וספרי שו"ת .
סידור ומחזור התפילה- ספר תפילות לחגים, לעומת ספר התפילה לשבת ולכל השנה, שנקרא "סידור". תקופה ארוכה
היו סידור ומחזור שמות נרדפים, ורק אח"כ התחילו האשכנזים לכנות את הספר המשמש בחגים "מחזור"; מהם התפשט
המונח גם לספרדים. לתימנים יש סידור תפילה כולל שנקרא "תכלל".
תנ"ך- (ראשי תיבות: תורה , נביאים , כתובים ), אוסף של 24 כתבי הקודש של עם ישראל, נקרא גם "מקרא". בסך הכל
מכיל התנ"ך 38 ספרים אבל לפי המסורת היהודית יש בו רק 24 ספרים, שכן כמה מהספרים הכפולים (דברי הימים , שמואל
וכן 12 ספרי הנביאים הנקראים יחדיו תרי עשר ) נחשבים כספר אחד. יש בו 3 קבצים - תורה, נביאים וכתובים שקדושתם,
סמכותם וזמן חתימתם שונים.

ספר הכוזרי- ספר הכוזרי, ספר פילוסופי המציג את מהות היהדות ומתפלמס עם הפילוסופיה האריסטוטלית , הנצרות
והאסלאם ; מחברו - רבי יהודה הלוי . נכתב בערבית, וכבר במאה השתים-עשרה תורגם לעברית. מאז תורגם הספר לשפות
רבות וחזר ונדפס הרבה פעמים. יש הרואים בו את ההצגה הנאמנה ביותר של דת ישראל.
מורה נבוכים- שמו של ספרו הפילוסופי רב ההשפעה של משה בן מימון (הרמב"ם). נכתב בערבית ותורגם לעברית
ולשפות אחרות; חיבורו הושלם ב-1190 בקירוב. בספרו זה ביקש הרמב"ם לגשר על הסתירות בין הפילוסופיה
האריסטוטלית , שמשלה בכיפה בארצות הנצרות והאסלאם, לבין השקפות היהדות. הספר עוסק בהרחבה בתיאורים
האנתרופומורפיים של ה' ושל מעשיו במקרא, ומסבירם כמשלים וכמטפורות שנועדו לקרב את ההוויה האלוהית להשגת
האדם. עוד דן הספר בתיאוסופיה, בנבואה, במוסר ובטעמי מצוות.
ספרות השו"ת- (שו"ת), ספרות רבנית בצורת חליפת מכתבים, שבה משיב החכם הנשאל בענייני הלכה ואורחות חיים.
התפתחה עקב ריחוקן של קהילות יהודיות ממרכזי תורה והצורך להציג את בעיותיהן ההלכתיות בכתב; בכך יצרו סגנון
ספרותי חדש ומיוחד. הדים אחדים לשו"ת מצויים כבר בתלמוד , אך עיקר התפתחותה כתופעה ספרותית ייחודית חלה
באמצע תקופת הגאונים .

הלל ושמאי- בית הלל ובית שמאי, שני בתי מדרש לפסיקה בהלכות התורה שבע"פ. היו קיימים מימי מייסדיהם הלל
ושמאי ועד הדור השני אחרי חורבן בית שני (תחילת המאה השנייה). מאמריהם ומחלוקותיהם בכל ספרות התנאים הם
מרכיב מרכזי בתורה שבע"פ בתקופה זו.

תור הזהב- תור הזהב, כינוי לתקופה בין המאה ה-10 למאה ה-11 בתולדות יהודי ספרד . בתקופה זו היו רוב היהודים
בספרד מרוכזים תחת שלטון מוסלמי וזכו ליחס סובלני. רבים מהיהודים הגיעו למעמד גבוה בשירות הממשלה. שמואל הנגיד
לדוגמה היה הוזיר הראשי של מלך גרנדה ומפקד בכיר בצבאו.



גירוש ספרד- גירוש ספרד, צו מיום 31.3.1492 שהורה לכל יהודי ספרד לעזוב את תחומי המדינה תוך שלושה חודשים.
תאריך "העזיבה" הסופי נקבע לז' באב שנת רל"ב (1492), ויש המקשרים את תאריך הגירוש ליום ט' באב.
עם כיבוש גרנדה , המעוז המוסלמי האחרון בספרד (ינואר 1492), הוסר המכשול האחרון לאיחודה האתני והדתי של ספרד
הקתולית. שליטיה האדוקים, פרננדו ה-2 ואיזבלה ה-1 , קיבלו את הצעת יועצם הקיצוני באמונתו, האינקוויזיטור הגדול
טורקמדה , וחתמו על צו הגירוש.
תורה שבעל פה- מכלול המקורות הספרותיים הקלאסיים ביהדות, חוץ מהתורה שבכתב . האוצרות העיקריים של התורה
שבעל פה הם: מדרשי ההלכה , המשנה , התלמוד וספרים שנכתבו בידי רבנים כגון הרמב"ם ואחרים. לפי הגישה המסורתית
כל ההלכה נמסרה למשה בהר סיני בע"פ, ומאז נמסרה מדור לדור. על פי האורתודוכסיה, התושב"ע שוות מעמד לתורה
שבכתב. על פי הזרם הקונסרבטיבי והזרם הרפורמי, התושב"ע עדיין מתפתחת, ומתוך כך, יש לה מעמד משלה.
משנה- משנה תורה (נקרא גם "יד החזקה"; 1187), ספר פסקי הלכה מאת משה בן מימון (הרמב"ם). מטרתו העיקרית
לתת לפני אנשים "שהתקשו בהבנת ההלכות ותשובת הגאונים - שלא לדבר על ספרות האמוראים והתנאים - חיבור שיכלול
את כל התורה שבע"פ מימות משה רבנו ועד סוף תקופת הגאונים, בצורה פשוטה וחד-משמעית" (מתוך הקדמת המחבר).
תלמוד- שם מקיף לכתבי הקודש היהודיים העוסקים בהלכה ובאגדה , כפי שהצטברו במשך 700 שנים בערך,
מאז תחילת הדיונים ההלכתיים (בשנים 200 - 220 לפני הספירה, בקירוב) שכונסו לימים במשנה ועד חתימת
הגמרא (בסביבות 500 לספירה). במשך זמן רב התנהלו דיוניהם של חכמי המשנה, ואח"כ הגמרא, בעל-פה, ונמסרו מפה
לאוזן; הם הועלו על הכתב רק כעבור דורות רבים מאז ראשיתם; לכן, שם נרדף לתלמוד הוא "תורה שבעל-פה" (תושב"ע).
חז"ל- חז"ל, ראשי תיבות של "חכמינו זכרונם לברכה". כינוים של חכמי התלמוד והמשנה הנזכרים בתלמוד הירושלמי
והבבלי

שולחן ערוך- שולחן ערוך (שו"ע), ספר ההלכה החשוב שחיבר יוסף קארו , ובו סיכום מעשי וגורף של פסקי הלכה. אלה
מלוקטים מפסקי ההלכה הכלולים ב"בית יוסף ", ספרו הקודם של קארו (הנסמך על "ספר הטורים" של יעקב בן אשר ).
להבדיל מ"בית יוסף", שדן באריכות במקורות קודמים, מביא השו"ע את פסקי ההלכה בלשון קצרה ובהירה; ובדומה לדרך
פסיקתו ב"בית יוסף", אחז קארו גם כאן בדרך ה"פשרה".

בית ראשון- עד בניית בית המקדש הראשון התקיימה עבודת ה' במשכן ובמזבח . אלה הוקמו תחילה במדבר, ואח"כ
בגלגל , בשילה , בנוב ובגבעון . דוד המלך העלה את ארון הברית לירושלים (שמואל ב, ו), וגם קבע את המקום המיועד
למקדש בגורן אֳרַוְנָה שבהר המוריה (שם כד, יח-כה), מקום עקידת יצחק וחלום יעקב, לפי המסורת.