ארספואטיקה

מקצוע: ספרות, כיתה: י"א, מאת: Dr@g0nR3b0rn, פורסם: 15/05/2008

עבודה בספרות
ארס פואטיקה





לא זכיתי באור מן - ההפקר
ח. נ. ביאליק


לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר/ח. נ. ביאליק

לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר,
אַף לֹא-בָא לִי בִירֻשָּׁה מֵאָבִי,
כִּי מִסַּלְעִי וְצוּרִי נִקַּרְתִּיו
וַחֲצַבְתִּיו מִלְּבָבִי.

נִיצוֹץ אֶחָד בְּצוּר לִבִּי מִסְתַּתֵּר,
נִיצוֹץ קָטָן – אַךְ כֻּלּוֹ שֶׁלִּי הוּא,
לֹא שְׁאִלְתִּיו מֵאִישׁ, לֹא גְנַבְתִּיו –
כִּי מִמֶּנִּי וּבִי הוּא.

וְתַחַת פַּטִּישׁ צָרוֹתַי הַגְּדוֹלוֹת
כִּי יִתְפּוֹצֵץ לְבָבִי, צוּר-עֻזִּי,
זֶה הַנִּיצוֹץ עָף, נִתָּז אֶל-עֵינִי,
וּמֵעֵינִי – לַחֲרוּזִי.

וּמֵחֲרוּזִי יִתְמַלֵּט לִלְבַבְכֶם,
וּבְאוּר אֶשְׁכֶם הִצַּתִּיו, יִתְעַלֵּם,
וְאָנֹכִי בְּחֶלְבִּי וּבְדָמִי
אֶת-הַבְּעֵרָה אֲשַׁלֵּם.

תרס"ב.



לא זכיתי באור מן – ההפקר/ח. נ. ביאליק
ניתוח היצירה

? בית א':
? מציין כי לא זכה באור היכול לעמוד בתור כינוי לפרסום, תהילה,
הצלחה, או כשרון – בקלות, מן ההפקר – סתם ככה – לדוגמא
כירושה מאביו.
? מדגיש כי בכדי לזכות באור היה עליו לעבוד בעבודה קשה.
? משתמש בתקבולת כיאסטית על מנת להדגיש את העבודה הקשה
שבה היה כרוכה "זכייתו באור". ביאליק עושה שימוש במטאפורה
של לבו אל סלע צור מתוכו הוא חוצב את האור בעמל רב.

? בית ב':
? חוסר על המטאפורה ללב כאבן צור, ובכך מדגיש את הקושי, אך
גם מוסיף כי בתוך כל הקושי הזה בכל זאת ישנו ניצוץ קטן.
? מציין שהניצוץ הוא מקורי שלו, ושהוא אינו בא לו בקלות כאילו הוא
שאל אותו ממישהו, או גנב. מדגיש את מקוריות היצירה.

? בית ג':
? מדמה את צרותיו הגדולות לפטיש המכה בסלע ושובר אותו.
? מתחבר לשני הבתים הקודמים כאשר מדמה את הצרות הנחות
עליו לפטיש, ואת ליבו פעם נוספת לסלע הנשבר ממכות הפטיש.
? מראה את תהליך היצירה הפנימי כיצד "ניצוץ" היצירה הקט עליו
דובר בבית ב' משתחרר כתוצאה משברון לב ועול הצרות ומתפשט
מהלב השבור אל העיניים – המסמלות בתרבות העממית ראי
לנפש – ומן העיניים והנפש אל חרוזיו של המשורר.




? בית ד':
? פונה אל הקורא – קהל היעד שלו – בנימה מאשימה במקצת.
? מאשים את הקורא בכך שאינו מתייחס ברצינות הראויה לכאבו
ולצרותיו המתוארים ביצירה. מאשים את הקורא באדישות ליצירה
ורגש המובא בא, לעבודה הקשה שהושקעה בה תוך תשלום מחיר
אישי.
? מאניש את לב הקורא בכך שמציין כי לבו של הקורא מעדיף
להימלט על פני הקושי שבלהתמודד מול יצירתו.
? מציין כי בכל זאת, למרות ההתעלמות והאדישות של הקורא
יצירתו עדיין מצליחה להצית להבה בליבו – מטאפורה לערר
הרגש אצל הקורא. נשען על כך כי לפי הספרות העממית הלב
הוא מכור הרגש.
? לבסוף מציין את המחיר האישי הרב שהוא נאלץ לשלם "בדמו" על
הבערה שיצירותיו מצליחות ליצור אצל הקורא האדיש להן.

סיכום

ביצירתו "לא זכיתי באור מן – ההפקר" מתאר ביאליק את תהליך יצירתו עליו הוא
מעיד כי לא בא לו בקלות, אלא בעבודה קשה. במהלך השיר מתאר ביאליק את
מקור יצירתו והשראתו, אותו הוא מאפיין כצרות הנחות על לבו. לבסוף מפנה
ביאליק ביקורת נוקבת כלפי הקורא על יחסו הלא הולם בעיניו אל יצירתו
ובאדישות כלפי המחיר האישי שהוא, היוצר, נאלץ לשלם עבור הנאתו של
הקורא מן היצירה.

ביצירה מופיעה מספר פעמים מטאפורה בין לב לסלע אשר באה להדגיש את
הקושי ביצירה. לבסוף מוצג הלב גם כמקור הרגש והבערה – תוצאה של שינוי
הנוצר בידי עבודתו הקשה של היוצר.
מטאפורות נוספות ביצירה: צרותיו של היוצר מיוחסות כפטיש ההולם בלבו ומזרז
את תהליך היצירה – הנגרם כתוצאה משחרור הניצוץ הגלום בלב האבן, סלע.
עיניים מיוחסות ביצירה כראי הנפש אליה עובר הניצוץ כאשר משתחרר מלב
האבן, וממנה הוא עובר לחרוזים ולנייר היצירה בסופו של דבר.


5