חדשות האתר

פרוייקט הרחבת אתר הסיכומים 2014 יוצא לדרך, ואנחנו צריכים את העזרה שלכם! לחצו כאן לפרטים

שימו לב שתיקנו כמה סיכומים שהיו חתוכים, תודה לגולשים הנאמנים שהעירו לנו על כך.

סקר

  • באיזה מקצוע הייתם רוצים לראות יותר סיכומים
  •  תנ"ך
  •  אנגלית
  •  ספרות
  •  היסטוריה
  • אנא בחר תשובה

רשימת תפוצה

הצטרף לרשימת התפוצה שלנו!

  • אנא הכנס כתובת EMail תקינה

צורפת בהצלחה לרשימת התפוצה. תודה על שיתוף הפעולה!

חברתי

1920-1940

סיכום לבגרות
מקצוע: היסטוריה, כיתה: י', מאת: ליאור פרוז'ן, פורסם: 15/05/2008
הולכים לסרט? allmovies.co.il מרכז במקום אחד את כל ההקרנות בכל בתי הקולנוע!

יחסים בינלאומיים בשנים 1920-1940,מאורעות תרפ"א ותרפ"ט, העלייה ה-5, יהודים בתפוצות וכו'



יחסי בריטים- יהודים- ערבים בא"י

מאורעות 1921
גורמים
הערבים לא אהבו את הגידול בעלייה ובהתיישבות היהודית.
היקף
התחילו ביפו והתפשטו ל: פ"ת, כפר סבא, חדרה ורחובות.
רצח יוסף חיים ברנר. סכסוך פוליטי.
תוצאה
הקמת ארגון ההגנה, שימוש בנשק והבנה שהיהודים צריכים להגן על עצמם
בעצמם.
תגובת היהודים
הפסיקה את העלייה ופרסמה ספר לבן- הספר הלבן של צ'רצ'יל. בעקבות החלטות
ועדת חקירה שנשלחה לארץ.
הספר הלבן קבע שבא"י יקום בית לאומי שלא יכלול את כל א"י- העלייה לארץ של
היהודים תמשך אך תקבע לפי יכולת הקליטה.
תגובת בריטניה

מאורעות 1929- תרפ"ט
גורמים
הסכסוך בין יהודים למוסלמים על זכות התפילה ליד הכותל.
בערים מעורבות: ירושלים, חברון, צפת, חיפה, וגם בישובים חדשים.
היקף
133 יהודים נהרגו, 339 נפצעו, 216 ערבים נהרגו ו- 232 נפצעו. הרס של הקהילה
היהודית בחברון, פגיעה גדולה ברכוש ובנפש.
תוצאות
התארגנות ההגנה להגן על היישובים החדשים. התפטרות וייצמן מההסתדרות
הציונית.
תגובת היהודים
ועדת חקירה- ועדת שאו. הגבלת העלייה לפי יכולת הקליטה הכלכלית של הארץ,
הגבלת רכישת הקרקעות. פרסום איגרת מקדונלד- נתנה פירוש מתון לספר הלבן
תגובת הבריטים

יחסים בינלאומיים בין 2 מלחמות עולם (1918-1939).

מטרת הקמת חבר הלאומים היתה: 1) לשמור על השלום והביטחון. 2) ליישב
סכסוכים בדרכי שלום. 3) שמירת סמיכותן הטריטוריאלית של מדינות.
המכשולים בהשגת המטרה היו:
1) ארה"ב- דוגלת בבדלנות- מסרבת להיכנס לחבר הלאומים.
2) גרמניה- נחשבה לאשמה העיקרית במלה"ע ה-1.
3) רוסיה- לא השתתפה, כיוון שהייתה קומוניסטית. (מלחמת אזרחים).
הארגון חלש וחסר משמעות.

המחלוקת בין צרפת ובריטניה ביחס לגרמניה
בריטניה חשבה שיש להקל בביצוע סעיפי הסכם ורסאי, כדי לא לעורר שאיפות
נקם בגרמניה. עמדת צרפת- טענו שיש לשמור בקפידה על כל ההגבלות שהוטלו על
גרמניה.


פרשת חבל הרוהר
ינואר 1923. מדינות- צרפת, גרמניה, בלגיה. ארה"ב סייעה בפיתרון.
סיבות- גרמניה לא עמדה בתשלום הפיצויים- ביקשה דחייה. צרפת סירבה ופלשה
לחבל הרוהר.
תוצאות- ועדת דוז. א) הקפאת הפיצויים לשנתיים.
ב) השבת החבל לגרמניה.
ג) הלוואות כדי שגרמניה תתאושש ותוכל לשלם פיצויים.

הסכם לוקרנו- 1925
גרמניה מצטרפת לחבר הלאומים- אווירת שלום וביטחון למשך 3 שנים באירופה.

סכסוך מנצ'וריה- בסין ויפן.

הפלישה לאתיופיה-1935
מדינות: איטליה, אתיופיה. סיבות- א) פיתרון בעיות כלכליות באיטליה.
ב) המדיניות הפשיסטית הדוגלת בתוקפנות.
ג) יצירת רצף טריטוריאלי.
תוצאות- א) אתיופיה נכבשת ע"י האיטלקים.
ב) נחשפת חולשת חבר הלאומים, אשר הגיב בחוסר עיקביות. בתחילה הטיל
סנקציות על איטליה, אחר כך ביטל אותן,ורק הגיב בחוסר הכרתו בריבונות
איטלקית באירופה.
ג) איטליה פורשת מחבר הלאומים.

הפלישה לאזור הריין 1936 מרץ
מדינות- גרמניה, צרפת. סיבות:
1. חבל הרין היה מפורז- אזור ללא צבא- היטלר נכנס לתוכו ומבצרו.
2. חוסר התגובה של המדינות עודדה את היטלר להמשיך. איש לא עצר בעדו.
תוצאות: ביצור חבל הרין, חיזוק יכולתה של גרמניה לפלוש לצרפת ולהגן על
עצמה.

ציר ברלין- רומא 1936
מדינות: גרמניה, איטליה.
סיבות: הידוק הקשר בין גרמניה לאיטליה כנגד המדינות הדמוקרטיות.
תוצאות: יצירת ברית שתחזק את היטלר ותסייע לו במלחמה.

סיפוח אוסטריה מרץ 1938
מדינות: גרמניה, אוסטריה.
סיבות: מרחב המחייה- היטלר מעוניין לספח את אוסטריה כחלק מגרמניה.
תוצאות: סיפוח אוסטריה לגרמניה, למרות האיסור בחוזה ורסאי על איחוד
גרמניה לאוסטריה. היטלר מרוויח תוספת אזרחים, איחוד כלכלי, צבאי, מרחב
מחיה- שטחים נוספים, "רייך" גרמני גדול.

הפלישה לצ'כוסלובקיה ספטמבר 1938- מרץ 1939.
מדינות: גרמניה, צ'כוסלובקיה, בריטניה, צרפת ואיטליה.
סיבות: גרמניה מעוניינת בסיפוח צ'כוסלובקיה.
תוצאות: 1. ועידה מינכן- חבל הסודטים יועבר לגרמניה.
2. חצי שנה אחר כך היטלר כובש את כל צ'כוסלובקיה. הוא זוכה בנשק, שטח
נוסף- למרחב המחייה ונמנע מהצורך בכיבוש הביצורים שהיו בגבול.


הסכם רובנטרופ (שר החוץ הגרמני)- מולטוב(שר החוץ הרוסי)- 23.8.1939
מדינות: גרמניה, רוסיה, פולין.
סיבות: 1. חשש הדדי בין גרמניה לרוסיה.
2. הרצון להתחלק בשטחים של פולין (היטלר יקבל את מערב פולין, רוסיה את
מזרח פולין, פינלנד, לטביה ואסטוניה).
3. הבנה של היטלר שתקיפת פולין תביא למלחמה עם צרפת ובריטניה.
תוצאות: 1. הסכם אי התקפה ל-10 שנים בניהן.
2. חלוקת פולין בין גרמניה לברה"מ. ליטא תינתן לגרמניה. לטביה פינלנד
ואסטוניה ינתנו לברה"מ.

יהודים בתפוצות בין 2 מלחמות עולם
פולין:
מגמות שילוב-
# היהודים מקבלים זכות בחירה.
# פעילים פוליטית- מקימים מפלגות, מכניסים נציגים רבים לפרלמנט.
# היו 3 סוגי מפלגות- א. מפלגות ציוניות- פועלי ציון, הרביזיוניסטית.
ב. אנטי ציוניות- אגודת ישראל, בונד.
ג. סוציאליסטיות- בונד, פועלי ציון.
# גוש מיעוטים כדי לאחד כוחות.
# פעילות תרבותית ענפה- בתי ספר, עיתונים, תיאטרון, אגודות הספורט.
# תרבות דתית- לימוד תורה.

מגמות דחיקה-
# חקיקה כלכלית שהשפיעה על היהודים-
א. נאסרה פתיחת עסקים ביום א'- וכך נפגעה פרנסתם.
ב. עסקים יהודיים קופחו ולא קיבלו אשראי.
ג. רבע מהמסחר ומהתעשייה היו במונופול ממשלתי ולא העסיקו יהודים.
ד. יהודים נדחקו ממשרות ציבוריות כמו: הוראה, רפואה ופקידות.
# בשנות ה-30 התקרבה פולין לגרמניה הנאצית ונסוגה בהדרגה מחוזה
המיעוטים.
זה התבטא בהתגברות האנטישמיות והקיפוח ("ספסלי הגטו"), חרם על חנויות
יהודיות, אלימות, מפלגת האנדקים.

משמעות המגמות-
כמו כל המיעוטים קיבלו היהודים שוויון זכויות, ואפשרו להם אוטונומיה
תרבותית. אולם רק להלכה. למעשה, הם קופחו מבחינה כלכלית, דבר שגרם
להגירה המונית (העלייה ה-4). בהמשך גברה האנטישמיות והיהודים נפגעו
מאלימות.

גרמניה-
מגמות השתלבות-
השתלבות פוליטית: הוגו פרוייס (שר הפנים) ברפובליקת ויימאר. ולטר רטנאו-
אחראי על תעשיית המלחמה במלה"ע ה-1 ושר החוץ בממשלת ויימאר.
השתלבות כלכלית: אקדמיה ומדע- אלברט אינשטיין.
השתלבות חברתית: הוענקו אותות הצטיינות ללוחמים יהודים.

מגמות דחיקה-
תקופת רפובליקת ויימאר:
#אגדת תקיעת הסכין בגב האומה.
# הקמת המפלגה הנציונל סוציאליסטית.
תקופת השלטון הנאצי:
# חרם כלכלי ארצי.
# סילוק ממשרות ציבוריות, מהתחום התרבותי וממקצועות חופשיים.
# חוקי נירנברג.
# שריפת ספרים.
# בידוד ונישול כלכלי, תעודות מזהות, שמות מזהים, סימון דרכונים, אריזציה.
# גירושים.
#ליל הבדולח.

משמעות המגמות-
בתקופת רפובליקת ויימאר זכו היהודים לשוויון מלא והשתלבו בכל התחומים.
השלטון הנאצי לעומת זאת החל מיד בקיום האידיאולוגיה האנטישמית
כשהמטרה הסופית היתה לבודד את היהודים ולהותיר את גרמניה נקיה מיהודים
"יודןריין".
מדיניות זו נעשתה בהדרגה: כמו כל מדינות השלטון הנאצי והובילה ב- 1938
לבידוד היהודים וריכוזם, וב- 1942 להשמדתם במסגרת ה"פיתרון הסופי".

ארה"ב-
מגמות שילוב-
# אמריקניזציה שהתבטאה בשינוי בלבוש, שמות, במגורים, בעסקים וזניחת
היידיש, נישואי תערובת.
# הגדרת הזהות היהודית בתחום הדתי. התפתחו 3 זרמים: אורתודוכסים
(דתיים), רפורמים, קונסרבטיבים (מסורתיים).
# אירגונים המבטאים סולידריות, הזדהות יהודית: תחילה קמו אירגוני צדקה
שנועדו לסייע למהגרים החדשים, ובהמשך הם הפכו לאירגונים שסייעו ליהודי
אירופה וא"י (הועד היהודי האמריקאי, הקונגרס היהודי האמריקאי, חברות
ג'וינט ואורט).

מגמות דחיקה- אין.

משמעות המגמות- בקרב יהודי ארה"ב נוצרו 2 מגמות מנוגדות: מצד 1 שאפו
היהודים להשתלב בחברה האמריקאית באופן מוחלט (אמריקניזציה) ומצד 2
לשמור על הזהות הדתית והלאומית ועל קשר רציף עם יהדות העולם ויהדות א"י.

עירק-
מגמות שילוב-
בתקופת המנדט הבריטי השתלבו היהודים בכל התחומים:
# תחום פוליטי: בפרלמנט, ייצוג בממשלה (יחזקאל ששון- שר האוצר), משרות
בשירות הממשלה.
# בתחום הכלכלי: בנקאות, מסחר מקומי, מסחר בינלאומי.
# הגדרת הזהויות: חיי קהילה פעילים, רוב היהודים הזדהו עם עירק כמולדת
והמנהיגות היהודית שללה באופן פורמלי את הציונות. יחד עם זאת, היתה פעילות
ציונית של צעירים.

מגמות דחיקה-
לאחר קבלת העצמאות של עירק ב-1932:
# בתחום הכלכלי: הוגבלה העסקת יהודים בשירות הציבורי ויהודים רבים
פוטרו.
# בתחום התרבותי: חלו הגבלות על רכישת השכלה גבוהה ברפואה, רוקחות
והנדסה.
# בתחום הלאומי: נאסרה פעילות ציונית.
משמעות המגמות-
בתקופת המנדט הבריטי בעירק השתלבו היהודים בכל התחומים וזכו לשיוויון
מוחלט. בגלל שרבים מהם היו משכילים ושלטו בשפות אירופאיות הם השתלבו
בפוליטיקה ובכלכלה וראו בעירק את מולדתם.
כשהפכה עירק לעצמאית התחזקו בה הרגשות הלאומים והאיסלמיים ומצב
היהודים הורע. בשנות ה-30 חלה התקרבות בין עירק לגרמניה הנאצית וגברה בה
האנטישמיות. גם המתח ששרר בא"י החמיר את מצב היהודים בעירק.

משמעות המגמות- סיכום הטבלה
ניתן להבחין בהבדלים בין השתלבות היהודים בשנות ה-20 לבין השתלבותם
בשנות ה-30. בשנות ה-20 בולטת מגמת השילוב בעולם לאחר מלחמת העולם ה-1.
מקווים לשלום, ארה"ב מסייעת כלכלית והתקווה לשלום ולרגיעה תופסת תאוצה.
בהמשך, כאשר פורץ המשבר הכלכלי בארה"ב היא מפסיקה לתמוך באירופה
ובגרמניה נוצר משבר כלכלי, שבעקבותיו עולים הנאצים לשלטון. בשנות ה-30
בולטות מגמות הדחיקה ומתחזק הקול האנטישמי.

חוקי נירנברג-
חוקים שנחקקו ב- 1935 ע"י המפלגה הנאצית. שני חוקים בולטים:
חוק האזרחות- שולל את אזרחות יהודי גרמניה.
החוק להגנת הדם הגרמני- טוהר הגזע.

ליל הבדולח-
הרצל גרינשפן, יהודי שחי בפריז ניסה להתנקש בחיי השגריר הגרמני בפריז,
כמחאה על היחס הקשה של גרמניה ליהודי פולין שגורשו מגרמניה. הוא פגע
בפקיד זוטר וכשזה מת החל גל של פרעות בקרב יהודי גרמניה (נובמבר 1938).
לילה זה נקרא כך על שם כמויות הזכוכית (בדולח) שנופצו בלילה זה. אלפי
יהודים נאסרו נרצחו ונפגעו.

העליה ה-5
שנים- 1931-1939.
מס' עולים- למעלה מרבע מליון.
ארצות מהם עלו- מזרח אירופה ומרכזה.
גורמי משיכה- גאות כלכלית בא"י.
גורמי דחיקה-
# מדיניות אנטישמית במזרח אירופה- פרעות.
# הגבלות כלכליות.
# שערי ארה"ב נעולים.
# עליית הנאציזם- 1933, חוקי נירנברג- 1935.
אופי העליה-
א. # עליית הגרמנים, למרות שהיוו רק חמישית מהעולים.
# עלייה מעורבת של צעירים ומבוגרים, משפחות ורווקים, בעלי הון ומשכילים.
הם כונו ייקים בפי הוותיקים בגלל מאפייניהם: שמרו על שפתם, מנהגיהם,
תרבותם, מוסר עבודה גבוה- חריצות, יושר, דייקנות.
ב. עליית הנוער- עלייתם של כ- 5000 בני נוער ללא משפחות לארץ.
סוגי התיישבות-
# בעיקר הערים- ת"א, ירושלים, חיפה.
# יישובים חקלאים בשרון, מישור החוף עמק יזרעאל. (נהריה, שבי ציון, רמות
השבים, כפר שמריהו).

מפעלים לאומיים-
1. פיתוח הבנקאות והתעשייה.
2. הקמת הבורסה בת"א.
3. פיתוח המסחר בערים.
4. ענף ההדרים והעופות.
5. תרבות והשכלה (נוספו תיאטראות, נפתחו פקולטות חדשות בטכניון ובאונ'
העיברית), הפילהרמונית.
קשיים עיקריים ופתרונם-
1. הקשיים בהיקלטות בגלל הפער התרבותי המנטלי.
2. הלעג כלפי הייקים מצד העולים הותיקים.
3. קשיי התאקלמות של בני הנוער שעלו ללא משפחה.




רוצים לקבל את הסיכומים לבגרות ישר לפייסבוק שלכם? עשו לנו לייק: