חדשות האתר

פרוייקט הרחבת אתר הסיכומים 2014 יוצא לדרך, ואנחנו צריכים את העזרה שלכם! לחצו כאן לפרטים

שימו לב שתיקנו כמה סיכומים שהיו חתוכים, תודה לגולשים הנאמנים שהעירו לנו על כך.

סקר

  • באיזה מקצוע הייתם רוצים לראות יותר סיכומים
  •  תנ"ך
  •  אנגלית
  •  ספרות
  •  היסטוריה
  • אנא בחר תשובה

רשימת תפוצה

הצטרף לרשימת התפוצה שלנו!

  • אנא הכנס כתובת EMail תקינה

צורפת בהצלחה לרשימת התפוצה. תודה על שיתוף הפעולה!

חברתי

העולם בתקופת מלחמת העולם ה-1

סיכום לבגרות
מקצוע: היסטוריה, כיתה: י', מאת: Switch man, פורסם: 15/05/2008
הולכים לסרט? allmovies.co.il מרכז במקום אחד את כל ההקרנות בכל בתי הקולנוע!

הסיבות לפרוץ המלחמה, מאפינייה, היהודים בתקופת המלחמה בא"י, מפת העולם החדשה, שיטת המנדטים וכו'

הסיכומים למבחן בהיסטוריה 27.2.2005

הסיבות לפרוץ מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה פורצת אחרי רצח יורש העצר האוסטרי בבוסניה. ישנם מספר סיבות שהובילו
לפרוץ המלחמה אך אין סיבה אחת חד משמעית שבגללה פרצה המלחמה הטוטאלית הראשונה.
הגורמים השונים כמו מערכת בריתות שהייתה באירופה, החשדנות ההדדית שהובילה למרוץ חימוש,
תקופה של אימפריאליזם שהובילה למשברים שונים גרמו לכך שלמרות שהמדינות השונות לא רצו
לפתוח במלחמה גדולה פרצה מלחמת העולם הראשונה, מלחמה טוטאלית.

הצדדים במלחמה

הצדדים שנלחמו במלחמת העולם הראשונה הם:
1. מדינות המרכז- גרמניה, אוסטרו-הונגריה, האימפריה העותומאנית, בולגריה ואיטליה (פרשה
ב1915).
2. מדינות ההסכמה- צרפת, בריטניה, רוסיה (שפרשה ב1917), ארה"ב (שהצטרפה ב1917), איטליה
(הגיעה ממדינות המרכז ב1915) וסרביה.

מאפייני המלחמה

1. מלחמה טוטאלית – מלחמת העולם הראשונה מכונה מלחמה טוטאלית מכיוון שמבחינה גיאוגרפית
זוהי המלחמה הראשונה שהיקפה כלל חלקים נרחבים של העולם. המלחמה כללה את כל יבשות בעולם,
למעט דרום אמריקה.
במלחמת העולם הראשונה השתתפו גם בצבא בחזית וגם האזרחים בעורף. הכלכלה בעורף עברה לכלכת
מלחמה, הנשים יצאו לעבודה במקום הגברים במפעלים, שימשו כאחיות בחזית וכנהגות אוטובוסים
ואמבולנסים.
בנוסף כלי הנשק היו מתוחכמים ומסוכנים – כלי נשק להשמדה המונית. לראשונה הופיעו מטוסים,
צוללות, טנקים ונשק כימי.
2. מלחמת חפירות – רובה של המלחמה באירופה התנהל בחפירות, מלחמה זו גרמה לסבל של החיילים
משני הצדדים בעיקר החורף. במלחמת החפירות לא הייתה כמעט תזוזה ממשית של הכוחות, המלחמה
התנהלה תוך כדי מאזן כוחות וללא תנועה. היא התפרסה על מאות ק"מ וגבתה מאות אלפי נפגעים ולא
הושגה הכרעה. דבר זה גרם להתמשכות המלחמה בלי תוצאות ולטראומה גדולה לכל החיילים שלקחו
חלק בה.
3. מלחמה פסיכולוגית – המלחמה לוותה בלוחמה פסיכולוגית- תעמולתית. המדינות הלוחמות פירסמו
דברי תעמולה רבים שכוונו כנגד 3 גורמים:
א. כלפי פנים- להצדיק את היציאה למלחמה בעיניי האזרחים ולהביא לליכוד לאומי פנימי. תעמולת
הגיוס הדגישה את חובה להתגייס למען המולדת.
ב. כלפי האויב- לשבור את מורל המלחמה של האויב באמצעות שידורים בהם נקראו חיילי האויב לא
להאמין לשקרים של ממשלותיהם ולהכיר בעובדה שארצם היא המנוולת.
ג. כלפי המדינות הניטרליות- להשפיע על אותן מדינות להצטרף למלחמה חלק ניכר מתעמולת שני
הצדדים כוונה לארה"ב כדי שתימנע או תמהר להצטרף.

הקשיים של הישוב היהודי בא"י בזמן מלחמת העולם הראשונה

1. הצבא התורכי השתמש בא"י לגישה לתעלת סואץ שהייתה בידי הפריטים והמתח הצבאי גרם עוינות
כלפי תושבי הארץ.
2. ראש הצבא התורכי, ג'מאל פחא וחסן באק, המפקד הצבאי בארץ ראו בציונות את האויב העיקרי של
התורכים בא"י וביקשו לחסל את היישוב. סגירת המייצרים בפני אוניות זרות הביאה לכך שהיישוב נותק
ממקורות האספקה והמימון שלו, כספי החלוקה פסקו מלהגיע וחלק מן היישוב נותר ללא אמצעי קיום.
3. אנשי היישוב נדרשו להפוך לאזרחי האימפריה העותומנית, אלו שסירבו להתעמן נאלצו לעזוב את
הארץ.
4. הגזרה הקשה מכולן הייתה פקודת הגירוש של ג'מאל פחא לפיה נדרשו כל היהודים לעזוב את יפו
וסביבת. כ5000 איש עזבו את יפו.
5. הגזרות הנוספות: גירוש מנהיגי היישוב, איסור הנפת הדגל הציוני, סגירת הבנק "אנגלו-פלסטין" על
כל סניפיו, איסור שמירה עברית, איסור מכירת קרקעות ליהודים, דרישה לתשלום מס מלחמה מיוחד
וגזלת ייבול ובהמות מהיישוב היהודי לצורכי מלחמה.

דרכי ההתמודדות של היישוב עם הגזרות

1. היישוב הישן היה בהלם עקב אובדן מקור הכנסתו והוא ניצל בעזרת מעורבות קונסולים שהפעילו
לחץ על התורכים להימנע מפגיעה פיזית ביישוב והסיוע שהגישה יהדות ארצות הברית ליישוב
במשך כל שנות המלחמה.
2. היישוב החדש גילה יוזמה והוקם וועד להקלת המשבר ב1917 שדאג לאספקת מזון, למקומות
עבודה והגיש סיוע למחוסרי עבודה.
הוועד הוקם ע"י ארתור רופין ומאיר דיזינגוף שהיה ראש עיריית ת"א.
בנוסף נוסדה קופת חולים שהגישה עזרה רפואית, המשביר ביוזמת פועלי כינרת ודגניה ומפעל
ארצי ראשון של מחנה הפועלים למכירת מזון ללא כוונת רווח.
3. בתחום השמירה ארגון השומר בשום פעילות. במהלך המלחמה חל שינוי בקו הפוליטי של
השומר ומ1915 הועבר מתמיכה בעותומאניים לתמיכה בבריטים.
4. בתחום ההתיישבות הוקמו ישובים חדשים למרות הגזרות. דרך ההתיישבות הפכה לדרך
המאבק העיקרית של היהודים להקמת בית לאומי בא"י.
5. דרכי ההתמודדות של היישוב עם חובת הגיוס לצבא העותומני- פקודת ההתעמנות חייבה את
תושבי היישוב לקבל עליהם אזרחות עותומנית ולהתגייס למלחמה לצבא התורכי. אנשי היישוב
התמודדו עם חובת הגיוס וההתעמנות בשלושה דרכים מרכזיות: א. רבים התגייסו לצבא
התורכי כדי למנוע פגיעה במשפחותיהם ומחובת השלטון בא"י. ב. אחרים שסירבו להתעמן
נאלצו לעזוב את הארץ , הם נסעו למצרים שם התגייסו לצבא הבריטי במסגרת הגדודים
העבריים. ג. אחרים השתמטו מהגיוס לצבא התורכי עם תמורת שוחד או תעודה
שהעידה על עבודה הקשורה במאמץ המלחמתי ולפטור מן הגיוס לצבא, אם בדרך ההסתתרות
במחבוא או אם באמצעות הצהרות על עיסוק כ"כלי קודש", רבנים חזנים וכו'.
6. ניל"י- ארגון מכתרת פרו בריטי- רשת הריגול של ניל"י הוקמה ע"י משפחת אהרונסון מזכרון
יעקוב ואבשלום פיינברג מחדרה. אהרון אהרונסון היה ממוחה לחקלאות מצליח, הוא היה יד
ימינו של ג'מאל פחא המפקד התורכי מאז מאבקו המוצלח במכת הארבה ולכן הייתה לו גישה
למידע על צבא התורכי.
אהרונסון ופיינברג היו הראשונים שהעריכו כי בריטניה תנצח במלחמה ושניצחונה עדיף
ליהודים על פני השלטון התורכי הלא יעיל שסיכן את היישוב היהודי ומנע מהיהודים את
הסיכוי להגיע לעצמאות. ב1915 הקימו אהרונסון ופיינברג בזכרון יעקוב ארגון מודיעיני חשאי
פרובריטי שהעביר לבריטים מידע סודי על תנועות הצבא בארץ התורכי בארץ בייחוד על
מארב הביצורים בעזה ובבאר שבע. המידע הועבר לאוניה בריטית שעברה מול חופי עתלית או
לבסיסי הבריטים שסיני בעזרת איתות מורס או בעזרת יונות דואר. הבריטים הסתייגו
בהתחלה מהריגול של אנשי ניל"י מכיוון שחששו מחוסר אמינותם אך לאחר מכן וידאו
שהמידע אמין ומדויק. המידע שנאסף סייע לבריטים לתכנן את הפלישה לארץ ואת עקיפת
הבסיסים הצבאיים התורכים כך הבריטים כבשו את באר שבע ומשם המשיכו וכבשו את כל
הארץ.
היישוב היהודי התנגד לפעילות של נל"י מחשש לתגובת התורכים כלפי היישוב כולו עם רשת
הריגול תיחשף מבחינתם ניל"י היוותה סיכון גבוה להמשך קיימו של היישוב. בסופו של דבר
הצליחו התורכים לחשוף את הארגון לאחר מעקב.

הגדודים העבריים

ז'בוטינסקי שעזב את הארץ למצרים וטרומפלדור רצו להקים גדודים עבריים והם פונים לבריטים עם
הבקשה, אך הבריטים מסרבים כי בם ידעו שאחר כך היהודים יבקשו תמורה וזה יעורר כעס מצד
הערבים שבאזור. ככל שהמלחמה נמשכת , הם מקימים את גדוד נהגי הפרדות שלא לחם כי היה
ממקודם בתורכיה, אך ז'בוטיסקי סירב מכיוון שרצה גדוד שיילחם בארץ, לעומת זאת טרומפלדור
אומר שחיל הוא חייל ולא משנה איפה הוא ואם הוא לוחם, העיקר שיעזור לבריטים. בסופו של דבר
טרומפלדור יחד עם בורחים יהודים למצרים הקים את הגדוד בליפולי שבתורכיה והגדוד התפרק לאחר
ההפסד.
לאחר מכן קמו הגדודים "38" שהוקם בלונדון ופעל במעברות הירדן, "39" שהוקם בארה"ב שפעל
בחזית השומרון ובערב הירדן ו"40" שהוקם בא"י אך לא הספיק להילחם.
לשלושת הגדודים הייתה מטרה אחת לחימה במסגרת הצבא הבריטי לכיבוש א"י.
סיבות להקמת הגדודים: א. הם רצו לצבור כח פוליטי בינלאומי כאנשים שמוכנים למות בעד ארצם, א"י.
"בדם ואש יהודה נפלה , ובדם ואש יהודה תקום".
ב. רוצים לעזור לבריטים כדי שהם יהיו מחויבים לדרישותיהם של היהודים
ויעזרו להם להקמת בית לאומי בא"י.
ג. היהודים מבינים שבשלב זה או אחר הם ייאלצו להילחם על ארץ ישראל
ובעזרתם לבריטים הם צוברים ניסיון ואימונים לשם מטרה זו.

הצהרת בלפור

תכן ההצהרה:
א. הפנייה: פניית הלורד בלפור (שר החוץ הבריטי) אל הלורד רוטשליד שהיה נשיא הכבוד בפדרציה
הציונית האנגלית ביום השני בנובמבר 1917 כדי שיעביר אותה לפדרציה הציונית באנגליה.
ב. ההצהרה: "...ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה את ייסודו של בית לאומי בא"י ועושה כמיטב
יכולתה להקלת הגשמת מטרה זו..."
ג. התנאים: "בתנאי ברור שלא יעשה דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות או הדתיות של עדות לא
יהודיות הקיימות בא"י או בזכיותיהם או מעמדם המדיני של היהודים בכל ארץ אחרת".

*הקהילה היהודית ואת ההבטחה לעזרה מהבריטים להקמת בית לאומי בא"י לעם היהודי.

הקשיים בהצהרה:
מתן הצהרת בלפור הוא מעשה המצריך הסבר. קשה להבין מדוע ניתנה ההצהרה כאשר היישוב היהודי
בארץ הוא בגדר מיעוט, לבריטים היו אינטרסים פרו-ערביים במזה"ת. כאמור ההצהרה עוררה התנגדות
רבה מצד גורמים שונים, יהודים ולא יהודים, עוררה קשיים במישור המדיני בהיותה מנוגדת להבטחות
מקמהון לערבים ב1915.

אינטרסים:
1. דרך להתחמקות מהסכם סייכס-פיקו- בריטניה חיפשה דרך לפתור עצמה עם ההתחייבות בהסכם
סייכס-פיקו, אשר העניק לצרפת דריסת רגל בצפון ארץ ישראל כדי לשלוט לבדה בארץ.
2. חשש מההצהרה הגרמנית הפרו-ציונית- הבריטים היו ערים לכך שהממשל הגרמני החל לראות
בציונות נכס אסטרטגי ובכוונה לפרסם הצהרה בעד הציונות, החשש של בריטניה שגרמניה עלולה
להקדים אילץ אותה לפרסם את ההצהרה.
3. הכנסת ארה"ב למעגל המלחמה- אישים בבריטניה רצו באהדת יהדות ארה"ב כדי שהיא תשפיע על
הממשל האמריקני לגרור את ארה"ב למעורבות במלחמת העולם הראשונה לצד בריטניה.
הצהרת בלפור הייתה אחת הדרכים להגיע לליבם של יהודי ארצות הברית.
4. מניעת פרישת רוסיה מן המלחמה- בריטניה האמינה כי להצהרה תהיה השפעה על היהודים ברוסיה
ואלה יפעלו כדי למנוע את יציאת רוסיה מן המלחמה, דבר שיפגע בבריטניה ובבעלות בריתה.
5. פעילותו הדיפלומטית של ד"ר חיים ויצמן בקרב אנשי הממשל הבריטי- ויצמן שנבחר בפבואר 1917
לנשיא הפדרציה הציונית בבריטניה היה מיוזמי הצהרת בלפור. ד"ר ויצמן היה הדמות המרכזית במאבק
ובזכותו החלו המדינאים להתייחס ברצינות לציונות.
6. עמדותיהם הפרו-ציוניות של הלורד בלפור ולויד ג'ורג'- ראש ממשלת בריטניה לויד ג'ורג' ושחר
החוץ הבריטי הלורד בלפור היו בעלי זיקה עמוקה לתנ"ך ולרעיון שיבת העם היהודי לארצו והתייחסו
באהדה רבה לרעיון הבית הלאומי בא"י. שניהם גם תמכו ברעיון הקמתו של הגדוד "38" של קלעי
המלך.


חשיבות:
1. במישור היהודי- יהדות העולם הריעה לממשלה הבריטית חיזוק הקשר בין היישוב לבין התפוצות
עניין ארץ ישראל או הבית הלאומי הפך לפרק מרכזי בחיי הגולה הישנה. היה כאן איחוד מחודש של עם
ישראל עם א"י.
2. במישור הציוני: נצחון לציונות מדינית- הצהרת בלפור היוותה במידה לא מבוטלת המשך לציונות
המדינית של הרצל. האסטרטגיה שלו הייתה לכרות ברית פוליטית עם אחת המעצמות, ברית שתהיה
מושתתת על האינטרסים הדדיים. הרצל ביקש להכניס את העולם למדיניות העולמית בסברו כי ללא
שיקום מדיני אין ערך לשיקום חברתי.
3. במישור היחסים הבינלאומיים- כמעט כל הדמוקרטיות המערביות היללו ושיבחו את הצהרת בלפור.
התמיכה הדיפלומטית הרבה לה זכתה הצהרת בלפור ביססה את המעמד הבינלאומי של ציונות בתנועה
פוליטית בעלת בית לאומי כאשר רבים הבינו את המושג "בית לאומי" כמדינה ריבונית לכל דבר.
4. במישור היחסים עם הערבים- התנועה הלאומית הערבית שהתגבשה באותם שנים ראתה בחומרה
רבה את הצהרת בלפור וטענה לעיוות היסטורי נורא ולסטירה מקפחת לאיגרת מקמהון. במשל עשרות
שנים ראו ערבי א"י את יום מתן הצהרת בלפור כיום השחור ביותר בתולדות א"י.

בריטניה שנחשבה לגדולה במעצמות הכירה בציונות ובצדקת הדרך לכונן בית לאומי יהודי.
עתה לאחר שבריטניה הכירה בזכות היהודים להיות אומה פוליטית מוטלת החובה על העם היהודי
לממש את הזכות למעשה.

המפה המדינית החדשה של אירופה ושל המזרח התיכון

על חורבות האימפריות הרב לאומיות: אוסטרו-הונגריה, רוסיה, גרמניה והאימפריה העות'מאנית הוקמו
מדינות חדשות ועצמאיות ונעשו גם תיקוני גבול בין המדינות.
המדינות החדשות שקמו בצפון אירופה, פינלנד, ליטא, לטוויה ואסטוניה.
המדינות החדשות שקמו בדרום מרכז אירופה: צ'כוסלובקיה, פולין, הונגריה, אוסטריה ויוגוסלביה.
באזור המזה"ת עמי ערב השתחררו מהשלטון העות'מאני והוקמו יחידות פוליטיות חדשות כמו רוסיה,
לבנון, עיראק, עבר הירדן וארץ ישראל. יחידות אלה לא זכו לעצמאות מיידית אלא הועמדו תחת חסותן
של צרפת ובריטניה לפי שיטת המנדטים.
בנוסף נעשו שינויים בגבולות של מדינות וותיקות באירופה:
1. תיקוני גבול בין צרפת לגרמניה: חבל הזאסט לוריין שהיה בשליטה גרמנית מ-1871 חזר
לצרפת.
2. תיקוני גבול בין גרמניה לפולין: גרמניה נחצתה ל-2 כאשר נתנו לפולין עיר נמל בשם דנצינג
( רוב תושביה היו גרמנים), עיר זו אפשרה לפולין יציאה אל הים (נתנו לפולין את היציאה אל
הים כדי לנקום בגרמניה ובכדי לספק לפולין דרכים כלכליות.

המניעים והגורמים לעיצוב המפה

צעד ראשון לקראת סיום המלחמה היה תוכנית השלום שהציע וילסון נשיא ארה"ב בינואר 1918,
תוכנית הידועה בשם 14 הנקודות של וילסון. השקפתו של וילסון הייתה כי שורשי המלחמה נעוצים
בשלושה גורמים מרכזיים: דיפלומטיה חשאית, דיכוי המיעוטים הלאומיים בתוך המדינות הלאומיות
והשיטה הפוליטית של שלטון אוטוקרטי. וילסון האמין כי אם יוסרו מכשולים אלה ניתן יהיה למנוע
מלחמות. ברוח זו הגיש וילסון את תוכניתו, אותה חילק לשני חלקים:
1. החלק הראשון הוא המחייב לדעת וילסון, כלל 8 נקודות: הסכמי שלום גלויים, הדיפלומטיה תתנהל
באופן גלוי ותהיה פתוחה בפני דעת הקהל, חופש ימי, הסרת מחיצות כלכליות בין המדינות, צמצום
מאגרי הנשק, ישוב הסכסוך הקלוניאלי באופן אובייקטיבי ולא משוחד, נסיגה משטחי בלגיה והשבת
ריבונותה, נסיגה מכל שטח רוסיה וייסוד ארגון בינלאומי "חבר הלאומים".
2. החלק השני כלל 6 נקודות שלא הועמדו בגדר חובת מימוש אלא הוגדרו כמין הראוי שיממשו:
החזרת אלזס-לוריין לידי צרפת, תיקון גבולות איטליה, מתן אוטונומיה למיעוטים באוסטרו-הונגריה
ובאימפריה העותומנית, פינוי הבלקן, פתיחת המייצרים הדרדנלים למעבר חופשי ויצירת פולין עצמאית.

לסיכום: מדינות ההסכמה, אנגליה וצרפת, לא קיבלו בהתלהבות את מסמך 14 הנקודות. הוא לא
התחשב בשאיפות האימפריאליסטיות של צרפת ואנגליה. וילסון רצה ליצור עולם חדש, מוסרי וצודק
יותר בעוד שאנגליה וצרפת לא היו שותפות לאותו עולם חדש אליו הוא שאף. הם חששו כי בעולם
החדש של וילסון תוטל גם עליהם אחריות למלחמה וגם עליהם יוטלו הגבלות.

ועידת השלום בפריס (חוזה ורסאי) 18.1.1919

בועידת השלום התכנסו 4 המעצמות המנצחות: ארה"ב, צרפת, בריטניה ואיטליה.
ארה"ב- מבוססת על 14 הנקודות של וילסון. על פי השקפתו של וילסון מלחמת עולם הראשונה צריכה
להסתיים ללא מנצחים וללא מנוצחים וללא נקמות וללא השפלות. (פירוט 14 הנקודות מקודם).
צרפת- צרפת ביקשה למוטט לחלוטין את גרמניה מבחינה טריטוריאלית, כלכלית וצבאית. צרפת חששה
מגרמניה מכיוון שמספר האוכלוסייה בגרמניה גדול בהרבה ממספר האוכלוסייה הצרפתית בגלל
הטכנולוגיה המתקדמת של הגרמנים לעומת הצרפתים ובגלל שלדעתם בעוד 20 שנה בגלל גרמניה
תפרוץ מלחמת עולם נוספת.
בריטניה- רצתה להחליש את גרמניה אך לא רוצה למוטט אותה לחלוטין, בריטניה מעוניינת במאזן
כוחות באירופה ולכן היא מתנגדת לתת לצרפת כוח נוסף על חשבון גרמניה. היא חושבת שאם ימוטטו
את גרמניה אז הקומוניזם יחדור גם לשם. אם זאת בריטניה רוצה לנקום בבריטניה ורוצה שגרמניה
תשלם פיצויי מלחמה כבדים על מנת לכסות את נזקי המלחמה.

עיקרי חוזה ורסאי: חוזה ורסאי מתחלק להגבלות צבאיות, טריטוריאליות ולתשלומי פיצויים כבדים,
חוזה ורסאי מאשים את גרמניה ובעלות בריתה במלחמת העולם הראשונה.
המגבלות הטריטוריאליות: א. גרמניה מוותרת על אזור אלזס-לוריין ומחזירה אותם לצרפת.
ב. חבל הסאר הפורה יהיה נתון תחת פיקוח בינלאומי ל15 שנה ולאחר מכן
יערך משאל עם לגבי עתידו של האזור והתושבים בו.
ג. גרמניה מוותרת על שטחים במזרח, אזור נמל דנציג, לטובת פולין
העצמאית
דבר המבטיח לפולין מוצא לים.
ד. הגדה המערבית של הריין תהיה מפורזת.
ה. גרמניה מכירה בעצמאות של בלגיה, פולין, צ'כוסלובקיה ואוסטריה.
המגבלות הצבאיות: א. גודל הצבא הגרמני לא יעלה על 100000 חיילים (איסור גיוס חובה).
ב. גרמניה התחייבה לא להכניס ביצורים בגדה המערבית של הריין.
ג. הצי הגרמני צמצם את גודלו ונאסר על גרמניה לייצר נשק כבר ולהחזיק צוללות.
ד. גרמניה חייבת לשלם פיצויים לאוכלוסיה על סך 5 מיליארד דולר ולאחר מכן
תתכנס וועדה מיוחדת שתחליט על הסכום הנותר שהם ישלמו

הקשיים בעיצוב המפה המדינית החדשה באירופה

1. הפיזור הרבה של הלאומים השונים והמתחים בין הלאומים לאחר המלחמה נעשה ניסיון לקבוע
גבולות מדויקים למדינות החדשות על פי עיקרון ההגדרה העצמית, אך תוך זמן קצר התברר שהדבר
ניתן למימוש רק בצורה חלקית. במהלך השנים התערבבו בני לאומים שונים זה בזה הפיזור הרב של בני
הלאומים השונים באירופה בכלל ובמכרז אירופה ובמזרחה בפרט, הפך את משימת שירטוט הגבולות
של המדינות החדשות על טהרת עיקרון הלאומיות למשימה בלתי אפשרית לדוגמא:
א. כ-40 אחוזים מהאוכלוסייה של פולין היו בני לאומים לא פולנים כמו אוקראיניים, גרמנים ויהודים,
השוני והשנאה ביניהם גרמו לתסיסה ולמתחים בתוך המדינה בחדשה.
ב. כדי להבטיח לפולין מוצא לים כפי שהובטח ב14 הנקודות של וילסון לקחו מגרמניה שטחים
שאוכלוסייתם הייתה גרמנית בכך "הפרוזדור הפולני" (נמל דנצינג) שניתק את רוסיה המזרחית ושאר
חלקי גרמניה.
ג. כדי להבטיח לצ'כוסלובקיה גבולות בני הגנה, כללו בגבולותיה את אזור ההר של חבל הסודטים,
שאוכ' הייתה ברובה גרמנית (3 מיליון איש)
2. ההתחשבות בשיקולים כלכליים ואסטרטגים של המדינות המנצחות בעיקר צרפת ובריטניה: בעקבות
התחשבות בצרפת ובריטניה והתחשבות בשיקולים הכלכליים קמו מדינות חדשות ונעשו תיקוני גבול,
דבר זה עודד את המדינות השונות לצאת למלחמות, לתיקוני גבול נוספים והגביר את התסיסה הפנימית
על רקע לאומני.
ארגון חבר הלאומים שקם על מנת למנוע מלחמות ולאכוף את ההחלטות שהתקבלו במסגרת חוזה
ורסאי, לא היה מסוגל לעשות זאת, לא היה לו מספיק כוח (החולשה בעיקרית של חבר הלאומים נבעה
בגלל שארה"ב לא שלחה נציגים לארגון).

שיטת המנדטים

בעקבות הסדרי השלום שנחתמו לאחר המלחמה, שטחים שהיו בשליטת גרמניה והאימפריה העותומנית
הועברו לידי צרפת ובריטניה כשטחי מנדט.
מנדט הוא פיקדון, ייפוי כוח מטעם חבר הלאומים לשליטה זמנית בשטח מוגדר כדי לפתחו ולהכשיר את
תושביו לעצמאות. במזה"ת חולקו מנדטים לצרפת ובריטניה, צרפת קיבלה מנדט על סוריה ולבנון
ובריטניה קיבלה את עיראק , ירדן וא"י. בכתב המנדט לגבי א"י נקבע במפורש שעל בריטניה לקיים את
הבטחה שניתנה ליהודים בהצהרת בלפור.
שיטת המנדטים הייתה כשרה בין תפיסתו של וילסון שרצה לתת לשטחים אלה עצמאות לבין רצון של
המעצמות שרצו לקבל ת השטחים לצורכיהם. המעצמות קיבלו את השטחים כפיקדון והיו חייבות לדווח
לחבר הלאומים על פעולותיהם ולמען קידום העמים שבחסותם לקראת עצמאות.
חבר הלאומים סיווג את השטחים ל3 סוגי מנדטים:
מנדט I – נמסרו לזמן מוגבל על מנת להכשיר את העמים לעצמאות (אלה הם המנדטים שקיבלו צרפת
ובריטניה במזה"ת).
מנדט II – מנדטים על אזורים שתושביהם עדיין לא הגיעו לשלב העצמאות ויש לקיימם לקראת
אוטונומיה במסגרת האימפריה.
מנדט III – ניתנו על עמים שלגביהם לא נראה סיכוי שהם מסוגלים להגיע לאוטונומיה והם ניתנו
כמושבות לכל דבר.
רוצים לקבל את הסיכומים לבגרות ישר לפייסבוק שלכם? עשו לנו לייק: