חדשות האתר

פרוייקט הרחבת אתר הסיכומים 2014 יוצא לדרך, ואנחנו צריכים את העזרה שלכם! לחצו כאן לפרטים

שימו לב שתיקנו כמה סיכומים שהיו חתוכים, תודה לגולשים הנאמנים שהעירו לנו על כך.

סקר

  • באיזה מקצוע הייתם רוצים לראות יותר סיכומים
  •  תנ"ך
  •  אנגלית
  •  ספרות
  •  היסטוריה
  • אנא בחר תשובה

רשימת תפוצה

הצטרף לרשימת התפוצה שלנו!

  • אנא הכנס כתובת EMail תקינה

צורפת בהצלחה לרשימת התפוצה. תודה על שיתוף הפעולה!

חברתי

ציונות

מקצוע: היסטוריה, כיתה: י', מאת: ליאור פרוז'ן, פורסם: 01/01/1970
הולכים לסרט? allmovies.co.il מרכז במקום אחד את כל ההקרנות בכל בתי הקולנוע!

דפוסי הגשמה של התנועה הציונית- עליות, כיבוש השפה, מוסדות ציונות, התיישבות וכו'

דפוסי הגשמה של התנועה הציונית:
התנועה הציונית פועלת גם בגולה, וגם בא"י.

1. הרצל עורך פעילות מדינית: בשנים 1897- 1904
# מסע דיפלומטיה להשגת צ'רטר.
# האימפריה העותומאנית- הסולטן התורכי.
# 1903- פוגרום קישינב, בריטניה- אל עריש, אוגנדה.

2. ופעילות ארגונית:
קונגרסים ציוניים והקמת מוסדות התנועה הציונית.

3. תוכנית באזל:
מגדירה את יעדי התנועה הציונית בגולה.
היא הנוסחה המדינית המגדירה כי "הציונות שואפת להקים לעם היהודי בית
מולדת מובטח ע"פ משפט הכלל".
משפט זה הוא הנחת יסוד בסיסית של הציונות המדינית. היא מגדירה את מטרת
הציונות כשאיפה- במשפט זה מופיע המושג "בית מולדת", הכוונה למדינה אם כי
אין ציון כזה בעיקר בשל חשש להרגיז את האימפריה העותומאנית.
במילים "מובטח ע"פ משפט הכלל" חוזר הרצל להנחת היסוד שלו לגבי צ'רטר,
ריבונות, הסכמת מדינות העולם.
בקונגרס באזל ב- 1897 נכתבת תוכנית באזל המגדירה 4 אמצעים או דרכים
להשגת מטרת הציונות המדינית.
1. ישובה של א"י ע"י יהודים עובדי אדמה, ובעלי מלאכה.
2. ארגון היהדות וגיבושה ע"י מפעלים מקומיים בהתאם לחוקי כל ארץ וארץ.
3. חיזוק הרגש הלאומי היהודי וההכרה הלאומית.
4. ביצוע פעולות הסברה בקרב הממשלות בעולם למען השגת הסכמתן לציונות.

עליה ראשונה
שנה: 1881- 1903.
עולים בעיקר מרוסיה, עלייה של דתיים ללא מנהיג.
זוהי עלייה של בריחה: ניתן לדעת זאת לפי דרך חיים בארץ- עניים. מעט כסף.
היו נחשבים- זעירים הבורגנות, הכוונה למעמד הביניים. לאחר שהם עולים לארץ,
הם קונים אדמות, ומנסים לחפור בארות (אין מים).
סיבות עלייה- פרעות.
תודעה לאומית- עצם ההחלטה לעלות לא"י (לא מפותחת, אין בה כלום) ולא
לארה"ב מצביעה על תודעה לאומית.
הם רוצים לחיות מעבודת כפיים.
אווירה של יישוב ישן.
# היישוב הישן- ארבעת ערי הקודש.
# יישובים חדשים- ראשון לציון, ראש פינה, נס ציונה, פתח תקווה, יסוד המעלה,
זיכרון יעקוב.

מאפייני העולים: 1. שומרי מצוות שעולים להתיישב בירושלים וביפו. עוסקים
במסחר ובמלאכה.
2. שומרי מצוות (מרביתם)- שעולים במטרה להקים מושבות- רובם גברים.
התיישבות חקלאית- חסרי נסיון חקלאי, עלייה לא מאורגנת (פרט לבילויים).
מבוגרים, בעלי משפחות, זעירי בורגנים. באים עם הון קטן פרטי (האדמות
פרטיות).
מקור עלייה: רוסיה בעיקר (יש מרומניה).
סיבות עלייה:
1. אידיאולוגיה- חובבי ציון- ציונות מעשית- עלייה, התיישבות חקלאית במטרה
לבנות חברה יהודית לאומית מסורתית שונה, חדשה- מהפכה לאומית.
2. "סופות בנגב"- פוגרומים.
3. השפעת הלאומיות האירופאית.
צורות התיישבות:
מושבה- היא צורת התיישבות שבה המתיישבים הם בעלי האדמות. הם
מתפרנסים מחקלאות בצורה עצמאית ומשתמשים בעבודה שכירה (ערבים תושבי
הארץ). ישנם 3 סוגי מושבות בעלייה ראשונה:
1. מושבות חובבי ציון שהוקמו ע"י כספי אגודת חובבי ציון. כמו- עקרון וגדרה.
2. מושבות הברון.
3. מושבות פרטיות כמו- נס ציונה.

# יש 2 נדבנים באותה תקופה:
1. הברון רוטשילד
2. הברון הירש (יק"א).

שיטת האפרוטפסות של הברון רוטשילד:
יין, משי- עושים מה שהברון מחליט ומעביר להם בעזרת הפקידים. הפקידים
נותנים קצבה לפי ראש. לכן יש אבטלה- הם לא עובדים ומקבלים "קצבת
אבטלה". לכן אחרי זמן- רוטשילד מוותר ומעביר את האפוטרופסות לברון הירש.

שנת 1900- מעבר ליק"א. הברון רוטשילד העביר את המושבות לידי יק"א, חברה
להתיישבות יהודית.
העיקרון שהנחה את פעולות יק"א היה- יצירת משק רציונלי, יעיל וחסכוני.
יק"א נקטה בדרך של חיזוק המנהל העצמי- כדי שהמושבה תוכל לתפקד באופן
עצמאי.

עלייה שניה
שנים- 1903-1914.
מאפייני העולים: צעירים, רווקים, אידיאליסטים ("החלוץ"),גברים, לא דתיים,
סוציאליסטים, מהפכנים- עליה מאורגנת, יש מנהיגות.
יש להם מטרה, אידיאל: רוצים להקים חברה חדשה בארץ.
חברה ערכים, מוסרית, סוציאליסטית, חברה ללא רכוש פרטי.
חברה שוויונית- ללא מעמדות, חברה שיתופית,
שהעבודה תתרכז בעבודת אדמה יצרנית, ועבודה עברית.
אדמה לאומית- קק"ל. מפעלים לאומיים-
1. עבודה עברית- כיבוש העבודה.
2. כיבוש השפה.
א.ד גורדון שהיה ההוגה ומנהיג העליה ה-2 אמר "בעבודה לקינו ובעבודה נרפא".
מימוש עצמי בעבודת כפיים. הכוונה במשפט היא שהחברה "חולה" וצריך לתקן
את כל החברה.



מושבות:
קואופרציה- משק חקלאי המבוסס על עזרה הדדית, חלוקת התוצרת בצורה
שיתופית.
צורות התיישבות:
1. חווה לאומית- הוקמה בראשונה הכנרת על אדמת קק"ל. הכשירה יהודים
למטרות חקלאיות, הוקמה בעזרת המשרד הארץ-ישראלי. לרובם אין כסף
לקנות אדמות והם מאמינים בשיתופיות. אין רכוש פרטי בכלל. סיפוק
צרכים עצמי (קיימו את עצמם מהתוצרת של החווה הלאומית), יצירת
הווי ותרבות.
2. קבוצה קבוצה קטנה- חיי שיתוף מלאים, אדמה לאומית. מכילה מעל
אנשים המספקים את צורכיהם, עובדים בחקלאות בסיסית שתספק את
המינימום, הקבוצה דגלה בשוויוניות אך לבסוף נכשלה. הקבוצה
הראשונה- דגניה.
3. קואופרציה- משק חקלאי המבוסס על התיישבות על קרקע לאומית, עזרה
הדדית, שיווק התוצרת בצורה שוויונית.
*הקואופרציה תוכננה לשלושה שלבים:
א. משק חקלאי גדול שבו עובדים ומקבלים שכר.
ב. המשק עובר לאחריות העובדים.
ג. מוקם משק שיתופי שבו מחליטים החברים בעצמם אם להקים משק
שיתופי או להישאר במשק שיתופי קואופרטיבי.


המשרד הארץ ישראלי
הוא הזרוע המתכננת של צורות ההתיישבות.
חלק מתפקידו היה לפקח על פעולת ההסתדרות הציונית בארץ ישראל.
הוקמו בעזרתו- חוות חקלאיות שמטרתן היתה להכשיר צעירים לעבודה חקלאית.
ארתור רופין, יהושוע חנקין, נחמיה יבניאלי.
1908- הקמת המשרד.
חברת הכשרת היישוב היא הזרוע המבצעת. תפקידה היה לרכוש אדמות עבור
מימוש ההתישבות.

כיבוש השפה
שנה- 1913.
אליעזר בן יהודה. מלחמת השפות- פרצה כאשר המורים ותלמידים הקימו בתי
ספר חדשים בהם למדו עברית.
הסתדרות המורים הוקמה על מנת ליצור כלי העברה של שפה.
שפה- לאומית. שפה היא בסיס אתני לכל לאום.
הטכניון נוהל בידי חברה גרמנית שלא הסכימו שילמדו בעברית.

עצמאות- שליטה במוסדות שילטון (ריבונות) - > דמוקרטיה.
מפלגות
בעבר- לא היו מפלגות. היה שלטון יחוד דיקטטורי. בדמוקרטיה הקול של היחיד
חשוב- כי לכל אחד יש השפעה שווה.
בעלייה שניה אין שלטון (יש תורכים), והיהודים מקימים מפלגות.
החברה שמגיעה בעלייה 2 לא מגיעה ממדינות דמוקרטיות- ויש להם אידיאולוגיה
אחרת.
ואז המפלגות הופכות להיות גוף חברתי- סוציאלי.
העקרונות שחברה סוציאלית מדברת עליהם- שיוויון, שיתופיות, עזרה הדדית.

1906- מוקמת מפלגת פועלי ציון.
1905- מוקמת מפלגת הפועל הצעיר.

המפלגות שהוקמו בעלייה ה-2 היו שונות מכל מה שהיה קודם. המצטרפים
אליהם הביאו (מרוסיה בעיקר) את הרעיונות של המהפכה הסוציאליסטית-
ציונות סוציאליסטית.
הוקמו על בסיס סוציאלי חברתי-> אצו להיות חלק מתנועת פועלים הנאבקת על
זכויותיהם.
המפלגה רואה עצמה דואגת לכל צרכיו של הפועל הצעיר: כמו- השגת עבודה,
פעילות תרבותית של תיאטראות, עיתונים.
לח"י, אצ"ל- צבאות של מפלגות.

הפועל הצעיר
הוקמה ב-1905.
אידיאולוגיה- תומכת בכיבוש העבודה העברית ע"פ תורתו של א.ד. גורדון, רוצים
להתאים עצמם לחיים בא"י, לעבודה פיזית.
אין התייחסות למלחמת המעמדות.
מקימים מטבחים משותפים, קופות לעזרה הדדית, לשכות עבודה ועזרה בדיור.

מפלגת פועלי ציון
מוקמת ב-1906.
ההשפעה בעיקר מרוסיה (מתורתו של בורוכוב) מדגישה את רעיון מלחמת
המעמדות הכלל עולמית כשהפועל העברי הוא חלק מן הכלל, שמטרתו היא להקים
חברה סוציאליסטית בא"י.

מלחמת העולם הראשונה
הסיבות :
1. התירוץ: הגורם שקבע את הזמן והעיתוי- רצח יורש העצר האוסטרי בסארייבו
(עיר שבאותו הזמן הייתה שייכת לאוסטריה אך תושביה רצו להשתייך לסרביה).
לא היה באמת המניע, אלא מה שגרם להתחלת המלחמה.
2. כיבוש שטחים- בוספורוס ודרדנלים- מיצר העובר בין הים השחור לתיכון.
רוסיה מעוניינת לשלוט בו כי זה ייתן לה יתרון מסחרי וכלכלי.
האימפריה העותומאנית, האימפריה הרוסית והאוסטרו הונגרית כולן רואות את
עצמן אחראיות לעמים הבלקניים, ולבוספורוס והדרדנלים- מה שגורם למאבק.
מדינות קטנות רצו להגדיל את שטחן וצרפת רצתה להחזיר לעצמה את אלזס
לוריין.
3. אימפריאליזם- נתפסו כל השטחים באסיה ובאפריקה שהאירופאים יכלו
לתפוס והמאבקים עברו לאירופה. למטרות ניצול משאבים כמו- אוצרות טבע,
אנשים- חיילים למלחמה. יוצר תחרות בין המדינות.
4. מרוץ החימוש- חלק מהמדינות אגרו נשק רב שנתן להם ביטחון בניצחונם.
כל המדינות מעונינות להשתמש בנשק שלהן.
5. מערכת הבריתות החשאית ומערכת הבריתות הגלויה. גורם לחוסר אמון.
6. כל אחת מהמדינות משוכנעות בניצחונה.
7. שאיפות לאומיות-באימפרייה האוסטרו-הונגרית חיו כ- 10 לאומים (עמים)
שונים שהיו מעוניינים בעצמאות.




מדינות שאינן דמוקרטיות
שליטים מונרכיים, טוטליטריים,
יחידיים.

מאפייני המלחמה
מלחמת העולם ה-1 ארכה 4 שנים, הקיפה מספר רב של מדינות.
היתה מלחמה טוטאלית- כוללנית.
הרבה אנשים וחיילים נהרגו ונפצעו בה.
המלחמה היתה בין גושי מדינות דמוקרטיות (מדינות ההסכמה) לבין מדינות לא
דמוקרטיות (מדינות המרכז).
היא פרצה בשל גאווה של מנהיגים, ודרישה לניצחון מהיר.
בעקבות מערכת הבריתות באירופה- נסחף כל העולם למלחמה כוללנית.
מאפייני המלחמה הטוטאלית:
- התקיימה לראשונה מלחמה גם בחזית וגם בעורף. מליונים של נשים, ילדים
ולא- לוחמים תרמו למאמץ המלחמתי: בתעשיות הצבאיות, בתחבורה, ובכל
תחום אחר (חקלאות). האשה יצאה לראשונה (לעבודה).
- כוללנית בנושא הנשק: פיתוח מטוסים, טנקים, צוללות, שימוש בגז חרדל,
להביורים. המלחמה התנהלה ביבשה, באוויר ובים.
- כוללנית בתפיסה הכלכלית (של שני הצדדים): כל צד מנסה לחסום כל מעבר
אפשרי בעיקר בים (של אספקה) לצד השני. התוצאה- ניצול משאבים בתוך
המדינה -> הנשים יוצאות לעבודה.

ב-2 הצדדים יש שימוש גדול בלוחמה פסיכולוגית בהיקף גדול.
כלפי פנים: במטרה לאחד את העם, להתגייס ולתרום להצלת המולדת.
כלפי חוץ: לשבור את המורל של האויב ולהציג אותם כשקרנים.
כלפי המדינות הנייטרליות: (בעיקר ארה"ב) שיעזרו לכל אחד מהצדדים.

התעמולה הפכה לחלק בלתי נפרד מן המלחמה ומן החיים הפוליטיים, וכל
הצדדים היו מודעים להשפעתה הפסיכולוגית.

סיום המלחמה
מדינות ההסכמה מנצות בראשן: ארה"ב, צרפת, בריטניה (איטליה).
חורבן של 3 אימפריות: העותומאנית, אוסטרו- הונגריה, גרמניה.

1915- הסכם מקמהון חוסיין
מקמהון, הנציב הבריטי במצרים, שולח מכתבים לשריף חוסיין שליט מכה,
ומבקש ממנו למרוד באימפריה העותומאנית ומבטיח שברטניה תסייע להם
בעצמאות.
הבריטים מבקשים למוטט את האימפריה העותומאנית מבפנים.
מקמהון מבטיח שאם ימרדו הערבים בטורקים- הם יקבלו עצמאות מהים התיכון
עד לפרת', חוץ מרוסיה וא"י.

במסמך עצמו קיימת סתירה- בין הבטחה לעצמאות לבין ציון שהעצמאות תהיה
בחסות בריטית. במסמך לא מצויינים גבולות.

בנוי של חוסיין- פייסל ועבדללה עומדים בראש המרד הערבי בסיוע קצין בריטי-
"לורנס איש ערב". הם מגיעים לדמשק ב-1918. אז מתברר שההבטחה לא קויימה
והאזור הוא בשליטה בריטית- צרפתית.

1916- הסכם סייקס- פיקו
הבריטים והצרפתים חותמים על הסכם (סודי) בניהם המחלק את שטחי המזה"ת
בין 2 המדינות לאחר שתיפל האימפריה העותומאנית.
הסכם זה נקרא הסכם סייקס- פיקו (שמות שרי החוץ של בריטניה וצרפת).
הם עושים את הפעילות המדינית במקביל לפעילות המעשית.
בהסכם מחולק המזה"ת ל-2 אזורים:
הבריטים מקבלים את עירק, חלק מא"י, ולבנון. והצרפתים את סוריה, צפון א"י
וחלק לבנון.
ל-2 המעצמות יש אינטרס לקבל את חלקי המזה"ת.
לרוסיה מובטחת שליטה במיצרים ובמעברים לכן היא לא מתערבת במאבק.

1918- שני הצדדים מותשים, אלא שמדינות ההסכמה קצת יותר.
וילסון עושה את נאום 14 הנקודות שלו:
בינואר 1918 פירסם נשיא ארה"ב מסמך הכולל 14 נק' שאם ישיגו אותן ויוכל
להיות שלום עולמי מבוסס. המסמך כולל סעיפים כמו:
- ביטול ההסכמים הסודיים בין מדינות
- הענות לדרישות של לאומים שונים להקמת מדינות כמו פולין.
- יחס לא נקמני לגרמניה.
לאחר פרסומו די מהר נשכח המסמך. גרמניה לפני כניעתה ביקשה שהסכמי
השלום יתבססו על נאום וילסון.

# 14 הנקודות של וילסון, היו חסרי תועלת מכיוון שהוא מדבר על בעיות נקודתיות
ואילו הבעיה היא תפיסת עולם שלא ניתן לשנות ע"י כפיה.

הישוב היהודי בא"י
א. בתקופת השלטון העותומאני- 1914-1917.
יחס השלטון העותומאני לישוב היהודי בארץ היה רע ביותר.
ג'מל פחה- מפקד הצבא הטורקי בארץ. שונא את הרעיון של התעוררות לאומית.
רואה בציונות גורן מאיים ומסוכן.
חסן בק- המפקד הטורקי המקומי ביפו.

הביטוי לעוינות זו היה בכל התחומים:
1. המצרים- בוספורוס והדרדנלים נסגרו. הישוב בארץ מנותק מכל עזרה כלכלית
מהבית. כספים לא מגיעים (הקפיטולציות מתבטלות) מרבית בני הישוב היהודי
שחיו בחסות ממשלות זרות מאבדים את מעמדם.
2. חוק ההתעתמאנות- חוק שנחקק כדי שהיהודים יהיו חיילים בצבא. מי שסרב
לכך, גורש בפקודת ג'מל פחה במרץ 1917 מיפו וסביבותיה.
5000 אנשים גורשו, חלקם התפזרו במושבות וחלקם הלכו למצרים.

חוקים נוספים שנחקקו:
איסור הנפת דגל,
איסור שמירה עברית,
איסור קניית קרקעות,
תשלום מס מלחמה- חובת מימון ואספקה לצבא הטורקי שבארץ. חלק גדול
מהיישוב התגייס לצבא הטורקי. אלו שסירבו- ברחו למצרים ומשם הם
מתגייסים לגדודים העבריים.
רבים הצליחו לשחד את הפקידים ולהשתחרר מהצבא.

היישוב בארץ נמצא במצב של מצוקה קשה ביותר. לעזרתו נרתמת יהדות ארה"ב
שעד 1917 שולחת אוניות אספקה וזהב (לשוחד).
העזרה מיועדת בעיקר לישוב הישן, אותו ישוב שחי מכספי החלוקה ומקור
פרנסתו נסגר.
# היישוב הישן בא לארץ מטעמים דתיים, רובם לא עבדו, התפרנסו מכספים
שתרמו להם בגולה, אשכנזים.
ס"ט- ספרי טהור. התפרנסו בעצמם.

היישוב החדש מקים את הועד להקלת המשבר, שדואג לקנייה מרוכזת וזולה של
מזון בשם המשביר ( המשביר מוקם ב-1916 כרעיון לעזרה הדדית של מחנה
הפועלים ללא כוונות רווח, הוא קונה את חומרי המזון, יחד בזול- ומוכר אותם
למחנה הפועלים ללא רווח).
בנוסף, הועד להקלת המשבר מקים לשכות עבודה, מגיש סיוע למחוסרי עבודה,
כמו: הלוואות קטנות, ומקים קופת חולים.
מקים מטבחים ציבוריים.
היישוב החדש בארץ תופס עמדה.

ניל"י- נצח ישראל לא ישקר
ארגון, שנוקט בקו פרו- בריטי. הוקם ע"י אהרון אהרונסון, אחיו- אלכסנדר,
אחותו- שרה, אבשלום פיינברג, יוסף לישינסקי ונעמן בלקינד.
אהרון אהרונסון מקורב לג'מל פחה, ואושר לו להקים חווה.
הארגון עזר לבריטים בהפלת השלטון העותומאני (ע"י ריגול לטובת הבריטים),
בהנחה שהבריטים יגמלו להם.
בשנה 1916 – בגלל מכת ארבה קשה ג'מל פחה מבקש עזרה מאהרון אהרונסון.
תחנת המחקר של אהרונסון היא בעתלית, והוא מקבל אישור לשלוח אנשים
למצרים.
תחת מסווה זה פועלת רשת הריגול של ניל"י.
1917- יוסף לישנסקי ואבשלום פיינברג יורדים למצרים ברגל בדואים מתקיפים
אותם- אבשלום נרצח, לשינסקי מגיע למצרים ונפגש עם אהרון.
במצרים הם יוצרים קשר עם הבריטים.
נעמן בלקינד נתפס בדרכו לירושלים- ומדבר לאחר עינויים, ובנוסף- נתפסת יונה
שנשלחת עם חומר מודיעיני.
סוף 1917- מרבית חברי ניל"י נעצרים.

העמדה שנקטו אנשי ניל"י הקדימה את זמנה, ומנהיגי היישוב והתנועה הציונית
נקטו באותה תקופה קו פרו טורקי, מתוך פחד מהטורקים.
חברי ניל"י התנגדו לתורכים, וראו עצמם נישאים (סנובים) מהיישוב, ראו עצמם
אליטיסטים.
סירבו לקבל חברים חדשים, התנגדו לרעיון הסוציאליסטי,
ולכן- היישוב ומנהיגיו לא תמכו בהם, ואולי אף עזרו בתפיסתם של אנשי ניל"י.
מוסדות ההסתדרות הציונית:
מוסדותיה העיקריים של ההסתדרות הציונית היו: הקונגרס הציוני אשר נבחר
מידי שנה ע"י כל היהודים שוקלי השקל באופן דמוקרטי והיווה המוסד העליון
להתווית דרכה של התנועה הציונית, "הוועד הפועל הציוני" שנבחר מתוך חברי
הקונגרס והיה דרכה של התנועה הציונית, "הוועד הפועל המצומצם" שהיווה את
מרכז ההנהלה הציונית.
המוסדות הלאומיים היוו את הבסיס למדינה שבדרך:
מוסדות כספיים:
1. אוצר התיישבות היהודים (1899)- שימש כמכשיר פיננסי לביצוע פעילויות
מדיניות-כלכליות.
2. בנק אנגלו-פלשתינה (1902)- המוסד הפיננסי בא"י.
3. קרן היסוד (1920)- מממן את העלייה ואת ההתיישבות בא"י.
מוסדות מארגנים:
1. הקונגרס הציוני, מוסד עליון לענייני חקיקה ותקציב- קובע את מדיניות
ההסתדרות הציונית.
2. ועד הפועל הציוני- מבצע את החלטות הקונגרס.
3. ועד הפועל הציוני המצומצם- מרכז ההנהלה הציונית. אחראי על הפעולות
השוטפות של ההסתדרות הציונית.
מוסדות מיישבים:
1. קק"ל (1901)- אחראי על קניית האדמות בארץ-אדמות לאום. נחקק חוק
קק"ל שאומר שרק ליהודים מותר להתיישב באדמות הלאום.
2. משרד ארצישראלי (1907)- אחראי על תוכניות ההתיישבות ועל ביצוען.
3. חברת הכשרת היישוב (1908)- אחראית על רכישת קרקעות.

רוצים לקבל את הסיכומים לבגרות ישר לפייסבוק שלכם? עשו לנו לייק: