חדשות האתר

פרוייקט הרחבת אתר הסיכומים 2014 יוצא לדרך, ואנחנו צריכים את העזרה שלכם! לחצו כאן לפרטים

שימו לב שתיקנו כמה סיכומים שהיו חתוכים, תודה לגולשים הנאמנים שהעירו לנו על כך.

סקר

  • באיזה מקצוע הייתם רוצים לראות יותר סיכומים
  •  תנ"ך
  •  אנגלית
  •  ספרות
  •  היסטוריה
  • אנא בחר תשובה

רשימת תפוצה

הצטרף לרשימת התפוצה שלנו!

  • אנא הכנס כתובת EMail תקינה

צורפת בהצלחה לרשימת התפוצה. תודה על שיתוף הפעולה!

חברתי

מיקרואורגניזמים

מקצוע: ביולוגיה, כיתה: י"ב, מאת: יעל, פורסם: 15/05/2008
הולכים לסרט? allmovies.co.il מרכז במקום אחד את כל ההקרנות בכל בתי הקולנוע!

סיכום בנושאים: עקרונות המיון במיקרוביולוגיה, מבנה החיידק, גידול חיידקים. סיכום מפורט מאוד

מיקרואורגניזמים- כלל היצורים הזעירים שניתן לראותם רק בעזרת הגדלה אופטית

מיקרואורגניזמים- כלל היצורים הזעירים שניתן לראותם רק בעזרת הגדלה אופטית. היצורים בקבוצה זו הם בעלי מגוון רחב של תכונות כשהמשותפת לכולם היא גודלם הזעיר.


המיקרואורגניזמים הם היצורים הקדומים ביותר על-פני כדוה"א ונמצאים בכל מקום


מבט היסטורי:


אנטוני ואן לבנהוק (המאה ה-17)- ראה בעזרת עדשות מלוטשות יצורים מיקרוסקופיים בשלולית מים.


לואי פסטר (המאה ה-19)- נתן בסיס למיקרוביולוגיה רפואית ויישומית. ביטל את נושא הבריאה הספונטנית (חומר חי מקורו בחומר דומם). פיתח חיסון נגד כלבת ונגד כולרה של תרנגולות והציל את תעשיית היין והמשי (עמ' 12-14).


רוברט קוך (המאה ה-19)- ניסח את הקשר בין מיקרואורגניזמים למחלות.



 


סיסטמטיקה- תורת המיון. העקרונות הבסיסיים למיון:


  1. מבנה התא


  2. אופי חילוף החומרים (מקור הפחמן והאנרגיה)


  3. מבנה מולקולרי (חומצות גרעין, ממברנות....)



תרמואצטופיליים


[image]

תא קדמון משוער


אאובקטריות


"חיידקים אמיתיים"


G+


-G


כחוליות


מטמיעים


ארכיבקטריות


"חיידקים קדומים"


(דופן תא אינו מכיל פפטידוגליקן)


מתנגוניים


הלופיליים


צמחים


פטריות


בע"ח


פרוטיסטה


אאוקריוטים


 


פרוקריוטים


מיון ראשוני זה מחלק את התאים לפרוקריוטים ואאוקריוטים.




























 


פרוטיסטה- מיקרואורגניזמים אאוקריוטים


פטריות- מינים אאוקריוטים הטרוטרופיים מפרקי חומר אורגני. תזונתם מבוססת על עיכול חוץ-תאי של חומר אורגני וספיגת חומרי ההזנה לתאים.



 




עקרונות המיון במיקרוביולוגיה


הסיווג למינים בחיידקים מבוסס על זהות או קרבה גנטית כפי שבאות לידי ביטוי בתכונות פנוטיפיות כמו מורפולוגיה, פעילות ביוכימית או מבנה אנטיגני (חלבון הנמצא במעטפת תא החיידק, ייחודי לו ואחראי לתכונותיו).


צאצאים של תא יחיד הם מאותו מין (=כלל השבטים הדומים מבחינה גנטית) ונקראים שבט (clone).


ממדים וצורה:


  1. משמעות פיזיולוגית לממדים זעירים: קצב המטבוליזם תלוי ביחס בין שטח הפנים לנפח התא. בחיידקים, קצב המטבוליזם גבוה ביחס ליצורים אחרים בשל גודלם הזעיר. הגבול העליון לגודל התא נקבע ע"פ קצב הדיפוזיה והגבול התחתון ע"פ נפח מינימלי הדרוש בשביל מולקולת דנ"א וריבוזומים (ד.נ. חיידק המיקופלזמה).


  2. צורתם של חיידקים: ככל שממדיו של אורגניזם קטנים יותר כך תהיה המורפולוגיה שלו פשוטה יותר. בעולם החיידקים יש מבחר מצומצם של צורות:



    1. נקד (coccus)- תא כדורי, קוטרו כ-1 מיקרומטר יכול להתארגן בזוג,שרשרת או צבר.


    2. מתג (bacillus)- תא גלילי, אורכו כ-3 מיקרומטר בד"כ בבודדת, לפעמים בשרשרת.


    3. סליל (spiralle)- אורכו כ-9 מיקרומטר, תמיד מופיע כבודד.




** צורתו של חיידק נשמרת בשל דופן התא. הבעיה המרכזית איתה מתמודדים החיידקים היא לחצים אוסמוטיים. דופן התא מגן על החיידק מפני ליזיס אוסמוטי (התפרקות). הסרת הדופן תגרום לחיידק להפוך לכדורי (אם לא יתפרק).


  1. ארגון החיידקים בצברים: ישנם סוגים של חיידקים המתאפיינים בצורה שבה נשארים התאים קשורים זה לזה לאחר החלוקה (סטרפטוקוקים, סטפילוקוקים). הסיבה להיווצרות שרשרת או אשכול תלויה במישור החלוקה של תא החיידק. מישורי החלוקה יכולים להיות מקבילים או מאונכים זה לזה ומיקומם של התאים בצבר נקבע ע"פ המרחב של המישור שבו מתחלק התא. התאים נשארים צמודים זה לזה ע"י מחיצה שאינה שלמה או ע"י ריר (capsulle) שהם מפרישים.



** מושבה- צבר מיקרואורגניזמים, מס' גדול של תאים הסמוכים זה לזה שמוצאם בתא אחד


או ממס' תאים. מושבות מתפתחות רק על מצע מוצק, במצע נוזלי יתפזרו


המיקרואורגניזמים בנפח הנוזל ותתקבל עכירות. לכל מושבה תכונות חיצוניות אופייניות


שונות כמו גודל המושבה, צבע, מרקם (מבריק/ עמום), צורת פני השטח וצורת שפת


המושבה. יש לזכור כי מושבה/ צבר אינם אורגניזם רב-תאי. התאים זהים זה לזה, הם לא


עברו התמיינות וניתן להפרידם ולגדלם באופן עצמאי.


מבנה החיידק:


מעטפת התא- דופן התא: כלל השכבות המקיפות את התא הפרוקריוטי ובכלל זה הממברנה הציטופלסמתית. השכבות במעטפת שעוטפות את הממברנה מכונות דופן. השכבות העוטפות את תא החיידק אינן זהות (לא כמותית ולא איכותית) בכל קבוצות החיידקים, אך בכולם מופיע המרכיב פפטידוגליקן (מלבד חיידקים חסרי דופן- מיקופלזמה).


** קופסית (capsulle)- מעטה רירי העשוי שכבה רב-סוכרית ונמצא חיצונית לדופן. מעניק


עמידות בפני תאים בלעניים ואנטיביוטיקה. תכונה תורשתית זו נמצאת בד"כ ע"ג


הפלסמיד. קופסית ניתן לראות במיקרוסקופ האור לאחר צביעה מיוחדת. (ד.נ. חיידקי


הפנמוקוקים).


** פפטידוגליקן- מאקרו-מולקולה המקיפה את הממברנה הציטופלסמתית. בנויה כסיב


פולימרי ארוך של יחידות דו-סוכר הקשורות זו לזו. מעניקה לדופן התא חוזק ועמידות


בפני לחצים אוסמוטיים עצומים.


מיון החיידקים ע"פ המעטפת נעשה בבדיקת גראם: בעזרת תהליך של צביעה מתמיינים "החיידקים האמיתיים" ל-2 קבוצות בחלוקה המתבססת על הבדלים במבנה הדופן. חיידקים מסוימים נצבעים בצבעים בעלי אופי בסיסי בעוד סוגים אחרים אינם קולטים את הצבע.


*שלבי הבדיקה:


  1. הנחת דגימה מתרחיף חיידקים ע"ג זכוכית נושאת וייבושה.


  2. קיבוע הדגימה לזכוכית ע"י חימום


  3. טפטוף צבע בסיסי- גניציאן ע"ג הדגימה


  4. הרחקת הצבע העודף ע"י שטיפה במים


  5. הוספת יוד ליצירת תצמיד גבה-מולקולרי (מולקולה גדולה)


  6. שטיפת התאים בממס אורגני (ממיס את הממברנות של התאים- אצטון/אתנול)



*חיידקים השייכים לקבוצת ה- +G הם בעלי דופן תא עבה שבה מהווה הפפטידוגליקן בין 70%-90% ממשקל הדופן בעוד בחיידקים השייכים לקבוצת ה- -G מהווה הפפטידוגליקן בין 5%-10% מהמשקל. לכן, בצביעת גראם חיידקי ה- +G שומרים על צבעם וחיידקי ה- -G מאבדים אותו (לאחר שטיפה בממס אורגני).


הסתייגויות מבדיקת גראם- הבדיקה אינה מתאימה לכל החיידקים:


  • חיידקי המיקופלזמה הם חסרי דופן- לא יגיבו לבדיקה


  • חיידקים הלופיליים הם חסרי פפטידוגליקן- הדופן החלבונית שלהם לא תגיב לצביעה


  • חיידקים בעלי ריר (capsulle) לא יגיבו לצביעה


  • חיידקים (הן +G ו- –G) מתנבגים לא יגיבו לצביעה


  • כמות הפפטידוגליקן בדופן תלויה בשלב שבו התרבית נמצאת בעקומת הגידול



הבדלים בין חיידקי גראם פלוס לחיידקי גראם מינוס:


 





































תכונות
+G
-G
יחס כמותי DNA/RNA
עודף RNA
DNA=RNA
יצירת רעלנים (בד"כ חלבון)
אכסוטוקסין (מיוצר בתא החיידק ומופרש החוצה למחזור הדם)
אנדוטוקסין (מיוצר בתא החיידק ומשתחרר למחזור הדם רק כאשר תא החיידק נהרס)
דרישות תזונתיות
מורכבות (בית גידול ספציפי)
פשוטות (כל בית גידול)
רגישות לפניצילין
גבוהה
נמוכה
רגישות לסטרפטומיצין
נמוכה
גבוהה
דוגמא לחיידק מקבוצה זו
Bacillus anthracis

(חיידק האנתרקס)
E. coli

(נמצא במעיים)

** היחס הכמותי בין ה-DNA ל-RNA וסוג הרעלן שהחיידק יוצר (רמת הנזק שנגרמת ע"י הרעלן) יכולים להוביל לבחירת התרופות באופן יעיל יותר.


** הייחודיות של חיידקי ה- -G באה לידי ביטוי במבנה הדופן שלהם: חיידקי ה- -G עטופים בשתי שכבות של ממברנה- פנימית וחיצונית שמבנן הבסיסי זהה וביניהן שכבה דקה של פפטידוגליקן. הממברנה הפנימית והחיצונית נבדלות זו מזו ביכולתן לחסום מולקולות אל תוך התא וממנו החוצה. כאשר חיידקי -G חודרים לדמו של בע"ח נוצרים בגופו נוגדנים המכוונים נגד שרשרות הסוכרים שעל-ני הממברנה החיצונית. כושרן של שרשרות אלה לפעול כאנטיגנים (חומרים המעוררים תגובה חיסונית) ולהשרות יצירת נוגדנים מנוצל להכנת תרכיבים נגד חיידקים פתוגניים (מחוללי מחלות) ללא הזרקת החיידק השלם. בנוסף, לממברנה החיצונית תפקיד של רצפטורים וכן מרכיבים ייחודיים שלה ממלאים תפקיד בתהליך הקוניוגציה שבמהלכו עוברים גנים מתא תורם לתא מקבל.


ממברנה ציטופלזמית/ "אברונים" ממברנליים: הממברנה אחראית על שמירת ההרכב הכימי השונה בין פנים התא לסביבה החיצונית. תפקידי ממברנה ציטופלזמית בחיידקים:


  • מזוזומים- שלוחות ממברנליות המסתעפות מן הממברנה פנימה. ריבוי ההתקפלויות גורם להגדלת שטח הפנים של הממברנה ומסייע להגברת הפעילות המטבולית.


  • תילקואידים- הסתעפות הממברנה למעין שקים ממברנליים שבתוכם קבועים הפיגמנטים של הפטוסינתזה.


  • ריסים (Pili)- שערות זעירות שאינן משמשות לתנועה ובנויות מחלבון. נמצאים על שטח הפנים של החיידק, קולטים אינפורמציה ומתרגמים אותה בתא החיידק.



    • שערות מין: מקנות לחיידקים את היכולת להיצמד ולבצע "רבייה זוויגית"


    • שערות סומטיות (לא שערות מין): קולטות גירויים כימיים



  • שוטונים- יוצאים מתא החיידק ומורכבים מחלבון מיוחד. משמשים לתנועה.



אברונים תוך- תאיים:


  • כרומוזום- בד"כ מעגלי, גדול יותר מאורך החיידק ולכן נארז בצורה הדחוסה ביותר.


  • פלסמיד- קיים בחלק מהחיידקים. מולקולת DNA נוספת הנושאת מידע תורשתי לתכונות מעטות. יכול לעבור תהליכי שכפול ללא קשר לחלוקת התא עצמו.


  • בועיות גז- קיימות בחיידקים מסוימים ה

רוצים לקבל את הסיכומים לבגרות ישר לפייסבוק שלכם? עשו לנו לייק: