חדשות האתר

פרוייקט הרחבת אתר הסיכומים 2014 יוצא לדרך, ואנחנו צריכים את העזרה שלכם! לחצו כאן לפרטים

שימו לב שתיקנו כמה סיכומים שהיו חתוכים, תודה לגולשים הנאמנים שהעירו לנו על כך.

סקר

  • באיזה מקצוע הייתם רוצים לראות יותר סיכומים
  •  תנ"ך
  •  אנגלית
  •  ספרות
  •  היסטוריה
  • אנא בחר תשובה

רשימת תפוצה

הצטרף לרשימת התפוצה שלנו!

  • אנא הכנס כתובת EMail תקינה

צורפת בהצלחה לרשימת התפוצה. תודה על שיתוף הפעולה!

חברתי

פיזיקה ואומנות

מקצוע: פיזיקה, כיתה: י', מאת: Dina K, פורסם: 15/05/2008
הולכים לסרט? allmovies.co.il מרכז במקום אחד את כל ההקרנות בכל בתי הקולנוע!

עבודה המשלבת פיזיקה ואומנות ובה הסבר על הסוריאלזים, תעתועי ראיה, הצייר רנה מאגריט ויצירתו: המצב האנושי


פרויקט בנושא שילוב בין אומנות ופיזיקה



סוריאליזם


בשנות העשרים בצרפת קמה תנועת האומנות פורצת הדרך- הסוריאלים. משמעות
שם הזרם הזה הוא "סופר"-על, "ריאליזם"-מציאות : "מעבר למציאות".
הסוריאליזם באמנות החזותית מבוסס על הסוריאליזם בספרות. בראש הזרם
האומנותי עמד הפילוסוף והמשורר אנדרה ברטון (Andre Breton). אנדרה ברטון
שאף לפרוץ את גבולות המציאות הקיימת ולשלב בה תחומים שלא נקשרו אליה עד
אז. במטרה להעשיר את האמנות הוא פנה אל החלומות והתת-מודע, ובהקשר זה
ל"תורת הפסיכואנליזה" של זיגמונד פרויד. על פי תורתו של פרויד, כל אדם משוחרר
בשנתו מכבלי ההיגיון ומהמעצורים הנפשיים שבהם הוא נתון במחשבתו המודעת.
התת-מודע על פי פרויד הוא מקור לשחרור כשרונו של היוצר.
מקורות השראה נוספים של הזרם הסוריאליסטי היו רעיונותיהם של אמני הדאדא.
מעבר לאנרכיזם ולניהליזם שאפיין את אמני הדאדא, היו אומנים שעסקו במקריות
ואוטומטיזם, לדוגמה, ז'אן ארפ (Jean Arp). אולם בניגוד לדאדא ראה
הסוריאליזם בקצו של שלטון ההיגיון מוצא מסבך העבר ונקודת בסיס לכינון חיים
מלאים יותר וליצירה חדשה ורחבת אופקים באמנות ובתרבות.

השראה נוספת שאבו הסוריאליסטים מיצירתם של המשוררים הסימבוליסטים
הצרפתים. אלה האמינו בערכן של אסוציאציות בלתי רציונליות, ובראייה ספונטנית
ועתירת דמיון של המציאות. על אלה הייתה מבוססת יצירת האמן המבקש לברוח
ממועקות המציאות שבה הוא חי.

בציור הסוריאליסטי היו שתי דרכים להגיע אל התת-מודע, ולכן, מבחינה סגנונית,
מקובל לחלק את הציור הסוריאליסטי לשתי מגמות עיקריות: הסוריאליזם
הביומורפי והסוריאליזם הווריסטי.

הסוריאליזם הביומורפי נוטה לעתים אל המופשט, תוך שימוש בטכניקה של
האוטומטיזם. מטרת האוטומטיזם הייתה לנפץ את ההיגיון הכובל ולשחרר את
העולמות החבויים במעמקי הנפש ואת הדמיון היוצר, ובאופן זה להרחיב את עולמו
של האדם. האמן שרטט בידו על המשטח באופן ספונטני, ורק לאחר מכן התפנה
לקרוא מה שנרשם ולחזק את הדברים שנתגלו על הנייר. האוטומטיזם ביטא את
השחרור, הן של הצייר המעלה על המשטח את הדימויים שלו והן של הצופה הרואה
את מעמקי נפשו של הצייר. אומנים המזוהים עם הסגנון הביומורפי: חואן מירו,
מקס ארנסט, ואנדיראה מסון. אומנים אלו השתמשו בטכניקות ספונטניות
וחדשניות כאמצעי לחיסול מנגנוני הבקרה המודעים, כדי להעלות על הבד את
מהויותיו של התת-מודע.





הסוריאליזם הווריסטי (הפיגורטיבי) מזוהה עם האומנים רנה מאגריט, סלוודור
דאלי ואיב טנגי. העיסוק בחלומות, שעל פי תורתו של פרויד משקפים את התת-מודע,
הביא את האומנים הפיגורטיבים לשאוב את השראתם מן הציור המטאפיזי של
גורגיו דה קיריקו, ולסגל סגנון ריאליסטי, שבו לקוחים הדמויים מן המציאות.
היצירה הסוריאליסטית מורכבת מדימויים ומחלקי דימויים חסרי קשר. כל דימוי
בנפרד ניתן לפענוח ומוכר, אך צירופם יוצר עולם דימויים מוזר ומנותק מהקשרו
העוסק לרוב במין ובמוות, ומעניק ליצירה הילה של חלום או הזיה שאינם מוגבלים
בכבלי ההיגיון.

הסוריאליזם היה גורם מכריע באמנות האירופית בשנות העשרים והשלושים של
המאה העשרים. לאחר מכן, בתקופת מלחמת העולם השנייה, עברו רבים מציירי
התנועה לארצות הברית והשפיעו השפעה רבה על אסכולת ניו-יורק.



שנת היצירה: 1934
ארץ המקור: בלגיה
סגנון: סוריאליזם

רוב ציוריו של מאגריט יוצרים כעין דיאלוג עם העולם: הוא בודק את אמיתותן של
תופעות הקיימות במציאות ואת הקשרן לדימוי הציור.
בציורו "המצב האנושי I ", בודק מאגריט את המציאות על סוגיה שונים. מתואר בו
חלון בחדר, שמשני צדדיו וילון. המתבונן משקיף החוצה מן החלון אל הנוף, אך חלק
ממסגרת החלון וזגוגיתו הוא בד ציור הנשען על כן בעל 3 רגלייםועליו מצויר הנוף
שבחוץ.
עירוב התחומים בין קרוב לרחוק, הזוי מול מצוי, מעלה ספקות בלב המתבונן: האם
הנוף המצויר על הבד הוא העתק מדויק של הנוף הממשי- עץ גדול, העומד בשדה רחב
ידיים, כשברקע שיחים ועננים?
מאגריט מתאר חלל המורכב משלושה מישורים: החדר, בד הציור והנוף. ההבדלים
הזעירים בין מישור למישור והמעברים הבלתי-ברורים שבין חלקו התחתון של הבד
לנוף שנשקף מבעד לזגוגית מעוררים בצופה תחושה סוריאליסטית, כיוון שקשה לו
להתמצא בחלל שיוצר מאגריט.
המשטח השטוח של הציור הושווה לעתים קרובות לחלון שדרכו ניתן להשקיף על
המציאות. כאן נותן מאגריט פירוש שנון ליחסים בין המציאות למקבילתה המצוירת.
הוא מציב את הבד לפני החלון כך שהנוף ה"מצויר" חורג מעבר לשולי הבד. אך גם
הנוף הנראה מבעד לחלון אינו "ממשי": גם הוא מצויר. קווי הדמיון בין צורת הנוף
הנסוג בפרספקטיבה לבין צורת העצים, מדגישים את דו-המשמעות של הייצוג
התמונתי.
מאגריט מציג את שאלת "מהי המציאות?"- החיצונית האובייקטיבית, או זו
המשתקפת בציור עצמו, מעשה ידי האדם.





רנה רנה מאגריט


רנה מאגריט נולד ב- 21.11.1898 בלסינס שבבלגיה לליאופולד ולרג'ינה, סוחר בדים
וכובענית.
כאשר היה בן שנתיים עברה משפחתו של מאגריט לעיירה גילי- בה נולדו שני אחיו,
ריימונד ופאול. לאחר מספר שנים, עברו לגור בשאטלה, שם החל מאגריט ללמוד
שיעורים שבועיים שדל ציור.
ב- 24.02.1912, בהיותו בן 14 בלבד, התאבדה אמו בהטבעה עצמית בנהר הסאמברה.
נמצאה ב-12 למרץ באותה שנה, כשבועיים לאחר מכן, כשכותונת הלילה מכסה את
ראשה. לעתים ניתן לראות בציוריו של מאגריט נשים כשפניהן מוסתרות, ונראה כי
הטראומה הקשה השפיעה גם על יצירותיו ומתבטאת בהן.
בשנת 1913 החליט האב להעביר את משפחתו לעיר שרלרואה, שם החל מאגריט
ללמוד בבית הספר התיכון. הוא פגש את ז'ורז'ט ברז'ה, נערה שתהיה לרעייתו בעתיד.
ב-20 באוגוסט 1914, בעת מלחמת העולם הראשונה, פרצו הגרמנים לבלגיה והאב
החזיר את משפחתו לשאטלה.
בנובמבר 1915 עבר מאגריט לגור בבריסל. שנה אחרי כן, נרשם לאקדמיה לאמנויות
בבריסל. משפחתו הגיעה לבקרו והצטרפה אליו לשם כעבור שנה. בשנת 1918 החל
לצייר את תמונותיו הראשונות, תחילה בסגנון הקוביזם ואחר בסגנון הפוטוריזם.
בשנת 1919 פגש את המשורר פייר בורז'ואה, שהתרשם מעבודותיו של מאגריט
והזמינו לאייר את שיריו. בשנת 1920 פגש בשנית בז'ורז'ט ברז'ה, שאותה הכיר
כשהיה בן 15, וב-28 ביוני 1922 נישא לה. כעבור פרק זמן נחשף לעבודתו של ז'ורז'יו
דה קיריקו, "שיר אהבה", שתביא לנקודת מפנה בחייו. בשנת 1926 צייר מאגריט את
יצירתו הסוריאליסטית הראשונה, "הרוכב האבוד", וריאציות שונות שלה יצייר
בחלוף השנים.
מאגריט, כעמיתו סלבדור דאלי, היה שייך לזרם הסוריאליסטי, אולם בעוד דאלי
צייר תמונות חלום, הרי מאגריט יצר אשליות. הוא יצר טכניקה אשלייתית טבעית
של תיאור מדויק ויצירותיו צוירו באופן דקדקני וקפדני כפי שאומנים בסופר-
ריאליזם היו מציירים, אלא שמאגריט לא צייר את המציאות כי אם את הבלתי
אפשרי. בציוריו היה סותר את כוח הכבידה של כדור הארץ, לשמיים שיווה איכות
של חומר גשמי וממשי שאפילו ניתן לחיתוך ולהצבה על גבי כן הציור, והספינות
שצייר עשויות היו מגלי הים ובכל זאת משייטות על פני המים.
הוא הפליא לסכל את ציפיותיו המוקדמות של הצופה, בעשותו שימוש יוצא דופן
בגדלים הסותרים את ידיעותיו המקובלות של המתבונן בתמונה. ההיגיון המסוים,
המונח ביסוד מערכת היחסים שבין עצמים חסרי כל קשר לכאורה, משווה ליצירותיו
יכולת לערער את שלוות רוחו של הצופה בהן, ומעורר בו תחושה בלתי נוחה.
ביצירותיו הוא מתמקד בעיקר בניתוח לשון הציור, בקשר הנוצר בין חפצים מעשה
ידי אדם לעצמים טבעיים הנמצאים בסמיכות זה לזה, ויצר אפקטים המשתמעים
לשתי פנים, המגבירים את תחושת המוזרות וטורדים את המחשבה. ביצירותיו, לא
חדל מאגריט לתהות על פשרם של פרדוקסים ועל טבעה של התפיסה האנושית.
עבודותיו של מאגריט מוכרות בעולם כולו. עוד בחייו זכה מאגריט להצלחה כלכלית
וערכם הכספי של ציוריו מאמיר מעת לעת. ספרים המציגים את יצירותיו היו מאז
ומתמיד רבי מכר.
רנה מאגריט מת בבריסל ב-15 באוגוסט 1967 ממחלת הסרטן ונקבר בבית העלמין של
Schaerbeek. הבית שבו התגורר בבריסל משמש כיום כמוזיאון, שבו מוצגות אחדות
מיצירותיו וכן מוצגים חפצים אחדים המופיעים בציוריו.



תעתועי ראיה


ההתאמה והשינוי המתמידים של הצבעים והצורות גורמים לכך, שלעיתים קרובות
החלר המודע של מוחינו מקבל מידע מוטעה, כפי שמוכיחים צילומי צבע.
מכיוון שהעין מנסה לפרש לנו דברים שנראים לנו, היא עלולה ליפול בפח של אשליות
חזותיות הנקראות תעתועי ראייה. המוח מנסה לכפות סדר מסוים על הצורות, כשיש
יותר מדרך אחת לפרשן.
המונח "תעתועי ראייה" עלול להישמע מזלזל, כרומז על תפקוד לקוי של מערכת
הראייה. נהפוך הוא, התופעה הזו מציגה את מערכת הראייה כמסתגלת מצטיינת
למצבי הסתכלות סטנדרטיים. ההסתגלויות הללו מקובעות במוחנו, ולכן כאשר שדה
הראייה שלנו דורש הסתכלות יותר עמוקה, התמונה לא מפורשת נכון. בגלל הפירוש
השגוי של אובייקטים כאלו, נחשבת מערכת הראייה שלנו כלקוי במידה מסוימת.



תיאור היצירה

מהם האובייקטים הנראים ביצירה?
האובייקטים הנראים ביצירה הם וילון, קיר, רצפה, חלון וכן ציור המתאר: שמיים,
עננים, הר, עץ, שיחים ואדמה, שכביכול משלימים את הנוף השנקף מהחלון.
האם הצורות "אמיתיות"?
הצורות בתמונה "אמיתיות" ויוצרות רושם מציאותי.
האם העצמים ממוקמים בנוף ריאליסטי?
העצמים בתמונה ממוקמים בנוף ריאליסטי.
מהו הרעיון העומד מאחורי היצירה?
לדעתנו, הרעיון העומד מאחורי היצירה הוא שהאדם יוצר לעעצמו את המציאות בה
הוא חי. הציור, יציר האדם, מתאר כביכול את הנוף שמשתקף מהחלון, כך שהאדם
שמתבונן בציור מתאר לעצמו שיש עצמים מאחורי הציור, שיש מקור אמיתי, ממשי,
קיים, לציור, ואינו מבין שזהו בעצם ציור, שהציור עצמו הוא כל מה שיש. לפיכך
הסקנו שהמסר הוא שהמציאות נבראת ע"י האדם, ולא קיימת כדבר אובייקטיבי.
גישה זו מזכירה את הגישה האקזיסטנציאליסטית של סארטר. (האדם קובע לעצמו
את חייו וגורלו)
האם היצירה מקיימת את חוקי הפיסיקה?
כן, אך היא מדגימה תעתוע ראייה: ממבט ראשון, המתבונן מניח כי מאגריט, מטבעו
של סוריאליסט, צייר נוף המשתקף מחלון חדר, וסמוך לזגוגית החלון מספר עצמים
מרחפים (מה שכמובן, נוגד את חוקי הפיסיקה). אך ממבט שני ניתן להבין כי בחדר
עוד כן ציור ועליו יצירה שמתארת את הנוף שמשתקף מהחלון. אין אנו יודעים מהו
הנוף שמאחורי היצירה, אך מניחים כי הציור הוא העתק מדויק של העצמים
מאחוריו.




העבודה היצירתית


העבודה היצרתית של הקבוצה שלנו מבוססת על הרעיון שעומד מאחורי יצירתו של
מאגריט ושימוש באלמנט של "תעתוע הראייה", כמו מאגריט.
זוהי קופסה שחורה ופשוטה. הקופסה היא שחורה כסמל למסתורין וחוסר ידע: מהי
המציאות וכיצד היא נקבעת? זוהי השאלה העומדת גם מאחורי "המצב האנושי" של
מאגריט.
בקופסה יש חור הצצה, שדרכו נראה, לכאורה, דבר מה שנמצא בפנים. בעצם, זהו
ציור ריאליסטי של הפריט, שגורם לאדם לפתוח את הקופסה בציפיה למצוא את
אותו הפריט בפנים.
מדוע הקופסה ריקה? הקופסה ריקה מפני שעל-פי ציורו של מאגריט
והאקזיסטנציאליזם, האדם נולד ללא יעוד עם מודעות למותו אך יכול לקבוע את
גורלו וכיצד ייראו חייו.

בעצם, לקחנו את הרעיון שמאגריט ביטא ביצירתו, והראנו אותו בצורה שונה ויותר
מוחשית וריאליסטית.











X

רוצים לקבל את הסיכומים לבגרות ישר לפייסבוק שלכם? עשו לנו לייק: