חדשות האתר

פרוייקט הרחבת אתר הסיכומים 2014 יוצא לדרך, ואנחנו צריכים את העזרה שלכם! לחצו כאן לפרטים

שימו לב שתיקנו כמה סיכומים שהיו חתוכים, תודה לגולשים הנאמנים שהעירו לנו על כך.

סקר

  • באיזה מקצוע הייתם רוצים לראות יותר סיכומים
  •  תנ"ך
  •  אנגלית
  •  ספרות
  •  היסטוריה
  • אנא בחר תשובה

רשימת תפוצה

הצטרף לרשימת התפוצה שלנו!

  • אנא הכנס כתובת EMail תקינה

צורפת בהצלחה לרשימת התפוצה. תודה על שיתוף הפעולה!

חברתי

ישראל כמדינה יהודית

סיכום לבגרות
מקצוע: אזרחות, כיתה: , מאת: עינב, פורסם: 15/05/2008
הולכים לסרט? allmovies.co.il מרכז במקום אחד את כל ההקרנות בכל בתי הקולנוע!

עבודה באזרחות על מאפייניה של ישראל כמדינה יהודית


עבודה באזרחות





חלק א

1. סמלים – סמלי המדינה מייצגים את הערכים והמורשת של מדינת ישראל.
לדוג' דגלה של ישראל נקבע ע"י התנועה הציונית. צבעי הדגל הם תכלת ולבן,
שנקבעו עפ"י צבעי הטלית המופיעים במקרא (תיאור בגדיו של הכהן הגדול).
מוסדות – מוסדות המדינה הם ארגונים המסייעים למדינה, כמו משרד
הקליטה שהוא אחראי לקליטתם של העולים היהודיים בארץ או קק"ל שדגשה
הוא פיתוח ההתיישבות היהודית- הכשרת אדמות והכנתן להתיישבות.
חוקים – בחוקי המדינה באים לידי ביטוי מאפיינים שונים של מדינת ישראל
כמדינה יהודית. לדוג' יש חוקים שיש בהם ביטוי ללאום היהודי- חוק השבות,
המעניק לכל יהודי זכות לעלות לישראל, לבן זוגו, לילדו וגם לנכדו של היהודי.

2. הסדר הסטאטוס קוו – הוויכוח הוא בין הדתיים וחילונים בקשר לצביונה
היהודי של המדינה ומעמד הדת היהודית במדינה.
הפשרה שהתקבלה היא: מעמד הדת במדינת ישראל יוסדר על פי המתכונת
שהייתה קיימת שישוב בא"י בתקופת המנדט.
תוכנו של ההסדר מתחלק לארבעה נושאים: שמירת כשרות במוסדות ציבור
(משרדי ממשלה, צה"ל), שמירת שבת במקומות ציבוריים (תחבורה ציבורית),
שמירת המעמד האוטונומי לחינוך הדתי ומתן זכות בלעדית לבתי דין רבניים
לעסוק בעייני נישואין וגירושין.
מטרתו של ההסדר הנ"ל הוא השמירה על מצב הדברים הקיים, באמצעותו
מתאפשר לכולם להמשיך לחיות יחד למרות חילוקי הדעות.

3. שלוש ההשלכות – העובדה שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי בכל
העולם, נותנת הרגשה לערבים שמדינת ישראל אינה מדינתם. בנוסף, קיים
חוק השבות אשר מקנה לכל יהודי ומשפחתו זכות לעלות לא"י ולקבל אזרחות
ישראלית (מה שלא קיים אצל הערבים).
השלכה נוספת, ישנם מוסדות לאומיים אשר רק יהודיים רשאים לעבוד בהם,
כגון, צבא, סוכנות יהודית ועוד. זה גורם לערבים להרגיש שהם אזרחים אשר
אינם שווים במדינתם.
יתר כל כן, הסוכנות היהודית שמופקדת על הקשרים בין מדינת ישראל לבין
שאר היהודים בתפוצות מגייסת כספים שמופנים להעמקת החינוך היהודי
בתפוצות, כמו כן, כספים שהמגבית היהודית מגייסת מיועדים במיוחד לצורך
קליטת עולים יהודים בא"י.
כל הגורמים הללו יוצרים הרגשה של אי שוויון בין הערבים ליהודים בא"י.
לדוגמה: ערבי אשר רוצה להתקבל לעבודה בסוכנות היהודית איננו יכול
להתקבל מעצם היותו לא יהודי.


חלק ב

עמ' 66-67 בספר הלימוד.
1. המניעים שהביאו לקביעת הסדר הסטאטוס קוו בעייני דת ומדינה הם לשם
מניעת מלחמת הדת, הן מלחמה לדת והן מלחמה בדת, אשר עלולה לפגוע
קשה במיזוג הגלויות, העומד ברומה של המדינה. לקיום הציבור והמדינה ישנו
תנאי חיוני שהוא כישרון פשרה. גם חברה מבוססת ויציבה זקוקה לכישרון
הפשרה בעניינים שאינם מחייבים הכרעה דחופה וסופית. (מדינת ישראל
זקוקה לכישרון זה, והיא לא חייבת למהר בהכרעות העלולות לפגוע קשה
בכושר התמזגות הגלויות ובטיפוח סגולות השיתוף הממלכתי).

2. נושא התחבורה הציבורית וסגירת רחובות בשבת שבהן יש רוב יהודי דתי
עדיין מעוגן במסגרת הסדר הסטאטוס קוו ולא במגרת חוק מכיוון שלקבוע חוק
במדינת ישראל שבה יש עדיין, להערכתי, רוב יהודי מסורתי, זהו תהליך קשה
שלא כדאי להתכנס איתו לעימות בין חילונים לדתיים בתקופה זו. בנוסף,
חשוב מאוד שהנהגים ינוחו ביום שבת – זהו יום מנוחתם, וגם רוב היהודים
החילונים נוסעים ברכבים פרטיים ולא כדאי לפתוח נושא זה שיגרום לחיכוכים
ועימותים קשים במדינה.

3. "החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם" מבטא את ההיבט: הצביון התרבותי-
היסטורי של המושג "מדינה יהודית" מכיוון שחוק זה מדבר על פשעים שעשו
נגד היהודים שתקופת המשטר הנאצי בגרמניה וזה מדבר על תקופה
היסטורית של היהודים – צביון היסטורי.
"חוק השבות" מבטא את ההיבט: מדינת ישראל – מדינת העם היהודי, מפני
שחוק זה מעניק לכל יהודי ובני משפחתו לעלות לארץ ולקבל אזרחות יהודית.
"חוק שעות עבודה ומנוחה" מבטא את ההיבט צביונה הדתי היהודי של
המדינה. החוק קובע את יום המנוחה השבועי, ולגבי יהודי זהו יום השבת.
ובנוסף, לא יעבוד בעל בית מלאכה בבית מלאכתו ולא בעל מפעל תעשייה
במפעלו ולא יסחר בעל חנות בחנותו בימי המנוחה אלא אם הותר זאת. ועל כן
זהו יהיה ההיבט הדתי היהודי.
"חוק האזרחות" מבטא את ההיבט מדינת ישראל – מדינה יהודית. אזרחות
ישראלית מוענקת אוטומטית לכל יהודי עולה לישראל, המביע נכונות לקבלת
האזרחות, ולפי כך יהיה זה ההיבט של מדינת העם היהודי.
"חוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית – הסוכנות היהודית לא"י" מבטא
את ההיבט: מדינת ישראל – מדינה העם יהודית, מפני שחוק זה בעצם מדבר
על מדינת ישראל וההנהלה הציונית. חוק זה קובע את תפקידיה של ההנהלה
הציונית ואת שיתוף הפעולה בין ממשלת ישראל לבין ההנהלה הציונית
העולמית.
"חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה" מבטא את ההיבט: הצביון התרבותי-
היסטורי של המושג "מדינה יהודית". החוק קובע שיום כ"ז בניסן יוקדש מידי
שנה בשנה להתייחדות עם זכר השואה וזכר מעשי הגבורה ומעשי המרד
בימים ההם, ועל כן חוק זה קשור להיסטוריה היהודית של העם.
"חוק יסוד מקרקעי ישראל" מבטא את ההיבט: מדינת ישראל – מדינת העם
היהודי מפני שמקרקעי ישראל הם אדמות לאום, הכוללות גם את אדמות הקרן
הקיימת לישראל, ויש אפשרות לחכור קרקעות במדינת ישראל אשר ניתנת רק
ליהודים (מטרתה של קק"ל לרכוש קרקעות להתיישבות היהודית).
"חוק איסור גידול חזיר" מבטא את ההיבט: צביונה הדתי היהודי של המדינה
מכיוון שהחוק הנ"ל אוסר על גידול חזירים בארץ, ועל פי התנ"ך החזיר היא
חיה טמאה ולכן חוק זה הוא דתי יהודי.
"חוק רשות השידור" מבטא את ההיבט: הצביון התרבותי-היסטורי של המושג
"מדינה יהודית" מפני שחוק זה הוא קשור לתרבות היהודית-ישראלית בא"י.
אחת המטרות של השידור הציבורי היא לחזק את הקשר בין אזרחי המדינה
היהודים למורשתם היהודית.
"חוק יסודות המשפט" מבטא את ההיבט: מדינת ישראל – מדינת העם היהודי.
החוק קובע שבמידה וקיימת בעיה משפטית, שאין לה מענה בחוקים הקיימים,
יש להחליט לגביה ברוח עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת
ישראל. החוק מבטא את עקרונות מורשת מדינת ישראל, את מורשת העם
היהודי.
"חוק חג המצות" מבטא את ההיבט: צביונה הדתי יהודי של המדינה. החוק
אוסר על בעלי עסקים להציג חמץ בפומבי למכירה או לצריכה במשך כל ימי חג
הפסח. חוק זה קשור למורשת היהודית שלנו – לעבר ההיסטורי של אבותינו,
ולכן זה קשור להיבט הדתי יהודי.

4. מדינה יהודית – מדינת התורה. סמלים – הדגל. ביטוי זה בא לידי ביטוי
בגישה זו, לפי דעתי, מכיוון שסימניו של הדגל ומקורותיו באו מן המקרא.
הצבעים תכלת ולבן גם מופיעים בתיאור בגדיו של הכהן הגדול ביום הכיפורים.
מנורה וענפי זית – גם סמל זה מופיע במקרא "..והנה מנורת זהב כולה וגולה
על ראשה ושבעה נרותיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה:
ושנים זיתים עליה אחד מימין הגולה ואחד על שמאלה", ועל כן יכול להיות
שהם מצדדים שסמל זה גם. מוסדות – הרבנות הראשית, בתי הדין הרבניים
ומועצות דתיות. כל אלו, לפי דעתי, גישה זו לצידה. מכיוון שמאפייני הגישה
הם: חוקי המדינה הם חוקי התורה, ההנהגה היא דתית וקיום המצוות הוא
בפרט ובציבור, ולכן מוסדות אלה קשורים לכך כי הם באמת מאמינים בגישה
זו. חוקים – "חוק שעות עבודה ומנוחה", "חוק איסור גידול חזיר", "חוק חג
המצוות". כל אלה באים לידי ביטוי מכיוון שהם קשורים לדת היהודית, לפי
הדת המצוות והמסורת.
מדינה דתית לאומית. סמלים – דגל, התקווה, מנורה וענפי זית. מכיוון שגם פה
הגישה היא לפי ההלכה היהודית ומדינת התורה כשאיפה עתידית וסמלים אלו
הם גם מהמקרא וגם מציינים ומייחדים את העם היהודי. מוסדות – הכנסת,
הרבנות הראשית, בתי דין רבניים, מועצות דתיות, משרד הדתות. כל אלה
קשורים לדת לאספקת שירות בנושאים אלו ועל כן הם מתאימים לגישה זו
השואפת לריבונות יהודית. חוקים – "חוק שעות העבודה והמנוחה", "חוק יום
הזיכרון לשואה ולגבורה", "חוק איסור גידול חזיר", "חוק רשות השידור", "חוק
חג המצות". כל החוקים הללו קשורים גם הם לקשר ההדוק למסורת וליהדות –
לדת יהיה מקום חשוב בחיים בציבוריים (לא חובה בפרט). כל אלו קשורים
למסורת היהודית.
מדינת לאום יהודית תרבותית. סמלים – הדגל, התקווה, המורה וענפי הזית.
כל אלה קשורים לגישה בכך שיש לה זיקה לערכים ותרבות ומורשת יהודית.
מוסדות – הכנסת, משרד הדתות, קק"ל. גישה זו מצדדת ב"כל אדם בוחר
ערכים, דת ומסורת המקובלים עליו" ועל כן מוסדות אלו קשורים בכך שכל
אחד יכול לעשות כרצונו (קשור לדמוקרטיה) כל עוד אינו פוגע באחר, וגם זו
מדינה חילונית אשר יש לה זיקה למורשת ישראל. חוקים – "חוק יום הזיכרון
לשואה ולגבורה", "חוק יסודות המשפט". גישה זו מתאפיינת בשילוב אורח
חיים תרבותי ומסורתי, גם קשור לדת, אך לא כמרכז החיים. ולכן יהיו אלו
מייצגים המדינה החילונית עם ערכים יהודיים.
מדינת העם היהודי. סמלים – דגל, התקווה, מנורה וענפי זית. כל אלו קשורים
למדינת העם היהודי. במדינה יהיה ביטוי לסמלים יהודיים. מוסדות – הרבנות
הראשית, משרד קליטה, הסוכנות היהודית, משרד הדתות. כל אלה קשורים
מכיוון שגישה זו היא מדינת כל היהודים בארץ ובתפוצות, והארץ הזו היא
הזדהות ליהודי הגולה, המצדדת בעלייה היהודית, וגם במדינה ביטוי לחקיקה
יהודיים. חוקים – "חוק השבות", "חוק האזרחות", "חוק מעמד ההסתדרות
הציונית העולמית – הסוכנות היהודית לא"י". גישה זו מצדדת בחשיבות הרבה
בקשר עם היהודים בכל העולם – המדינה פתוחה לעלייה יהודית, באמצעות
"חוק השבות".
מדינת היהודים. סמלים – התקווה. הגישה מצדדת שבה יהיה רוב יהודי
הקשור לשירת התקווה. "נפש יהודי הומיה". מוסדות - הכנסת, משרד קליטה,
הסוכנות היהודית, משרד הדתות, קק"ל. גישה זו דוגלת ב"אופי המדינה יקבע
ע"י הרוב", גישה זו היא דמוקרטית, ובנוסף היא שואפת לרוב יהודי בארץ –
המגביר את העלייה היהודית לא"י. חוקים – "החוק לעשיית דין בנאצים
ובעוזריהם", "חוק השבות", "חוק האזרחות", "חוק מעמד ההסתדרות הציונית
העולמית", "חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה", "חוק יסוד מקרקעי ישראל".
בגישה זו פחות מצוות הדת, ויותר מאופיינת על תרבות יהודית – רוב יהודי,
אופייה יקבע ע"י הרוב והרוב יתרכז בא"י, היא פתוחה לעלייה באמצעות "חוק
השבות".

5. לפי דעתי, עצם היותה של מדינת ישראל מדינת לאום יהודית, שהסמלים
שלה ייחודיים ליהודים בלבד, אינו פוגע בהיותה מדינה דמוקרטית, מכיוון שגם
אם לערבים יש קשיים להזדהות עם שורות ההמנון כמו "נפש יהודי אומיה",
"עין לציון צופיה" או קושי להזדהות עם דגל ישראל – דגל תכלת לבן עם מגן
דוד, עדיין אנו חיים במדינת ישראל היא המדינה היהודית, ואין שום ברירה
אחרת. זוהי מדינה יהודית עם ערכים ומורשת יהודית, ואין שום ספק
שהערבים יכולים להרגיש דחויים, אבל הם צריכים לקבל זאת שהם חיים
במדינת היהודים. בנוסף, אין אנו כופים על הערבים לעשות מה שהם מנגדים
לכך או לא רוצים, כך שאין הם יכולים להתלונן על הכרחם לעשות דבר מנוגד
לרצונם. "אין שום נורמה דמוקרטית המחייבת לשנות את טיב סמליה של
מדינת לאום" – ולכן הערבים צריכים להסתגל במדינה זו עם חוקים, כללים
וערכים הנהוגים פה.

6. יש הסבורים שבחוק מקרקעי ישראל יש פגיעה לא מוצדקת באזרחים
הערבים והדרוזים. אינני מסכימה עם דעה זו. ישנה הפגיעה בערבים ובדרוזים,
אשר לא יכולים לחכור אדמות ששייכות לא"י (ובכלל באדמות קק"ל הם לא
יכולים להתיישב), מפני שמטרתה של קק"ל הוא לרכוש קרקעות בחכירה
ובחליפין וליישב יהודים על הקרקעות. בעקבות זה, אין אפשרות לערבים או
לדרוזים להתיישב במקומות אלו. למרות שקיימת פגיעה זו, אנו חיים בא"י,
היא מדינה יהודית השואפת לרוב יהודי, ואין זה מאפשר לערבים או לדרוזים
לגור היכן שירצו (למרות שיש להם אזרחות ישראלית).

7. א. הקשיים העומדים בפני ערבים אזרחי ישראל הם להשיג תעסוקה של
המשכילים הערבים בתפקידים מרכזיים, להשיג מקום מגורים – תחום הדיור,
ובנוסף גם קיימים קשיים לערבים בתחום השירותים והתשתיות. קשיים אלו
נגרמו מפני שמדינת ישראל היא מדינה יהודית, ובעזרת "חוק השבות" היא
מעודדת יהודים הגרים בגולה לעלות לא"י. בנוסף, לאחר הגעת העולים
היהודים לארץ, הם מקבלים סיוע המוענק מהמדינה, מעצם היותם יהודיים,
והערבים נשארים דחויים בצד. (זה מצמצם את התעסוקה, דיור...).
ב. להתמודדות עם קשיים אלו, כותבי המאמר מציעים לנהל מדיניות חדשה של
מאמצים: לשלב את ערביי ישראל בחברה ובכלכלה ולצמצם את הפערים בין
הערבים ליהודים (העולים החדשים) ע"י עידוד תעסוקה לאוכלוסייה הערבית
באזורי השוליים.
ג. הצעות להתמודדות עם הקשיים הנ"ל: יש אפשרות לעשות סדר בערים
המשותפים שבהם חיים גם ערבים וגם יהודים. אפשר לסייע כלכלית לערבים
וכך יהיו עבודות גם לערבים וגם ליהודים. ובנוסף, שלא יהיה רוב יהודי או רוב
ערבי באזורים מסוימים שבהם גרים ערבים ויהודים יחד. עדיף להשוות במס'
התושבים בין הערבים לבין היהודים וכך יש להפחית את המתח ביניהם, גם
מקומות הדיור יהיו שוות פחות או יותר וגם יהיה מקומות עבודה הן לערבים
והן ליהודים. יתר על כן, אין להעלות יהודים לא"י ולהעביר אותם למקומות
שבהם כבר יש סדר בין הערבים ליהודים. כל תוספת כזו של יהודים לאזור
מסוים יכול לגרום למתחים נוספים ולאי שוויון נוסף בין היהודים ולערבים.

8. המנון ארה"ב מבטא זהות לאומית פוליטית, מפני שההמנון מדבר על כוח
לשמור על האומה, ועל מטרתם החופש, איך שלוחמים נמצאים בין ביתם לבין
המלחמה, ועל דגליהם שהוא עדיין מונף. ובכל ההמנון לא מצוין כלל על
מוצאם, על הזהות הלאומית שלהם, על היסטוריה קיימת, ועל כן זוהי לאומיות
פוליטית, המדברת על התגבשות לאום והגדרת הזהות הלאומית ע"י היסודות
שלהם שהם פרי בחירה (כמו ערכים ואידיאולוגיה).
המנון הולנד, לעומתו, מבטא זהות לאומית אתנית, מפני שבהמנון זה מצוין על
מוצאם הגרמני, על נאמנותם למולדת, את כבוד מלך ספרד, על האמונה
באלוהים שלהם. כל זה מציין את התגבשותם והגדרת זהותם הלאומית שהיא
בעצם מבוססת על יסודות שאינם פרי בחירה – היסטוריה, שפה, מוצא
משותף, אשר אין כל אפשרות לשנות זאת. אדם נולד לתוך לאום זה, לעומת
ארה"ב ששם הלאום הוא פוליטי, שאנו בוחרים ערכינו והאידיאולוגיה שלנו.

9. הנני מתנגדת לשינוי הדגל, הסמל והמנון המדינה. אני חושבת שהסמלים
הללו הם המייצגים ומבדילים את מדינתנו. ארץ ישראל היא מדינת היהודים,
ובגלל היותנו יהודים אנו מכירים ומוקירים בדורותינו, החיו שנים לפנינו.
בנוסף, חלק מסמלים אלו מייצגים אותנו, את העם היהודי, עוד לפני הקמת
המדינה, כמו המנורה וענפי הזית (החקוקה בשער טיטוס שברומא ומופיעה
במקומות שונים בתנ"ך). אין כל סיבה לשנות סמלים אלו. אנו חיים מדינה
יהודית, בה הסמלים הם מאפיינים את היהודים, את ההיסטוריה של העם
היהודי.



חלק ג

כתבה א:

ש"ס תגיש חוק עוקף בג"ץ בעניין מפעל
ההזנה
יום ראשון, 30 באוקטובר 2005, 18:31 מאת: מערכת וואלה!


בעקבות פסיקת בג"ץ, שדחה הדרישה לממן ארוחות חמות לבתי"ס
חרדיים עצמאיים, יגיש ח"כ יצחק כהן הצעת חוק "למניעת האפליה"

סיעת ש"ס תגיש מחר הצעת חוק כדי לעקוף את פסיקת בג"ץ בעניין מפעל ההזנה. לפני
כשבועיים דחה בג"ץ את עתירת עיריית ביתר עלית, שביקשה לחייב את משרד החינוך לממן
ארוחות חמות לתלמידים בכל 32 בתי הספר היסודיים בעיר, לרבות בתי ספר השייכים לבתי
הספר העצמאיים החרדיים. השופטים מישאל חשין, מרים נאור וסלים ג'ובראן קבעו, כי "חוק
ארוחה יומית לתלמיד" חל רק על בתי הספר המקיימים יום לימודים ארוך בהתאם ל"חוק יום
חינוך ארוך", וכי חוק זה חל רק על בתי הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים.

בתגובה לפסיקה נשמעו טענות בקרב החרדים, כי מדובר באפליה גזענית. בתגובה לפסיקה,
יגיש מחר ח"כ יצחק כהן (ש"ס) הצעת חוק, שלדבריו תמנע אפליה במתן הזנה במסגרת ים
לימודים ארוך. לדברי כהן, "גיבשתי את החוק בשיתוף ועדת העבודה והרווחה ונציבות
הדורות הבאים. פסיקתו של חשין עומדת בניגוד לחוק יסוד. לא יעלה על הדעת שבג"ץ יכה
קשות בבטן הרכה והריקה של ילדי ישראל והח"כים ישתקו". כהן מסר עוד, כי כל סיעות הבית
תומכות בחוק שיגיש מחר.



הקטע הנ"ל מדבר על הגשת חוק ע"י סיעת ש"ס על מנת לעקוף את פסיקת
בג"ץ בקשר עניין ההזנה. סיעת ש"ס מבקשת לחייב את משרד החינוך לממן
ארוחות חמות לתלמידים ב- 32 בתי ספר יסודיים. השופטים, לדאבונם של
סיעת ש"ס, קבעו כי "חוק ארוחה יומית לתלמיד" חל רק על בתי הספר
המקיימים יום לימודים ארוך בהתאם ל "חוק חנוך ארוך", ועל כן חוק זה חל רק
על בתי הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים.
מאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית משקפים את הגישות השונות
להגדרת יהדותה של המדינה, והם באים לידי ביטוי גם בחוקים. מאז הקמת
המדינה, הכנסת מחוקקת גם חוקים המבטאים היבטים שונים של מדינת
ישראל כמדינה יהודית. כתבה זו מביעה את ההחלטות המתקבלות בין
המפלגה לבין השופטים המחליטים כי בקשה זו שהציעו מנוגדת לחוקים
הקיימים ועל כן אין להיענות בחיוב לבקשה זו.
(הביסוס מופיע בכתבה בצבע ורוד)


כתבה ב:

עולים מאתיופיה מפגינים מול משרד
רה"מ
יום ראשון, 30 באוקטובר 2005, 14:19 מאת: מערכת וואלה!

עולים שהגיעו מכל רחבי הארץ יצעדו מבנייני האומה לעבר משרדו של
שרון. דורשים מהממשלה לכבד החלטה להעלות את בני הפלאשמורה

בשעה זו יוצאת מבנייני האומה בירושלים צעדה של עולים מאתיופיה מכל רחבי הארץ לעבר
משרד ראש הממשלה, בדרישה להעלות את בני הפלאשמורה. העולים שהגיעו בשיירות
לירושלים דורשים מהממשלה לכבד את ההחלטה שלה עצמה מלפני כמעט שנה: להכפיל את
מספר העולים ארצה מידי חודש וכן להתחיל את פעילותה של הסוכנות היהודית במחנות
העלייה באתיופיה.

בסיום התהלוכה תתקיים הפגנת ענק המוגדרת על ידי המארגנים "אם כל ההפגנות", מול
משרד ראש הממשלה.
בערוץ 7 דווח, כי ראשי העמותה לטיפול בעליית יהודי אתיופיה, עמותת "מכנף דרום לציון"
פנו במכתב לראש הממשלה, אריאל שרון, בו ביקשו שיכבד את החלטתו לזרז את העלאת
שארית יהודי אתיופיה. לדבריהם, ממתינים כיום אלפים עם אשרות עלייה, אולם עלייתם
מתעכבת בשל המכסה שנקבעה. בדיקות הזכאים ומתן אישורי עלייה ליתר הממתינים
מתעכבים אף הם.

בהודעתם מציינים חברי העמותה כי ועדת העלייה וקליטה של הכנסת, בהחלטותיה מן ה–
12 באוקטובר 2004, קראה לממשלה "להגביר את קצב העלייה ל- 600 איש בחודש ולהגביר
את הסיוע לשוהים ממחנות באתיופיה". עוד הם מציינים, כי 64 חברי כנסת כבר חתמו על
עצומה הקוראת לממשלה להעלות את קצב העלייה לכדי 1,000 עולים בחודש או לפחות ל-
600 לחודש, אך דבר לא נעשה.



הקטע מדבר על בקשת העולים האתיופים להכפיל את מספר העולים ארצה
מידי חודש, ובנוסף, להתחיל את פעילותה של הסוכנות היהודית במחנות
העלייה באתיופיה. יתר על כן, עמותת "מכנף דרום לציון" פנו במכתב לראש
הממשלה, אריאל שרון, לזרז את העלאת שאר יהודי אתיופיה.
קיים "חוק השבות" בו החוק מעניק לכל יהודי את הזכות לעלות לא"י. בנוסף,
זכות זו מוענקת גם לבן זוגו, לילדו ולנכדו של היהודי. מתוקף זכות זו מוענקת
לכל יהודי אזרחות ישראלית, על פי חוק האזרחות.
במקרה הכתבה הזו, חוק זה יושם, בעקבות כך שישנם אתיופים כא"י החיים
פה, אך מולם ישנם עוד אלפים עם אשרות עלייה שמתעכבים בגלל המכסה
שנקבעה. בנוסף ל"חוק השבות" ישנם גם מכסות עלייה, אשר מגבילות את
מספר העולים האפשריים בחודש לא"י. אם יאפשרו עליה ללא מכסה, עלול
להיגרם במדינה בעיות של כלכלה, דיור, תעסוקה, וזה עלול לגרום לצרות
גדולות למדינה. כך למרות שישנם אנשים המחכים לעלות לארץ, עדיף שיהיה
מגבלות מכסה. מאשר שיהיה אי-סדר במדינה.
(הביסוס מופיע בכתבה בצבע ורוד)



רוצים לקבל את הסיכומים לבגרות ישר לפייסבוק שלכם? עשו לנו לייק: