חדשות האתר

פרוייקט הרחבת אתר הסיכומים 2014 יוצא לדרך, ואנחנו צריכים את העזרה שלכם! לחצו כאן לפרטים

שימו לב שתיקנו כמה סיכומים שהיו חתוכים, תודה לגולשים הנאמנים שהעירו לנו על כך.

סקר

  • באיזה מקצוע הייתם רוצים לראות יותר סיכומים
  •  תנ"ך
  •  אנגלית
  •  ספרות
  •  היסטוריה
  • אנא בחר תשובה

רשימת תפוצה

הצטרף לרשימת התפוצה שלנו!

  • אנא הכנס כתובת EMail תקינה

צורפת בהצלחה לרשימת התפוצה. תודה על שיתוף הפעולה!

חברתי

סיכום למבחן באזרחות

סיכום לבגרות המלצת העורך
מקצוע: אזרחות, כיתה: י"ב, מאת: אזרח למופת, פורסם: 30/10/2008
הולכים לסרט? allmovies.co.il מרכז במקום אחד את כל ההקרנות בכל בתי הקולנוע!

סיכום מצויין למבחן באזרחות בנושאים: מגילת העצמאות, מדינת ישראל כמדינה יהודית, לאום, מדינת ישראל וגישותיה השונות

נושאי הסיכום:

מגילת העצמאות,

לאום ומדינת לאום,

מדינת ישראל - גישות שונות,

מדינת ישראל כמדינה יהודית,

הסדר הסטטוס-קוו

סוגיית הזהות של אזרחי ישראל

 

1.מגילת העצמאות

אופייה היהודי של מדינת ישראל על-פי מגילת העצמאות:

הדגשת הקשר ההיסטורי - בין עם ישראל לארץ ישראל לאורן הדורות וסקירת אירועים מרכזיים בתולדות עם ישראל.

מדינה יהודית-''אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל היא מדינת ישראל''.

אזכור הצהרת בלפור וכתב המנדט - המעניק תוקף בינלאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לארץ ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש בית לאומי בארצו

אזכור החלטת האו''ם -  '' החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל''

זכות השיבה - הובטחה במגילה זכות השיבה של היהודים לארץ. חוק השבות לכל יהודי בכל ארץ בעולם.

אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל על-פי מגילת העצמאות:

'' המדינה תושתת על יסודות החירות הצדק והשלום ''  
'' המדינה תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחיה ללא הבדלי דת,גזע ומין ''

''המדינה תבטיח חופש דת,מצפון,לשון,חינוך ותרבות''

''המדינה תהיה נאמנה לעקרונות מגילת האו''ם ''

הסתירה בין היותה של מדינת ישראל דמוקרטית לבין היותה מדינה יהודית:

קיימת סתירה בין הגדרת המדינה כיהודית לבין הגדרתה כדמוקרטית,כי הדמוקרטיה מחייבת שוויון זכויות מלא ומדינת ישראל נותנת עדיפות מסוימת לאזרחיה היהודים.

דוגמא : חוק השבות – עפ''י חוק זה כל יהודי זכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות באופן אוטומטי כמעט החוק מפלה בין יהודים ללא יהודים כי הלא יהודים מחויבים לעבור תהליך אזרחות ארוך.

דוגמא: חוק שעות העבודה והמנוחה – עפ''י חוק זה אין לעבוד בשבת וגם התחבורה הציבורית מושבתת,החוק המבוסס על התורה היהודית עומד בניגוד לעיקרון הדמוקרטי לפיו לכל אדם יש את הזכות לקבוע את אורח חייו.

כיצד הגישות השונות למדינת ישראל משתקפות במגילת העצמאות?  

גישת מדינת התורה – אינה משתקפת במגילה מכיוון שגישה זו אינה ציונית והיא מתנגדת להקמת מדינה ע''י האדם ולא האל בנוסף המדינה שתוקם היא אינה מדינת הלכה.

הגישה הדתית-לאומית – גישה זו ציונית ולכן עצם הכרזת הקמת המדינה משקף חלק ממטרותיה וכן ההבטחה לעלייה יהודית חופשית גישה זו שואפת למדינה שתתנהל עפ''י חוקי התורה והדבר משתקף במגילה בקביעה שהמדינה תתנהל על יסודות ''החירות הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל''.

הגישה היהודית לאומית תרבותית – גישה זו היא ציונית חילונית ודמוקרטית וכל היסודות האלה משתקפים במגילה: הכרזה על הקמת המדינה והבטחת עלייה יהודית,אין הכרזה על מדינת הלכה אלא רק קשר לתורה לדת ולמסורת יהודית,הבטחת שוויון זכויות לכל האזרחים,הבטחת בחירות חופשיות.

גישת העם היהודי – גישה זו היא גם ציונית חילונית ודמוקרטית אך היא שמה דגש לקשר עם התפוצה היהודית בעולם היא רואה במדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי דגש זה משתקף במגילה בכך שהמגילה קוראת לעם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב המדינה החדשה ולעזור במאבקיה.

גישת מדינת היהודים – גישה זו היא גם ציונית חילונית ודמוקרטית אך שמה את הדגש על רוב יהודי בארץ. דגש זה משתקף במגילה בקביעה כי המדינה תהיה פתוחה לעלייה יהודית העלייה היהודית אמורה להגדיל את מס' היהודים בארץ ולהבטיח את קיומו של רוב יהודי.

גישת מדינת כלל אזרחיה – גישה זו אינה ציונית אך היא חילונית ודמוקרטית הדגש שלה הוא על מדינה דמוקרטית ועל שוויון זכויות מלא בין כל האזרחים. גישה זו משתקפת באופיה הדמוקרטי של המדינה: הבטחת שוויון זכויות,חופש דת,שיתוף הערבים בחיים הפוליטיים כאשר הדגש הוא על קיום שוויון מלא בין כל אזרחי המדינה בלי הבדל דת,גזע,מין ולאום. 
 
 

2.לאום ומדינות לאום

ארבעת המרכיבים של מדינה ריבונית (עצמאית):

טריטוריה – זהו שטחה של המדינה בגבולות מוסמכים ומוגדרים כולל גבולות ימיים ואוויריים.

גבולות מדינה נקבעים ע''י התיישבות,קניית קרקעות,כיבוש בעקבות מלחמה,הסכמה בין מדינות.

אוכלוסייה – מורכבת משני סוגים של אנשים: תושבים אזרחי המדינה - אוכלוסייה קבועה של המדינה החיה בגבולות המדינה,עפ''י חוקי המדינה. תושבים שאינם אזרחים – תושבים קבועים,תושבים ארעיים,תיירים.

שלטון – גוף שלטוני במדינה,השולט באמצעות מוסדותיו על שטח ואוכלוסיית המדינה.

עצמאות – ריבונות,כלומר המדינה חופשית להחליט החלטות כיצד לנהל את המדינה כלפי פנים וכלפי חוץ ואיננה כפופה להוראות מדינה אחרת.

חוק האזרחות וחוק השבות

חוק האזרחות – אזרחות היא מושג המציין את הזיקה בין האדם לבין המדינה בה הוא חי קשר זה מורכב ממערכת של זכויות וחובות בין במדינה לאזרחיה ובין האדם למדינה.

עפ''י חוק האזרחות האנשים הבאים זכאים לאזרחות ישראלית:

1.מכוח חוק השבות

2.מכוח ישיבה בארץ

3.מכוח לידה בארץ

4.נכוח לידה וישיבה בארץ

5.מכוח התאזרחות

6. מכוח הענקת אזרחות

חוק השבות - חוק השבות הוא הביטוי החוקי המרכזי להיותה של מדינת ישראל מדינת העם היהודי כולו. החוק מאפשר ומקיים את זכות השיבה של כל היהודים בעולם לארץ ישראל.

עפ''י חוק השבות האנשים הבאים זכאים לעלות לארץ :

1.כל יהודי זכאי לעלות לארץ

2.העלייה תהיה עפ''י תעודת עולה – אשרת עולה תתקבל רק אם האדם אינו פועל נגד העם היהודי עלול לסכן בריאות הציבור וביטחון המדינה.

3.כל יהודי שעלה לארץ לפני חוק זה.

לאום,מדינת לאום ,לאומיות אתנית,לאומיות פוליטית

לאום – קבוצה חברתית בעלת זהות משותפת ששואפת להגדרה עצמית במסגרת של מדינה ריבונית בזיקה למקום מסוים.

מדינת לאום – למדינת לאום קיימים יסודות משותפים משני סוגים:

יסודות משותפים שאינם פרי בחירה כמו דת,שפה,מוצא,היסטוריה וכו'...

ההשתייכות ללאום עפ''י יסודות אלה אינה תלויה ברצון היחיד כי הוא נולד לתוך קבוצת לאום.

יסודות משותפים הניתנים לבחירה כמו אידיאולוגיה,ערכים,עמדות וכו'...

ההשתייכות ללאום עפ''י יסודות אלה תלויה ברצון היחיד.

לאומיות אתנית - מאפיינת לאומים שהתגבשו על בסיס יסודות שאינם פרי בחירה, כמו – היסטוריה, שפה ומוצא משותפים ולפעמים גם דת. זאת יותר מאשר על יסודות שהם פרי בחירה,

דוגמא למדינה שבה יש לאומיות אתנית היא מדינת ישראל שהוקמה בשם הדת היהודית.

לאומיות פוליטית - מאפיינת לאומים שהתגבשו על בסיס יסודות שהם פרי בחירה, כמו ערכים ואידיאולוגיה ופחות על יסודות אתניים (שהם אינם פרי בחירה).

ארצות הברית הינה דוגמא ללאום פוליטי שכן היא הוקמה בשם ערכים ואידיאולוגיה משותפים. 
 
 

סוגים שונים של מדינות

היסוד המשותף של כל הלאומים הוא השאיפה להגדרה עצמית ולהקמת מדינה עצמאית אך יש קושי במימוש שאיפה זו ולכן קיימים בעולם דגמים שונים של מדינות:

מדינת לאום הומוגנית

מדינה הכוללת לאום אחד או שהמיעוט הלאומי כמעט ולא מורגש. דוגמאות:יפן,פורטוגל

מדינת לאום אתנית עם מיעוטים

המדינה מזוהה עם הרוב הלאומי אך יש בה קבוצות מלאומיים אחרים. דוגמאות:ישראל,איטליה,קנדה

מדינה דו-לאומית

במדינה דו לאומית יש שני לאומיים שונים השווים במעמדם.הלאומים מיוצגים בצורה שוויונית במוסדות המדינה. דוגמאות:בלגיה

מדינה רב-לאומית 

מדינה שיש בה מס' לאומים שונים.מעמדם הלאומי מוגדר בחוק.ולכל לאום זכויות שוות. דוגמאות:שוויץ

מדינת כלל אזרחיה/מדינת לאום פוליטית

מדינה המזוהה עם כל האזרחים במדינה ולא עם קבוצה אתנית.הלאומיות שם היא האזרחות.המדינה לא מתערבת ולא מחוקקת חוקים בנושאים אתניים. דוגמאות:ארה''ב  

המשותף לדגמים הללו – הזהות הלאומית שלהם משלבת בין יסודות אתניים ליסודות פוליטיים 

השונה לדגמים הללו – הדגש שנותנת כל מדינת לאום ליסודות הללו 
 

3.מדינת ישראל – גישות שונות

בחברה הישראלית יש גישות שונות כלפיי הגדרתה של המדינה ולגביי השאלה מהי מדינה יהודית?

שש הגישות למדינה יהודית:

מדינת התורה

מדינה שמסודותיה וחוקיה פועלים עפ''י חוקי ההלכה היהודית,מזוהה עם היהדות החרדית.

רוב התומכים בגישה זאת אינם מקבלים את הגדרת מדינת ישראל כמדינה יהודית.

מדינה דתית לאומית

מדינה ששואפת להיות מדינת תורה להלכה ולדת יש מקום מרכזי.כל החקיקה והפסיקה מבוססות עפ''י המשפט העברי.הגישה היא דמוקרטית,מאמינים במדינה.

מדינת לאום יהודית תרבותית

זוהי גישה ציונית.המדינה יונקת מהמסורת הלאומית התרבותית והמורשת היהודית.

כל אחד יכול לבחור מתוך המסורת,המורשת וההיסטוריה את הערכים המקובלים עליו.

מדינה חילונית השואפת להנחיל את ערכי היהדות.

מדינת העם היהודי 

המדינה היא מדינתם של כל היהודים בעולם.המדינה צריכה לטפח קשרים עם יהודי התפוצות.

המדינה צריכה להיות יהודית בסמליה,חוקיה ומסודותיה.

מדינת היהודים

מדינה עם רוב יהודי שישלוט בה המדינה היא ציונית.חוק השבות עפ''י גישה זו יבטיח רוב יהודי בארץ. אופייה, תרבותה ודמותה של המדינה יקַבעו בעיקר על ידי הרוב היהודי.

מדינת כלל אזרחיה

מדינה שלא מזוהה עם הלאום היהודי אלא מדינה פתוחה ללאומים שונים

שואפת להיות מדינה דמוקרטית לחלוטין המתבססת על ערכים דמוקרטיים. 

הדומה והשונה בין הגישות השונות למדינה יהודית

לא כל הגישות דומות ושונות מגוון הגישות מחייב את כל האזרחים לפעול בדרך דמוקרטית הכוללת הבנות לגביי רעיונות ההסכמיות והסובלנות ולכן יש הסכמיות רחבה ונמוכה.

הסכמיות רחבה - מזדהים עם התפיסה כי מדינת ישראל היא מדינת לאום יהודית מרבית האוכלוסייה היהודית דוברת עברית ומזדהה עם החוקים והסמלים האתניים היהודיים והציוניים

דוגמת סמל המדינה,דגל המדינה,המנון המדינה וכו'..

הסכמיות נמוכה – יש הסכמיות נמוכה לגבי מהות התכנים הרוחניים והתרבותיים היהודים דתיים וחילוניים במדינה.

4.מאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית

הביטויים להיותה של מדינת ישראל מדינה יהודית כפי שהדבר משתקף בסמלי המדינה :

דגל המדינה - דגלה של מדינת ישראל הינו הדגל שבו השתמשה התנועה הציונית. צבעיו של הדגל נקבעו עפ"י צבע הטלית. בנוסף, הצבעים הללו מופיעים גם במקרא בתיאור בגדיו של הכהן הגדול ביום הכיפורים. הצבע הלבן מייצג טוהר וקדושה. השימוש במגן דוד, שגם הוא סמל יהודי מסורתי, הוא יוזמה של דוד וולפסון, מראשי התנועה הציונית.

המנון המדינה - מילותיו נכתבו ע"י נפתלי הרץ-אימבר והמנגינה לקוחה משיר עם רומני. ההמנון מבטא את רצונו העז של העם היהודי לציון ואת הציפייה לעצמאות מדינית בציון. ההמנון לא מבטא את רצונם ואת שיתופם של הערבים אזרחי ישראל בחלק מאזרחי המדינה.

סמל המדינה - סמלה של המדינה מהווה ערך סמלי וקישוטי רב. המנורה היא סמלם המובהק של היהודים מחוץ לגבולות ארץ ישראל ובתוך הגבולות מסמלת המנורה תקווה וכמיהה לבניית בית המקדש.

כוחם של הסמלים הוא רב משום שהם חלק מהמסורת והמורשת של העם היהודי.

הביטויים להיותה של מדינת ישראל מדינה יהודית כפי שהדבר משתקף במוסדות המדינה :

הכנסת – בית המחוקקים של המדינה. מקורו ב"כנסת הגדולה" וגם מספר חבריו נקבע ל-120, כמספר חברי הכנסת הגדולה.

הרבנות הראשית – מהווה את המוסד הרבני וההלכתי העליון במדינה ופועלת עפ"י חוק. החוק קובע שהרבנות הראשית בישראל תפעל באמצעות מועצת הרבנות הראשית (כוללת 16 רבנים). יש הבחנה בין שני רבנים (ספרדי ואשכנזי), כאשר חלוקת התפקידים ביניהם זהה. הרבנים הראשיים נבחרים לתקופה של 10 שנים. בין תפקידיה של הרבנות הראשית נמצאים: מתן תעודות כשרות למפעלים ולמוסדות ציבור, מתן כשירות לרב לכהן כרושם נישואין ועוד.

בתי הדין הרבניים – זוהי מערכת שיפוט דתית שפועלת מתוקף חוק שחוקקה הכנסת. לבתי הדין הרבניים סמכות לדון בכל נושאי המעמד האישי (נישואין וגירושין) ובנושאים אחרים, כמו למשל צוואת וירושות.

משרד הדתות – אחראי על אספקת שירותי דת לכל הדתות במדינה – ליהודים, למוסלמים, לנוצרים וכו'. בין השירותים שהוא נותן: פיקוח על המקומות הקדושים, פיקוח על כשרות, הקצבת כספים, חקיקה. משרד זה מהווה מאפיין של ישראל כמדינה יהודית מאחר ועיקר עיסוקו נעוץ במתן שירותים לבני הדת היהודית.

משרד הקליטה – משרד הקליטה אחראי על קליטתם של העולים היהודים לארץ בכל תחומי החיים.

הסוכנות היהודית –  מוסד המקשר בין ישראל לעם היהודי בתפוצות. בין תפקידיה – התיישבות, ארגון עלייה מן התפוצות, העברת העולים ותמיכה בהם בארץ, בנוסף, תמיכה במוסדות תרבות, חינוך וכו'.

קק''ל - כמו הסוכנות, מהווה קק"ל זרוע של ההסתדרות הציונית, היא מסייעת בהקמת יישובים, מכשירה קרקעות, פורצת דרכים ליישובים ופועלת לייעור ואיכות הסביבה.  
 

הביטויים להיותה של מדינת ישראל מדינה יהודית כפי שהדבר משתקף בחוקי המדינה:

חוקים בעלי אופי לאומי

החוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם:מאפשר להעמיד לדין נאצים ועוזריהם על פשעיהם נגד היהודי בתקופת המשטר הנאצי בגרמניה.

      חוק השבות: מעניק לכל יהודי את הזכות לעלות לארץ, וכמו כן גם לבן זוכו, לילדו ולנכדו. כמו כן הוא מעניק לכל יהודי אזרחות ישראלית.

       חוק האזרחות:מעניק אזרחות לכל מי שזכאי לה עפ"י חוק השבות וכמו כן יש תנאים המאפשרים ללא-יהודי לרכוש אזרחות ישראלית.

       חוק יסוד מקרקעי ישראל: מקרקעי ישראל הם אדמות הלאום הכוללות כ-90% מקרקעות המדינה. קרקעות אלה כוללות גם את אדמות קק"ל. החוק קובע שהקרקעות האלה אינן ניתנות למכירה אם במכר או בדרך אחרת.

       חוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית: זהו למעשה הסכם בין הממשלה לבין ההנהלה הציונית העולמית. החוק קובע את תפקידה של ההנהלה הציונית ואת שיתוף הפעולה בין ממשלת ישראל לבין ההנהלה הציונית העולמית. החוק חל גם על הסוכנות היהודית.

חוקים בעלי אופי דתי

       חוק שעות העבודה והמנוחה: החוק קובע את יום המנוחה השבועי – ליהודים השבת ולמוסלמים יום ראשון או שישי. העסקת עובד ביום המנוחה אסורה וכמו כן נאסר על בעלי עסק לעבוד ביום זה, אלא אם כן ניתן להם היתר מיוחד ע"י שר העבודה.

       חוק איסור גידול חזיר: החוק אוסר על גידול חזירים על אדמת הארץ, להוציא אזורים שבהם מרוכזת אוכלוסייה לא יהודית ולא מוסלמית.

       חוק חג המצות: החוק אוסר על בעלי עסק להציג חמץ בפומבי למכירה או לצריכה במשך כל ימי חג הפסח.

חוקים בעלי אופי תרבותי – מורשתי

       חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה: החוק קובע שיום כ"ז בניסן יוקדש מדי שנה בשנה להתייחדות עם זכר השואה ועם זכר מעשי הגבורה ומעשי המרד בימים ההם.

      חוק רשות השידור: בחוק נקבע מהן מטרות השידור הציבורי. אחת מהן היא לחזק את הקשר בין היהודים למורשתם היהודית.

חוק יסודות המשפט: החוק קובע שאם ישנה בעיה משפטית שאין לה מענה בחוקים הקיימים, יש להחליט לגביה ברוח עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל. 
 
 

הסדר הסטטוס-קוו

ההסדר נחתם בשנת 1947 בין מפלגות הפועלים והמפלגות הדתיות והוא קרוי "סטטוס קוו", כלומר שמירת המצב הקיים.

מטרת ההסדר – מטרת ההסכם היא מניעת מלחמת תרבות בין חילוניים לדתיים. הסדר הסטטוס-קוו מבוסס על ההכרה שצריך לחיות ביחד למרות חילוקי הדעות בנושאי דת ומדינה. הסדר זה מבטא את עקרון ההסכמיות. ההסדר נועד לפתור עניינים עקרוניים ולקבוע "כללי משחק", אך אין בו פתרון לנושאים השנויים במחלוקת.

תוכנו של ההסדר – ההסדר כולל 4 סעיפים עיקריים :

1.שמירת כשרות במוסדות ציבור (כמו משרדי ממשלה וצה"ל).

2.שמירת שבת במקומות ציבוריים (תחבורה ציבורית).

3.שמירת המעמד האוטונומי לחינוך הדתי.

4.מתן זכות בלעדית לבתי דין רבניים לעסוק בענייני נישואין וגירושין.

בעייתיות בהסדר - סטטוס קוו במובן של שמירה אמיתי על מצב קיים, אינו אפשרי משום שהתנאים משתנים במדינה, הן במישור החברתי והן במישור הפוליטי: הסדרי הסטטוס קוו שלא מעוגנים בחוק, כמו נושא שמירת השבת. נושאים אלו מעוררים מחלוקות בין הציבור הדתי לציבור הלא-דתי.

חוקיות ההסדר - חלק מהנושאים שהוסכם עליהם בהסדר הסטטוס קוו קיבלו תוקף של חוק. למשל: חוק בתי דין רבניים, חוק שעות עבודה ומנוחה, שמירת כשרות במוסדות ציבור ועוד.  
 
 

5.סוגיית הזהות של אזרחי ישראל

הגדרת הזהות ומרכיביה של הזהות

זהות היא מכלול של מרכיבים שבאמצעותם אדם מגדיר את עצמו. אדם יכול לזהות את עצמו עפ"י השתייכותו השונה. הזהות משקפת את השונות שבין בני האדם.

מרכיבי הזהות מתחלקים לשתי קבוצות:

מרכיבים שיוכיים – מרכיבים שהאדם נולד איתם ואינם ניתנים לשינוי כמו מין,מוצא,צבע עור..

מרכיבים נרכשים – מרכיבים שהאדם רוכש במהלך חייו וניתנים לשינוי כמו מקצוע,דת,אזרחות..

הגדרות זהות נרכשות – אזרחית,לאומית,דתית,אתנית

זהות אזרחית

אדם המדגיש את המרכיב האזרחי  אדם זה מבליט את נאמנותו למדינה,שומר על חוקי המדינה,משרת בצבא,נושא סממני זהות ישראלים כמו תעודת זהות,דרכון,בעל רצון לתרום למדינה ולחברה וכו'...

סביר כי אדם זה מזוהה עם גישת ''מדינת כלל אזרחיה''.

זהות לאומית

אדם המדגיש את זהותו האזרחית ובנוסף את זהותו הלאומית.אדם כזה הוא בעל זהות לאומית כלומר הוא מתייחס לשורשים שלו ולקשר עם הלאום המסוים.

את כזה ידגיש את זיקתו למדינת ישראל וידגיש את זהותו לעם היהודי למורשת,לתרבות ולמסורת היהודית.

סביר כי אדם זה מזוהה עם גישת ''מדינת לאום יהודית תרבותית'' או ''מדינת העם היהודי'' או ''מדינת היהודים''.

זהות דתית

אדם המדגיש את המרכיב הדתי שלו כלומר הוא מדגיש את הקשר לדת,לקיום מצוות.

אדם כזה ידגיש את הזדהותו לעם ישראל,למסורת ולתרבות יהודית וכן את זיקתו הדתית.

סביר כי אדם זה מזוהה עם הגישה ''מדינה דתית לאומית''

זהות אתנית

אדם המגדיר את עצמו כבן לקבוצה אתנית מסוימת.

כיצד אזרחי ישראל היהודים,ערבים ודרוזים מגדירים את עצמם ?

כיצד אזרחי ישראל היהודים מגדירים את עצמם?

הגדרות הזהות השונות של אזרחי ישראל היהודים משקפות את הגישות השונות בשאלת אופייה הרצוי של מדינת ישראל:

1.יהודים בעלי זהות דתית בלבד מצדדים בגישה של מדינת ישראל היא מדינת התורה (גישה 1)

2.יהודים בעלי זהות אזרחית דתית לאומית מצדדים בגישה של מדינת ישראל מדינה דתית לאומית (גישה 2)

3. בעלי זהות אזרחית לאומית מצדדים בגישות של מדינת ישראל מדינת לאום יהודית תרבותית,מדינת העם היהודי ומדינת היהודים ( גישות 3,4,5)

4.יהודים בעלי זהות אזרחית בלבד מצדדים בגישה של מדינת ישראל –

מדינת כלל אזרחיה (גישה 6)

כיצד אזרחי ישראל הערבים מגדירים את עצמם?

בקרב הערבים בישראל ניתן למצוא מס' מרכיבי זהות שונים:

זהות אזרחית ישראלית – ערבים המרגישים שהם קודם כל אזרחי מדינת ישראל.ערבים אלה מדגישים את חובתם להיות אזרחים נאמנים למדינת ישראל חלק מהם שואפים להשיב שוויון זכויות מלא בישראל וחלק מהם שואפים לקבל אוטונומיה חינוכית ותרבותית

זהות לאומית פלסטינית – ערבים המרגישים שהם חלק מהעם הפלשתיני ומזדהים עם מאבקו לעצמאות

זהות לאומית כלל ערבית – ערבים המרגישים שהם חלק מהאומה הערבית הגדולה הנמצאת במזרח התיכון.

זהות דתית – ערבים המדגישים קודם כל את הדת אליה הם משתייכים רוב הערבים הם בני הדת המוסלמית וישנם ערבים שהם בני הדת הנוצרית   

כיצד אזרחי ישראל הדרוזים מגדירים את עצמם?

לדרוזים הישראליים חמישה מרכיבי זהות שונים:

זהות אזרחית ישראלית – רוב הדרוזים המשרתים בצה''ל מגדירים כך את עצמם.עבורם האזרחות הישראלית היא המוקד הראשי להזדהות

זהות דתית – זהות המדגישה את שייכותם לדת הדרוזית ואת אמונתם בה

זהות אתנית דרוזית – תחושת זיקה לדרוזים שחיים בכל מדינות העולם השונות 

זהות לאומית פלסטינית – בדומה לערבים הישראלים שמגדירים כך את עצמם

זהות כלל ערבית - בדומה לערבים הישראלים שמגדירים כך את עצמם

 

בקרב היהודים והדרוזים קיימת חפיפה בין הלאום והדת בניגוד לערבים שאצלם אין חפיפה! 

 

רוצים לקבל את הסיכומים לבגרות ישר לפייסבוק שלכם? עשו לנו לייק: