חדשות האתר

פרוייקט הרחבת אתר הסיכומים 2014 יוצא לדרך, ואנחנו צריכים את העזרה שלכם! לחצו כאן לפרטים

שימו לב שתיקנו כמה סיכומים שהיו חתוכים, תודה לגולשים הנאמנים שהעירו לנו על כך.

סקר

  • באיזה מקצוע הייתם רוצים לראות יותר סיכומים
  •  תנ"ך
  •  אנגלית
  •  ספרות
  •  היסטוריה
  • אנא בחר תשובה

רשימת תפוצה

הצטרף לרשימת התפוצה שלנו!

  • אנא הכנס כתובת EMail תקינה

צורפת בהצלחה לרשימת התפוצה. תודה על שיתוף הפעולה!

חברתי

קאטרינה

מקצוע: ספרות, כיתה: י"א, מאת: אנונימי, פורסם: 19/11/2010
הולכים לסרט? allmovies.co.il מרכז במקום אחד את כל ההקרנות בכל בתי הקולנוע!

סיכום על הנובלה "קאטרינה" מאת אהרון אפלפלד

 

קאטרינה/אהרון אפלפלד

רצף העלילה-

"שמי קאטרינה ובקרוב ימלאו לי שמונים שנה."
כבר מהשורה הראשונה בסיפור ניתן להבין ש "קאטרינה" הוא סיפור חייה של אישה,המשמשת כמספרת בסיפור, אישה בשם קאטרינה.
קטרינה נולדה בבית נוצרי למשפחת רותנים, היא מגיעה מרקע כפרי, היא ילדה לאמא מכה ולאבא שתיין, אך ילדותה לא זכורה לה לרעה, להפך את אימה היא רואה כאישה עצמאית ומתבודדת שעובדת קשה ושאין בה שום פחד, ובסיפור היא חוזרת ואומרת עד כמה שהיא מרגישה את אימה בתוכה כשיא מתנהגת באומץ לב. את אביה לעומת זאת היא זוכרת כבן אדם מפחיד וחסר מוסר (בילדותה היא זוכרת שאביה חזר הביתה פעם אחת שיכור לאחר מות אימה והוא הציעה לה לישון איתו במיטתו)
בתור ילדה זוכרת קאטרינה איך פחדה מהסוחרים היהודים, או כפי שהיא תיארה אותם " רזים כחרגולים...יצורים לא מהעולם הזה, מיני רוחות שחורים המכרכרים על גבי רגליים דקות...השדים עם המזוודות",
קאטרינה מספרת כיצד בת דודתה מאריה הייתה אישה עזת מצח ולפעמים אפילו היא הייתה מפחדת ממנה. ובכלל בותר ילדה ונערה קאטרינה הייתה אדם מלא פחד, מהיהודים, מהכפריים,מהשיכורים,מאביה ובכלל כמעט מכל אחד.
לאחר מות אימה הביא אביה אישה חדשה לביתם, האישה הייתה גבוה ורחבה והיא משתעשעת כשהיא נזכרת כיצד אביה היה מדבר אליה בכל רם כאל חירשת.
לאח כמה שנים עזבה קאטרינה את ביתה,זה היה בסתיו. כשהיא אמרה לאביה שהיא עוזבת את הבית, כל מה שהיה בפיו היה "הישמרי ואל תסטי מדרך הישר" כמאין דרך להראות אכפתיות כפויה וחסרת כל בסיס.
קאטרינה עזבה את כפרה עם פחדים רבים מהלא נודע אך עם ציפיות רבות מהחיים שעומדים לפנייה. תחילה כשהגיעה לעיר, היא ישנה יחד עם השיכורים בבית המרזח, היא נהגה לומר כיצד גופה הוא לא קדוש ושידרוש מה שידרוש כדי לחמם את גופה, התנהגותה של קאטרינה הלכה והידרדרה וכמו כן שתייתה המופרזת.
באחד מימייה במרזח ניגשה אישה אל קאטרינה, אישה יהודיה, היא ניגשה לקאטרינה ושאלה אותה אם היא תהייה מעוניינת לעבוד אצלה, מאותו הרגע החלו חייה של קאטרינה להשתנות, תחילה קאטרינה נורא פחדה מהעבודה אצל היהודים, אורך החיים שלהם היה לה נורא שונה, ומסיפורים ותיאורים שנטמעו בה בילדותה פחדה קאטרינה מהיצורים המזורים.
זו הייתה שיחתה העמוקה הראשונה שלה עם רוזה ( היהודייה שאצלה חייה) ששינתה את גישתה כלפי הבית שחייה בו, וכלפי היהודים בכלל, הפחד שנבנה בה לאורך חייה מהיהודים אט אט הפך להערצה ואף אהבה. ככל שחיה קאטרינה בביתם של רוזה ובנימין נקשרה יותר ויותר אל ילדיהם מאיר ואברהם, והיא התחילה לגלות התעניינות בשתיקתו ומסירותו של בנימין, התעניינות זאת הפכה בסופו של דבר לאהבה אסורה שלא חלקה עם איש מלבדה.
ככל שחיה עם משפחתה של רוזה, היא למדה את שפתם, חגיהם, ומאכליהם,שתחילה נראו לה נורא מוזרים, היא מספרת על כך שידעה שהיהודים לא אוכלים חזיר אך לעולם לא שמעה על ההפרדה בין בשר לחלב.
במשך שהותה אצל משפחתה של רוזה, נכנסה קאטרינה להריון מאחד מהרותנים שהסתובבו בבית המרזח, (למרות שהייתה במצב יותר טוב, היה לה קשה להפסיק עם מנהגי השתייה שלה), תחילה לא סיפרה קאטרינה לרוזה על התינוקת אך בסופו של דבר כבר היה קשה להסתיר את זה והיא נשברה, את התינוקת היא ילדה אצל משפחת של רוזה,באותו עט אודתה קאטרינה בפני רוזה שהיא מפחדת מאלוהים ולכן היא לא מתפללת.קאטרינה מסרה את התינוקת לנזירות, היא הייתה רק בת 17 ולא מסוגלת לטפל בתינוקת. לתינוקת היא קראה אנג'ליקה,
לאחר תקופת זמן נרצח בנימין ע"י נוצריים אנטישמיים, שכמנהגם רצחו יהודי בפסח, מין העלאת קורבן אכזרית.
לאחר מות בנימין מספרת קאטרינה כיצד היא רזתה, וכיצד מאכל שאינו יהודי קשה לה לעיכול,הוודקה גורמת לה צרבת, אבל היא לא חולה.
אברהם ומאיר לימדו את קאטרינה לקרוא גרמנית,והיא הייתה אסירת תודה על כך,"...אין הנאה יותר גדולה מהקריאה..." כך תענה .
אחרי זמן מסוים, גילה קאטרינה כי אביה שלה הלך לעולמו, אף אחד מהמשפחה לא טרח להודיע לה זאת, היא גילתה את זה מפיו של איכר מהכפרה שהכיר את אביה.כשהיא אמרה לרוזה מה קרה,ענתה רוזה"..חלצי את הנעליים ושבי על הארץ והתאבלי על אביך כאילו נפטר היום" קאטרינה מספרת כיצד אביה לא אהב אותה וכשהיא התאבלה, היא לא התאבלה על אביה אלה על אהובה בנימין.
זמן קצר אחרי זה נרחצה רוזה כאשר הגנה על חנותה מפני בריונים שפרצי לחנויות היהודים.
את ילדיה של רוזה גידלה כאילו היו שלה. קאטרינה תמיד אמרה להם כיצד הם צריכים להגן על עצמם ולא להיות חלשים.בסופו של דבר הגיעה דודתם של הילדים והיא לקחה אותם מקאטרינה בכוח כנגד רוצנה ורצונם.
בסופו של דבר חזרה קאטרינה אל המרזח ואל מנהגי השתייה שלה, ושוב כמו בדרך נס הגיעה יהודיה למרזח,היא נגשה לקאטרינה ושאלה אותה אם היא תהייה מעוניינת לעבוד בשבילה,קאטרינה הסכימה בלי לחשוב פעמיים, כשהגיעה לביתה של היהודייה הופעתה לגלות כי בייתה לא היה ניראה כבית יהודי כלל, הני (בעלת הבית היהודייה) הסבירה לקאטרינה כי כל מיני סוגים של יהודיים, ושהיא יהודייה חופשייה.
כשרות לא הייתה חלק מחייה של הני אשר הייתה פסנתרנית מצליחה, ואת רוב זמנה בילתה מחוץ לבית וכשהייתה חוזרת מהופעות הייתה מסתגרת בחדרה בדיכאון ותסכול ותענה שהייתה גרועה בהופעת, לא פעם אחת ניסתה קאטרינה לרכך את הני ולהראות לה שהיא טועה, כאשר אמרה לה שהעיתונים משבחים אותה הייתה אומרת הני שהם לא מבינים כלום לפחות לא כמוה.
סגירותה של הני,תחילה הייתה קשה מאוד לקאטרינה אשר הייתי רגילה לדבר עם רוזה שעות, שיחות ארוכות ומעניינות עד לשעות הקטנות של הלילה,אח לאחר מכן היא התרגלה.
חוץ מהני חיי בבית גם איזו, איזו היה גם הוא יהודי חופשי,שחקר את חיי הנזירים, הני תמיד חששה שההתעניינות שלו חזקה מידי וכמו כן השפעתו מתרבותם,ואכן, דאגה זו לא הייתה לשב בסופו שלך דבר התנזר איזו ועבר לחיות עם הנזירים.
 
באחד מהימים הגיעה אמא של הני לביקור, במשך כל הביקור הייתה הני סגורה בחדה וסירבה לצאת, קאטרינה לאומת זאת הייתה עם האמא במשך כל הזמן. היא והאמא הכשירו את הבית וכתמורה לעזרתה של קאטרינה שילמה לה האם.כשהאם יצאה מהבית היא יצאה בהרגשה שעכשיו ביתה תחזור קצת יותר ליהדות.
כשאימה של הני עזבה את הבית, זה היה הרגע בו קאטרינה והני באמת התחברו ומעובדת ומעבידה הפכו לחברות. קאטרינה והני היו מדברות שעות כאשר הייתה הני בבית,וכשלא הייתה נהנת קאטרינה מהשקט שהיה כולו לעצמה.
לאחר מספר שנים עברה הני לצ'רנוביץ, אך היא לא השאירה את הני מקופחת, היא הביאה לה תכשיטים ששימשו אותה לעט צרה,את התכשיטים שמרה הני על גופה כאילו היו חלק ממנה, כשהיא מכרה אותם, זה היה בלב ברירה.
כהרגלה, כאשר מצאה עצמה קאטרינה ללא בית או מטרה ברורה, הייתה חוזרת לבית המרזח,הפעם כשהגיע לבית המרזח היא לא מכרה את עצמה, היא השתדלה לשמור על צניעותה. באותו בית מרזח הכירה קאטרינה את סאמי, סאמי היה יהודי אך הוא לא היה יהודי הדוק, אט אט התאהבה קאטרינה בסאמי, בסופו של דבר הם עברו לגור ביחד בדירתו,הדירה הייתה קטנה ויחסית עלובה. כאשר עברה קאטרינה לביתו של סאמי הוא יצא יום למחרת לחפש עבודה, קאטרינה ידעה שהוא עושה את זה רק בשבילה והדבר העציב אותה.
סאמי וקאטרינה ניסו להפחית בשתייה, היא מספרת כיצד שתו רק שתיים שלוש כוסיות ולא יותר.קאטרינה התחילה גם היא לעבוד, היא הייתה עובדת עד שתיים ואז חוזרת הביתה ומכינה ארוחה חמה לשניהם.
זה היה חודש אוגוסט שגילתה קאטרינה שהיא בהריון, היא לא סיפרה לסאמי כי ידעה שהוא לא יגיב טוב לבשורה, וכך המשיכה קאטרינה לעבוד עד הצהריים,לבשל,לנקות וכו'.
בסופו של דבר הבחין סאמי בהריונה, וכשזה קרה הלכו והצטמצמו המילים בינו לבין קאטרינה, לא עבר זמן רב וחזר סאמי להרגלי השתייה שלו, לעבודה הוא כבר לא קם.
לילה אחד חזר סאמי שיכור לגמרי, שיכרתו לא הייתה אלימה אבל המילים שפלט מפיו היו חדות כסכין. קאטרינה פחדה וברחה, היא הייתה מסתובבת בין בתי המרזח הקטנים של היהודים וכשניגמר הכסף הייתה מוכרת בלב ברירה את אחד מתכשיטיה של הני.
כשהגיעה החורף השכירה קאטרינה חדר אצל משפחה יהודית, כשהגיעה חודש פברואר בלידה לא קשה נולד לקאטרינה בן, היא קראה לו בנימין.
את בנימין היא התעקשה לימול, ולמרות הסכנות שבדבר היא הייתה נחושה בדעתה ובסופו של דבר הוא נימול. התינוק היה יפיפה, שפתו הייתה אידיש,מה שהיה מפתיעה זה התנגדות היהודים וחוסר הבנתם להחלטתה לימול את התינוק.
לאחר זמן מסוים, יצאה קאטרינה שוב לדרכים אך הפעם לא חזרה אל בתי המרזח, למעלה מחודשיים לא נגעה בשתייה,היא לא רצתה שבנימין התרגל לריחות והיחשף לאנשים האלו,כשהגיעה לכפר שכרה קאטרינה בית אצל משפחה יהודית, היה זה חג הפסח,החג האהוב ביותר על קאטרינה,הריחות,האנשים,הצבעים, היא הייתה יושבת שעות מול החלון יחד עם בנימין ופשוט נותנת לו "לספוג" את הכל.
 
 
קאטרינה ובנימין נשארו מספר חודשים אצל המשפחה היהודית, אך רצויים הם לא היו, בעל הבית היה נורא קשור לעליית הגג והוא ממש חיכה בקוצר רוח לעזיבת קאטרינה, באחד מהימים ארזה קאטרינה את חפציה המעוטים ועזבה, פניה מעדו לכיוון צ'רנוביץ'.
כשקאטרינה ובנימין הגיעו לעיר הם התגוררו בדירת חדר, בנימין כבר גדל במקצת פניו היפות היו כמפלט לקאטרינה, מבט אחד בעינו הגדולות והיא מספרת כיצד הייתה שוכחת את הכל.
באחד הערבים נטפל אל קאטרינה אחד מבני כפרה, הוא הכיר אותה ממבט ראשון ולא הרפה, הוא איים על קאטרינה לזרוק את הממזר ולבוא איתו לכפר, קאטרינה כמובן סירבה, כאשר הכפרי דיבר אליה הוא דיבר אליה כאל שפחה, כאל זונה, הוא המשיך להגיד כיצד היא שוכבת עם כולם ורק איתו לא, ושהלילה הוא צריך לשכב עם אישה. קאטרינה לא פחדה, היא איימה עליו וקיללה אותו, היא אמרה לבנימין שלעולם אין ממה לפחד שתמיד צריכים להיות אמיצים וחזקים כי רק כך שורדים!
מאותו הלילה הייתה לקאטרינה תחושה שמישהו עוקב אחריה, היא לא לקחה סיכונים מיותרים ותמיד הייתה ערנית לסביבתה, חוץ מאותו הלילה, אותו הלילה המקולל,הלילה ששינה את חייה לתמיד, היא לקחה קיצור דרך אל דירתה יחד עם בנימין, הקיצור היה דרך הסמטאות, ואז משום מקום צץ הכפרי , קאטרינה עוד ניסתה להתגונן היא קראה "על תיגע בי!" הכפרי חזר ואמר " הניחי את הממזר ובואי איתי" קאטרינה המשיכה ואמרה שמפחדת, היא רק מאלוהים, עוד לפני שהספיקה להגיב, חטף הבריון את בנימין מיידה והטיח את גופו על הקיר. ראשו ניחרץ לשתיים, ורסיסי דם החשיכו את האפלה, קאטרינה לא חשבה פעמיים היא שלפה את האולר שהיה בכיסה, והיא שיספה את גרונו של הרוצח וביתרה את כל גופו, היא ביתרה אותו כמו שמבתרים בהמה.
לאחר משפט, נלקחה קאטרינה לכלא, בכלא נתפסה קאטרינה כרוצחת, בכלא מפחדים מרוצחות,רוב הנשים היו שם כי כמעט רצחו ובסוף התחרטו. אף אחד לא העז לדבר אליה... אפילו הסוהרות היו יותר מנומסות.
הכלא הכירה קאטרינה את סיגי, סיגי הייתה רותנית פחדנית, כשהייתה מדברת עם קאטרינה קולה היה רועד, ולא פעם היא התפרצה בבכי. סיגי גם היא עבדה אצל היהודים, היו ימים שאהבה את זה אך ברובם שנאה את היהודים כאויביה,היא מספרת כיצד היה לה מאהב יהודי ואותו זמן הייתה גונבת מהיהודים, יום אחד הגיעו בגדים גנובים של יהודים, סיגי לבשה אותם, קאטרינה בקשה ממנה להוריד אותם בטענה שלא לובשים בגדים של מעונים, סיגי כתגובה התחצפה וקאטרינה לא יכלה להתאפק יותר, והיא הרביצה לה, כתגובה שלחו אותה הסוהרות לצינוק.
קאטרינה לא שנאה להיות שם, השקט והבידוד רק עזרו לה להתחבר ולאנשים שכבר אינם.
לאחר שהשתחררה קאטרינה מהכלא היא רשמה, היא רשמה את כל זיכרונותיה, כדי לא לשכוח,כדי לא להישכח, כדי לזכור.
לאחר חג הפסחא חזרה קאטרינה אל כפר מולדתה ואחוזת משפחתה, שם כל שהיה בידיה לעשות היה רק להיזכר, להיזכר באותם ימים כשעוד הייתה קטנה והכל היה שונה.
קאטרינה היא דמות, שעברה המון בחייה, היא הספיקה לחיות חיים שלמים, שהיו ראויים לזכרה.
רוצים לקבל את הסיכומים לבגרות ישר לפייסבוק שלכם? עשו לנו לייק: