צרפת ויהודים בין 2 מלחמות עולם

מקצוע: היסטוריה, כיתה: י"א, מאת: ליאור פרוז'ן, פורסם: 15/05/2008

השפעת המלחמה ה-1 ותוצאותיה על צרפת:
צרפת היתה אמורה להיות המנצחת הגדולה של המלחמה.
היא הביסה את האויב המסורתי-גרמניה, וקבעה הסכם שלום המחליש את
עוצמתה המדינית ויכולתה של גרמניה. אבל, על צרפת הוטל לשמור על הסדר
האירופאי לבדה, זאת משום:
1. ארה"ב דוגלת במדיניות הבדלנות.
2. ברה"מ בונה את המשטר הקומוניסטי.
3. בין צרפת לבריטניה ישנן מחלוקות רבות.

הצרפתים לא האמינו בשלום עם גרמניה, וראו בחולשתה לאחר המלחמה חולשה
זמנית בלבד.
למרות שגרמניה הפסידה במלחמה, החברה הגרמנית היא חברה דינמית, בעוד
שהחברה הצרפתית תקועה.
ב-1871 שתי החברות הן בעלות מס' אוכלוסיה זהה, אחרי המלחמה בצרפת יש 40
מליון, בעוד שהחברה הגרמנית צמחה ל- 60 מליון.
צרפת ירדה למעשה במשקלה הפוליטי לעומת כל המדינות האחרות.

מבחינה חברתית:
המלחמה יוצרת אחוות לוחמים, האיכר, הפועל, והסוחר הופכים לבני עם אחד.
המלחמה וזכרונה הופכים ל"כור היתוך" של העם הצרפתי.
הסולידריות תרמה להרחבת השיוויון האזרחי, והביאה למצב חדש המערער את
המבנה החברתי הישן ויוצר שינויים בשכבות החברתיות.
מבחינה דמוקרטית:
# החברה הצרפתית בשלה להרחבת המעגל הדמוקרטי, כמו הורדת גיל הבחירה
ועירוב נשים.
# חלק מהלוחמים התקשו להסתגל לשגרת החיים האזרחיים והרגישו ניכור
וחוסר שייכות כלפי סביבתם, עם ביקורות ותביעות כלפי ראשי ממשלותיהם. הם
הנהיגו תנועות מחאה חברתיות שהתפתחו ל-2 כיוונים:
פציפיזם: שאיפה לשלום והתנגדות למלחמה.
מיליטריזם: שאיפה למלחמה, ורצון לחזק את הצבא.
התחזקות גוש הימין מול גוש השמאל והמרכז הפוליטי.
מבחינה תרבותית:
בתקופה שלאחר המלחמה התפתחו זרמים חדשים תרבותיים, שרצו לבטא מרד
ומצאו את ביטויים בציור, בפיסול, במוזיקה, בספרות ובקולנוע.
מבחינה דמוגרפית:
בעקבות המפה המדינית החדשה של צרפת- מתרחשים תהליכי הגירה פנימיים
במדינה.( מאזורים כפריים לערי תעשייה גדולות), ותהליכי הגירה חיצוניים מארץ
לארץ.
מבחינה כלכלית:
# הוצאות אדירות של המדינה לשיקום ובנייה לאחר המלחמה.
# הקשיים במעבר ממשק המגוייס למלחמה למשק המייצר לימי שלום.
# נטל התמיכה של הממשלות בנפגעי המלחמה: משפחות חללים, נכים ומובטלים.
# מדיניות אינפלציונית יזומה מצד הממשלות למימון ההוצאות המרובות
שהוטלו על המדינה- הדפסת כסף.
# פגיעה בשכר העולמי: אובדן השוק הרוסי, התפרקות הקייסרויות, ארה"ב ויפן
תפסו את מקומה של בריטניה בשוק העולמי.
# אובדן חובות והשקעות של המדינה ומשקיעים פרטיים ברוסיה (קומוניזם).


הבעיות העקריות של צרפת ודרכי התמודדותה עם בעיות אלו:
דמוגרפיה:
1.5 מליון הרוגים, 3 מליון פצועים. אלמנות ויתומים רבים נשארו ומהווים נטל על
משלם המיסים ואוצר המדינה. כמחצית מבני ה-20-30 נהרגו. שכבות גיל שלמות
נמחקו, בגלל שיטת הגיוס.
אזורים רבים נשארו בלי דור העשרה.
דרך התמודדות: בשנות ה-20 צרפת מעודדת הגירה. המהגרים מגיעים ממזרח
אירופה, תורכיה, סוריה, לבנון.
בשנות ה-30 יש משבר כלכלי גדול. לכן המהגרים נתפשים כגורמי אבטלה, נוצרת
גזענות, אנטישמיות, נוצרת שנאת זרים.

שלטון:
השלטון בצרפת הוא רפובליקה דמוקרטית- משטר שבראשו עומד נשיא שנבחר
בבחירות דמוקרטיות.
באווירה שהתפתחה לאחר המלחמה נוצרה אנרכיה פרלמנטרית:
# הפרלמנט הצרפתי מפוצל לקבוצות פוליטיות קטנות, דבר שלא אפשר את
הבטחת רציפות השלטון.
# ממשלות מתחלפות לעיתים קרובות ומתגלות פרשיות שחיתות של פקידים
גבוהים ופוליטיקאים.
# בשל שיטת הבחירות היחסית נוצר פיצול מפלגתי רב, ממשלות קואליציוניות
מסובכות הוקמו וחילופי ממשלות דחופים שיתקו את יכולת התפקוד
הפרלמנטרית.
הוחרף הקיטוב בין השמאל לימין למרכז.
בימין: מתחזקים השמרנים המלוכנים, ומשנות ב-30- בעקבות עליית הנאצית
לשלטון- הניאו פשיסטים (שנקראים "צלב האש"), וקבוצות קיצוניות אחרות.
בשמאל: התחזקות הקומוניסטים על חשבון הסוציאליסטים.
במרכז: המרכז עובר מצד לצד, בהתאם לאינטרסים ולמחיר (פוליטי, כלכלי..).
השלטון עובר בין הגושים בתדירות גבוהה, והיו ממשלות שהחזיקו מעמד פחות
משבועיים.
# מתפתחת סלידה מהדמוקרטיה, וחלומות על מנהיג חזק שישליט סדר בצרפת.
# יהודים שכן השתלבו בפוליטיקה היו שייכים לשמאל (הם לא היו יכולים להיות
שייכים לימין). היהודים בלטו בקומוניזם!
דרך התמודדות:בין השנים 1926-1929 מוקמת ממשלת אחדות לאומית (שכוללת
בתוכה גם את הימין וגם את השמאל) בראשות פואנקרה.
ב- 1936 מוקמת ה"חזית העממית" (הסכם בין מפלגות שונות במטרה לשמור על
הדמוקרטיה הצרפתית) כדי להציל את הדמוקרטיה מהפשיסטים לאור פלישת
היטלר לחבל הריין המפורז.

חברה:
בעיית החברה הצרפתית שלאחר המלחמה היתה קשה ביותר:
# "הדור האבוד"- החיילים המשוחררים נתקלו בקשיים של השתלבות.
# החברה הצרפתית מקוטבת מימין ומשמאל, חילוקי דעות בכל נושא שעל סדר
היום: ממבנה המשטר ועד היחס לגרמניה.
החברה נוטה בין פציפיזם לבין מיליטריזם.
בשנות ה-30 יש החרפה של הקיטוב החברתי בעיקר בשל פרשיות שחיתות
כלכליות.
# ב-1936, בעקבות הקמת "החזית העממית" מתפתחות שביתות ענק במפעלים
גדולים.
# ארגונים פשיסטיים שקמים בצרפת מטילים טרור חברתי באזורים שונים.
# ישנם נסיונות של תושבי אלזס- לוריין להפרד מצרפת.
דרך התמודדות: 1) בין השנים 1926-1929 מוקמת ממשלת אחדות לאומית
בראשות פואנקרה.
2) ממשלות אחרות מנסות לשפר את רמת חייהם של העובדים ע"י רפורמות
סוציאליות, ומדיניות כלכלית נועזת שזוכה להתנגדות הבורגנות.
3) ממשלות שונות מנסות לפרק את הארגונים הפשיסטיים וע"י כך להתמודד עם
הטרור הימני.
4) באלזס-לוריין משליטים מדיניות תרבותית וחינוכית צרפתית.
ככלל לאחר המלחמה מורחב בצרפת תפקידה של המדינה.

כלכלה:
1. אובדן כוח אדם במימדים גדולים.
2. הרס תשתיות- המלחמה התחוללה באזור הצפון שם מרוכזת התעשייה
הכבדה, וכתוצאה מכך נפגעה תשתית התעשייה הצרפתית.
3. קשיים במעבר מכלכלת מלחמה לכלכלת שלום, חזרת החיילים המשוחררים,
נכים, אלמנות ויתומים.
4. אובדן ההשקעות ברוסיה. ב-50% מהשקעות צרפת בחו"ל, בעיקר ברוסיה,
הולאמו כתוצאה מהמהפכה.
5. אינפלאציה: ירידת ערך הכסף.
6. צמיחה כלכלית איטית.
7. המשבר העולמי 1929 פגע בייצור והאבטלה גברה. לארה"ב אין כסף!
8. בעקבות האינפלציה- בריחת הון. למי שיש כסף- משקיע אותו בחו"ל.
9. פרשיות שחיתות של פקידים ואנשי ממשל.
דרך התמודדות: 1) חלק מההכנסה הלאומית הצרפתית באה מהחקלאות שלא
נפגעה. צרפת סובלת פחות מגרמניה מהמשבר בגלל האיזון בין התעשייה
לחקלאות.
2) התמודדות עם האבטלה באמצעות צווי חירום והגבלה חוקית של כניסת
פליטים.
3) דרישה לתשלום פיצויים מגרמניה, והפלישה לחבל הרוהר כדי לקדם את
תשלום הפיצויים (חבל עשיר במחצבים).

ביטחון:
לאחר המלחמה צרפת חששה מגרמניה ולא סמכה על חבר הלאומים:
# בשנות ה-30 יש בצרפת מחסור בחיילים בשל השנתונים החסרים מהמלחמה.
# בשל חוק 40 השעות התעשייה הצרפתית ייצרה פחות מגרמניה (חובה לעבוד רק
40 שעות בשבוע).
# צרפת בונה קו הגנה- קו מז'ינו המסתמך על ביצורים והגנה סטטית. בשנות ה-30
מוזרם כסף רב לביצוע תוכנית זו.קו מז'ינו מסמל קיפאון מחשבתי צבאי והזנחת
אסטרטגיית התקיפה.
דרך התמודדות:1) צרפת חותמת על הסכם הגנה עם פולין.
2) בשל הנחיתות מול גרמניה מדיניות החוץ הצרפתית הופכת להיות תלויה
במדינות אחרות כמו: בריטניה.
3) תפיסת ביטחון הגנתית הדוגלת בהסתגרות אחרי ביצורי קו מז'ינו.

למרות חולשת הדמוקרטיה בצרפת, לא הצליחו הכוחות האנטי-דמוקרטיים
להפילה, מדוע?
הכוחות האנטי דמוקרטיים הם הקיצונים: פשיסטים ומילטריסטים,
הקומוניסטים והפציפיסטים.
# העם הצרפתי שגדל על המסורת הדמוקרטית, עוד מימי המהפכה הצרפתית, לא
הלך שבי אחרי הבטחות הקיצוניים משני הצדדים הפוליטיים. המרכז הפוליטי
הנשען על מעמד בינוני- בעלי מלאכה ואיכרים- לא רוצה שינוי וחושש ממהפכות.
# היותה של צרפת מדינה קולוניאלית: במזה"ת (מנדט על סוריה ולבנון), במזרח
הרחוק (הודו וסין- אימפריאליסטי) ובארצות צפון אפריקה (קולוניות) מספק
מקורות מחייה בזמן המשבר הכלכלי וממתן אותו מעט.
הדמוקרטיה הצרפתית סבלה קשות בשנות ה-20 ו30, הייתה חלשה ושסועה
מימין לשמאל, משום כך היא לא יכלה למלא את תפקידה בבלימת הכוחות
הפשיסטיים באירופה, דבר שהביא לנפילתה המהירה ביוני 1940.

היהודים בצרפת בין 2 מלחמות עולם:
ערב מלחמת העולם ה-2, מנתה אוכלוסיית צרפת כ-43 מליון תושבים, ובכללם כ-
330,000 יהודים. החוק הצרפתי הפריד בין "היהודים הצרפתיים בני דת משה"
ובין היהודים הזרים (שלמעשה לא התפקדו כיהודים, אלא בספירה לפני ארצות
מוצאם, ולכן קיים אי דיוק בנוגע למספרם).
הגורמים לפיצול בין קבוצות היהודים:
א. שאלת ההזדהות עם צרפת והלאום הצרפתי, מתקשר באופן ישיר להשתלבות
חברתית.
ב. יחסם של הקבוצות השונות ליהדות ולציונות.
ג. האווירה בשנות ה-30 בצרפת שהגבירה את שנאת הזרים. (קומוניזם ברוסיה,
משבר כלכלי, פשיזם באיטליה).

היהודים הצרפתיים בני דת משה:
# רובם היו צרפתים ותיקים, מיוחסים, משולבים במבנה החברתי ומאמינים
בערכי היסוד של החברה הצרפתית.
# ב1791 העניקה האספה המחוקקת ליהודים אמנסיפציה רשמית.
המדינה נתנה להם זכויות אזרח מבלי שהיו צריכים להאבק עליהם.
בתקופת נפוליאון המדינה בנתה דפוס ארגוני מערכתי. דתו של היהודי הוכרה
כעניינו הפרטי, והוא הפך, בהתלהבות רבה, למיזוג צרפתי יהודי שפתח לו דרך
להשתלבות והטמעות חברתית.
# הם חיו לרוב באחת הערים הגדולות של צרפת (בעיקר פריז). עסקו במסחר,
במקצועות חופשיים, מיעוט במגזר הציבורי, ואף החלו לתכנן כניסה לעולם
הפוליטיקה.
# התגאו באהבת המולדת לצרפת, ובחלק שלקחו היהודים במלחמות צרפת.
נאמנותם באה לידי ביטוי בנייטרליות פוליטית קולקטיבית. השתדלו לא לבטא
השתייכות פוליטית.
# הפטריוטיזם שלהם הרחיקו אותם מהמסורת היהודית ומהמוסדות היהודיים.
# הצרפתי בן דת משה הקפיד לנתק עצמו מהציונות.

היהודים הזרים:
החלו להגיע בגלי הגירה ממזרח אירופה בשנות ה-80 של המאה ה-19:
# לאחר חתימת הסכמי השלום ב1919 מגיע גל מהגרים יהודיים מהמדינות
החדשות- הבלטיות, הונגריה, רומניה.
# בשנות ה30 של המאה ה20 מגיע לצרפת גל נוסף של יהודים ממזרח אירופה,
צ'כיה, הונגריה וגרמניה.
חלק מהיהודים שמגיעים בשלב זה לצרפת מגרמניה הם ממוצא פולני.
# רובם שלחו את ילדיהם לבתי ספר ציבוריים וחילוניים כי הם היו זולים.
# הם באו ממשפחות שדיברו יידיש והקפידו על קיום מצוות הדת.
# 2/3 מאוכלוסייה זו גרה בפריז. 60% מהם עבדו כפועלים או כבעלי מלאכה.
מקומות התעסוקה עבורם הלכו והתמעטו (בגלל המשבר הכלכלי), אך בו בזמן,
גדל בהרבה מספר הפועלים היהודיים הבלתי חוקיים.
# יהודי זה שייך לזרם אידיאולוגי פוליטי מובהק.

הקשרים בין שתי קבוצות היהודים בצרפת:
1. היחס למצוות הדת- מצוות שהיו משותפות ל2 הקבוצות באשר הן
יהודים, גם אם המסגרות שבהן קיימו את המצוות שונות.
2. יחס אנטישמי בצרפת אל היהודים- האנטישמיות בצרפת כוונה אל כלל
היהודים, והביאה לקירוב בין הקבוצות השונות.
3. ארגונים פילנטרופיים- נותני חסות, שהקימה יהדות צרפת עבור הזרים
והפליטים היהודיים. ארגוני עזרה, צדקה. גרמו לגישור בין היהודים
הצרפתיים (שהגיעו בתחילה ממזרח, שנות ה30 מגרמניה) לבין היהודים
הזרים.
4. הזדהות עם רעיונות המהפכה הצרפתית- היהודים כולם היו קשורים אל
המהפכה הצרפתית ששימשה יסוד בזהות היהודית- צרפתית
(אמנסיפציה). המהפכה היא סמל לחירות, לאמנסיפציה, ונושאת הדגל של
רעיונות שהיהודים משכבות שונות ומארצות מוצא שונות יכלו להזדהות
איתם.
5. היחס למלחמת העולם ה2- פטריוטיזם. עם עליית הנאצים לשלטון ועם
פרוץ המלחמה מתגייסים לצבא הצרפתי כל חוגי היהודים.

יחס השלטון והחברה בצרפת לקהילות היהודיות השונות:
להיות יהודי בצרפת של אותה התקופה , בין אם אתה "צרפתי בן דת משה" ובין
אם אתה "זר" פירושו היה להיות שווה קצת פחות.
# החקיקה מאז אוגוסט 1932 לגבי זרים הלכה ונעשה מגבילה. העסקתם של
פועלים זרים היתה כפופה למכסות לפי ענף, לפי מקצוע, לפי אזור.
# ננקטה מדיניות של גירוז זרים בלתי רצויים. חלק מהיהודים הפכו לאי-חוקיים
ולקראת סוף שנות ה30 התהדק הפיקוח על הזרים השוהים בצרפת.
# היהודי הזר מגלם כלפי הצרפתים איום משולש: כלכלי, פוליטי, ותרבותי.
בחברה שנמצאת במשבר קשה.
# לא עמד לעזרתו של היהודי הזר שום גורם ממוסד, שהיה יכול לתווך בינו לבין
החברה הצרפתית.
# ב1940 היו היהודים בצרפת פחות מ0.4% מכלל האוכלוסייה, ולמרות זאת היו
למטרה מועדפת על שונאי הזרים, והם הוקעו מכל התחומים.
היהודי הזר לא יכל לבקש לעצמו תמיכה בדעת הקהל, שאותה איבד עוד קודם
לכן.
שנאת זרים הופכת מהר מאוד לאנטישמיות.

יחסם של "היהודים הזרים" לחברה הכללית:
גם כאשר משתלבים נחשבים כזרים.
הרגישו מקופחים, שונים, נחותים, כסטריאוטיפ.
היו תלויים בחברה הצרפתית, אך לא הרגישו חלק ממנה. מובדלים, לא
מתחברים, ולא רואים את צרפת כמולדת.

יחסם של "היהודים הזרים" לצרפתים בני דת משה:
רואים בהם מתנשאים, מקנאים בהם (אבל תלויים בהם). לא רואים בהם יהודים
אמיתיים ומתנגדים לתפיסת ההתבוללות.

היהודים הצרפתיים בני דת משה נקראים לעיתים איזרעליטים.




תגובת היהודים להתגברות האנטישמיות בצרפת:
בתקופה זו, שבה בעיית הזרים הופכת לנושא מרכזי, היהודי מגלם לבדו את מלוא
האיום על החברה, שנאת הזרים הופכת לאנטישמיות, וערכי הדמוקרטיה
נמצאים במשבר. היהודים הרבים שזורמים לצרפת הופכים לסמל לשנאה
ואלימות.
# באנטישמיות שצומחת בצרפת רואים היהודים בני דת משה השפעה מגרמניה.
תופעה שהתעוררה בגל חולשה חברתית של הצרפתים ולא תופעה כרונית,
מסורתית ומושרשת בחברה הצרפתית כמו ברוסיה/גרמניה.
#בסיומה של פרשת דרייפוס ראו היהודים אישור של התפקיד ההגנתי שממלאים
חוקי המדינה. היהודי "הצרפתי בן דת משה" הרגיש שהוא יכול לסמוך על
המדינה.
היהודי הצרפתי, מכיוון שהוא סומך על המדינה, לא מתערב לקחת חלק ב"ליגה
הבינלאומית" נגד האנטישמיות שנוסדה ב1928 וניסתה להאבק בקבוצות
הפשיסטיות הצומחות בצרפת.
# בשנות ה30 יהדות צרפת מתגייסת לעזרת הפליטים שזורמים לחפש מקלט
בצרפת. כנראה ששתי סיבות גרמו לפעילות זו-
1) עזרה סולידרית אמיתית כמעשה צדקה ליהודים הנמלטים .
2) פעילות שנעשית כמעט ללא ברירה על מנת למנוע זרם בלתי מבוקר של
יהודים זרים שעלול היה לערער את מעמד היהודים כולם בחברה
הצרפתית.
שתי סיבות אלו מלמדות על מצב קשה, שבו נמצאים היהודים בצרפת בגלל
ההשתייכות הכפולה שלהם.

גרמניה בימי הרייך ה3, מלחמת העולם ה2 והשואה:

א. אידיאולוגיה נאצית:
האידיאולוגיה הנאצית לקחה דבר ישן- שנאת היהודים, נדוש והפכה אותו לדבר
מודרני, עכשווי. בעבר היה שנאת ישראל העתיקה (השונה הזר, המיעוט),
האידיאולוגיה הנאצית נותנת לו ביסוס שונה.
באנטישמיות מודרנית משתמשים באמצעים מודרניים:
קולנוע, צילום, מדע, עתונות, תנועות נוער.

1) תורת הגזע:
תורה חברתית המבוססת על בסיס "מדעי אובייקטיבי" להגדרת היחסים בין
העמים וקבוצות שונות. בהשפעת תורתו של דרווין על מוצא המינים, נתנו לה
פירוש חברתי. (מנגנון האבולוציה, ברירה טבעית, החזק שורד).
התיאוריה הועלתה לראשונה בצפת, אך זכתה להצלחה רבה יותר בגרמניה.
בבסיסה עליונותם של גזעים מסויימים ונחיתותם של אחרים.
לפי היטלר- הגזע הארי הוא "גזע אדונים", הגזע העליון.
ה"מאבק" הוא על השתלטות על העם. לפיו היהודים רוצים להשתלט על הכלכלה
העולמית. אסור לבוא במגע פיזי ומוסרי עם יהודים (מוסרי- הגשת עזרה).

אנשים שהיטלר הושפע מתורתם:
# פילוסוף צרפתי בשם גובינו, טוען שהגזע האנושי מחולק ל3 גזעים- לבן, שחור,
צהוב. בתוך הגזע הלבן הארי הכי גבוה, היהודי הכי נמוך.
# ריכרד וגנר- מחלק את העולם לבוני תרבות- גרמנים, והורסי תרבות- יהודים.
# ריצ'רד צ'מברליין- פילוסוף של המאה ה19. אומר שיש בעולם אנשים שלא
עושים כלום- טפילים.

טוהר הדם:
בדם נמצאת תמונת התכונות הפיזיות, רוחניות ונפשיות, וזוהי תבנית בלתי
משתנה. טוהר הדם הוא הערובה החשובה ביותר לקיום הגזע. עירבובו מביא
לניוון ושקיעה.
בספטמבר 1939 מתחיל מבצע אותונזיה (המתת חסד): היטלר חותם על אישור
המתת גרמנים חולי רוח, נכים, מפגרים, הומוסקסואלים, בעלי מחלות
תורשתיות.
המבצע נמשך עד סוף המלחמה בהסוואה (בגלל התנגדות הכנסייה).
כמו כן, נבדק בקפידה אילן היוחסין של כל מועמד ל-S.S.

2) מרחב מחייה
מרחב מחייה= "סדר חדש".
מרכז שאיפתה של מלחמה הגזעים הוא להשתלט על אמצעי קיום- האדמה, מזון
וכו'. מכיוון שהגרמנים הם גזע עליון הם זקוקים ליותר שטח, אדמה על מנת
להתקיים כראוי.
הכוונה היא להחזיר לגרמניה את השטחים שנגזלו ממנה בהסכם ורסאי, ואחר כך
התפשטות מזרחה לכיוון פולין ורוסיה על חשבון הזעים הסלביים הנחותים יותר.

3) דימוי היהודי באידיאולוגיה הנאצית
# המטרה הנאצית היא להפנות את זעם הגרמנים לאויב אחד הרסני- היהודים.
# התעמולה הנאצית שילבה את הגזענות עם שנאת היהודים והציגה את היהודים
כמזיק ביולוגי, טפיל שבסופו להעלם. המהות השלילית הפכה לביולוגית-
תורשתית ואין ממנה מפלט.
# היהודי החדש אינו נבדל בחיצוניותו מסביבתו, אך יהדותו חבויה בגופו
ובתכונותיו התורשתיות- דבר מסוכן ביותר.
# היהודי מזוהה עם כל מה ששלילי במודרניות. עם ערעור הסדר הישן והטוב הם
נחשבו למובילי התמורות הכלכליות והחברתיות ולנהנים העקריים מהם. עליהם
הוטלה האחריות לכשלונות ולמשברים.
# מעורבותם של היהודים בתנועות ליברליות ומהפכניות בסוף המאה ה19 ואילך
הוסיפה אמיתות לשנאה אליהם, והעניקה עוצמה למאשימים בקר יהודי חשאי
להשתלט על העולם ("הפרוטוקולים של זקני ציון").

המרכיב החשוב ביותר באנטישמיות המודרנית הוא מרכיב הגזע. היהודים אינם
לאום או קהילה דתית. הם מתארגנים ותובעים זכויות מהעמים שבתוכם הם
יושבים.
הם אינם מסוגלים לייסד מדינה כי הם חסרי יכולת לעבוד וליצור, רחוקים
מהטבע ומהאדמה וכן הם אלמנט טפילי.
אינם יוצרים אלא גוזלים מאחרים. כשרונם הוא ביכולת החדירה וההשתלטות
שלהם על אחרים כשהמטרה היא השתלטות כלכלית ושיעבוד פוליטי.
המטרה האמיתית של היהודים היא לחלל את הדם והגזע האחר.
סימני ההכר החיצוניים והניסיון להתערב בעמים האחרים הוא הסוואה והעמדת
פנים.

4) מרכזיות השאלה היהודית באידיאולוגיה הנאצית
במרכז האידיאולוגיה של היטלר עמדה הגזענות, תורת הגזע, שעיקרה- היחס
השלילי ליהודי. ע"פ תפיסתו הם הרוח הרעה המפרידה בין העמים וסמל ההרס
המוחלט.
הוא מתייחס לתורתו כאל תורה משיחית שהוטל עליו להציל את העולם ואת הגזע
הארי מהשמדה.
כל מנגנון התעמולה הנאצי כוון נגד האויב היהודי. זוהי מטרת העל ורחוק
מאחוריה קיימות שאר המטרות. כדי להעביר את המסר בדבר הסכנה הגלומה
ביהודים לגרמנים בפרט לשאר העולם משתמשים הנאצים בכל הכלים העומדים
לרשותם.


דרכי הפצת האידיאולוגיה ויישומה:
עיתונות, קולנוע, ספרות (ילדים, מבוגרים, מקצועית), נאומים , קריקטורות,.
תעמולה יום-יומית שמטרתה השלטת אורך מחשבה ופעילות נאציונל-
סוציאליסטית בחיי היום-יום, ובמשפחה במטרה להפוך את ההמונים לשותפים
במהפכה.

הגורמים לעליית הנאציזם לשלטון
1923- הפוטש של היטלר נכשל. בבית הסוהר הוא כותב את "מיין קאמפף". היטלר
מחליט להשתמש בדמוקרטיה על מנת להפיל את הדמוקרטיה.
1) השפעת תוצאות מלחמת העולם ה-1:
א. רגשות השפלה.
ב. אגדת תקיעת הסכין בגב האומה. אגדה לפיה גרמניה נוצחה רק בגלל בגידה של
הקומוניסטים והיהודים.
ג. בעיות כלכליות- אבטלה, משבר כלכלי שלאחר המלחמה, אינפלציה, השפעת
המשבר הכלכלי הגדול.
עד 1929 גרמניה מתפתחת על גב הלוואות אמריקאיות. כאשר יש משבר כלכלי
בארה"ב- היא דורשת את הכסף בחזרה והכלכלה הגרמנית קורסת תוך חודש
ימים.
ד. חובת תשלום פיצויים- משמעותו: תשלום כספי גדול והכרה באחריות על
המלחמה באופן כללי.

2) בעיות פוליטיות:
א. פיצול פוליטי בין ימין קיצוני, שמאל קיצוני והחלשות המרכז. זה יוצר חוסר
יציבות, משברים, וחוסר אפשרות לפעולה.
כאשר יש פיצול- הפרלמנט לא יכול להכריע ולבצע החלטות- ואז אין חינוך, אין
בריאות, כסף, צבא, שרותים –והמדינה קורסת.
ב. התנגדות/ אכזבה מהדמוקרטיה הוייאמרית. זוהי דמוקרטיה שנכפתה עליהם
בכוח ולא באה מתוך רצון. במדינה שנשלטה עד אז בקיסרות, הרפובליקה
הוייאמרית יצרה התנגדות רבה.