חדשות האתר

פרוייקט הרחבת אתר הסיכומים 2014 יוצא לדרך, ואנחנו צריכים את העזרה שלכם! לחצו כאן לפרטים

שימו לב שתיקנו כמה סיכומים שהיו חתוכים, תודה לגולשים הנאמנים שהעירו לנו על כך.

סקר

  • באיזה מקצוע הייתם רוצים לראות יותר סיכומים
  •  תנ"ך
  •  אנגלית
  •  ספרות
  •  היסטוריה
  • אנא בחר תשובה

רשימת תפוצה

הצטרף לרשימת התפוצה שלנו!

  • אנא הכנס כתובת EMail תקינה

צורפת בהצלחה לרשימת התפוצה. תודה על שיתוף הפעולה!

חברתי

אזרחות א'

סיכום לבגרות
מקצוע: אזרחות, כיתה: י"ב, מאת: שיר, פורסם: 15/05/2008
הולכים לסרט? allmovies.co.il מרכז במקום אחד את כל ההקרנות בכל בתי הקולנוע!

סיכום לבגרות באזרחות בנושאים: הכרזת העצמאות, לאום ומדינת לאום, קבוצה אתנית, הגישות השונות למדינת ישראל, הזהות של אזרחי ישראל

הכרזת העצמאות
ב-29 בנובמבר 1947 התקבלה בעצרת האו"ם החלטה על סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל. תוך
שלושה חודשים בריטניה תפנה את כוחותיה מארץ ישראל ויקומו 2 מדינות: מדינה ערבית ומדינה
יהודית. ירושלים תהיה מובלעת בינלאומית. בין שתי המדינות יהיו יחסים כלכליים. שתי המדינות
תהיינה דמוקרטיות ויקיימו בחירות דמוקרטיות באסיפה מכוננת שתפקידה לחבר חוקה למדינה החדשה
ולהקים בה ממשלה.
בקרב מנהיגי היישוב התקבלה החלטה להכריז על הקמת המדיהנ ב-ה' באייר תש"ח.
מבנה מגילת העצמאות:
א) מבוא היסטורי המתאר את קור רוח העם היהודי. נימוקים לזכותו של העם היהודי על ארץ-
ישראל.
ב) ההכרזה על הקמת המדינה והגדרת סדר השלטון בה.
ג) עקרונות המדינה – אופי יהודי ודמוקרטי.
ד) פניו והצהרות, שיתוף פעולה עם האו"ם, פנייה לערבים ולעם היהודי.
ה) חתימה
חשיבותה של המגילה:
א) המגילה היא מסמך רשמי ראשון של מדינת ישראל, מסמך הצהרתי היסטורי שמכריז על הקמת
מדינת ישראל וקובע את הצורך בחיבור חוקה שתהיה בסיס להקמת רשויות השלטון.
ב) הזכות הלגיטימית של העם היהודי וקיומו בארץ-ישראל.
ג) הכרזה כמדינה ריבונית וכמדינת לאום יהודית.
ד) המגילה מבליטה את אופי המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית.
ה) המגילה מדגיש את ה"אני מאמין" של העם היהודי ומשמשת מסמך שמנחה את רשויות
השלטון, לכן התקבלו חוקים רבים בעלי אופי דמוקרטי או אופי יהודי.כאשר יש חוק בנושא
מסויים, הפסיקה תהיה ע"פ עקרונות דמוקרטיים יהודים.
מעמדה המשפטי של המגילה:
המגילה קובעת, אך אין לה תוקף משפטי. כאשר קיימת הוראת חוק מפורשת של הכנסת יש לפעול ע"פ
החוק גם אם הוא אינו מתאים לעקרונות ההכרזה. הכנסת יכולה לחוקק חוקים שסותרים את העקרונות
המצויים במגילה.
מדוע המילה "זכות" כתובה הרבה פעמים במגילה? – משמעות הכרזת העצמאות היא מתן זכות עצמאית
לעם היהודי ולממש את זכויותיו שנדחקו במשך השנים בא"י. המילה זכות מודגשת גם מפני שזהו
השינוי העיקרי שהוקנה ליהודים מתקופת השואה בה נדחקה הזהות היהודית, לתקופה בה מתחדשת
זכותם של היהודים לעצמאות.

לאום ומדינת לאום
בהכרזת העצמאות נקבע שמדינת ישראל היא מדינה יהודית, כלומר מדינת לאום יהודית.
התנאים לקיום מדינה ריבונית:
א) טריטוריה: שטח המדינה בגבולות מוגדרים – יבשה אוויר ומים טריטוריאליים.
ב) אוכלוסיה: רוב האוכלוסיה הם אזרחים במדינה, יש תמיד מיעוט שאינם אזרחים. כל מדינה
קובעת בחוקיה מי זכאי לקבל אזרחות ומהם הזכויות והחובות של כל אזרח.
ג) שלטון: גןף ששולט על השטח והאוכלוסיה באמצעות מוסדות שלטון.
ד) ריבונות (עצמאות פוליטית): המדינה רשאית, חופשית לנהל את ענייני הפנים וענייני החוץ שלה
באופן עצמאי, היא איננה כפופה להוראות של מדינה אחרת.
לאום:
קבוצה חברתית בעלת זהויות משותפות. ללאום יש יסודות משותפים כמו שפה, תרבות מוצא
והיסטוריה. הלאום שואף תמיד להגדרה עצמית ולריבונות, למדינה עצמאית. כאשר לאום מתגבש על
יסודות כמו היסטוריה, שפה, דת, מוצא (יסודות ללא בחירה, שנולדים איתם) אז הזהות הלאומית
נקראת "לאומיות אתנית". כאשר הלאום מתגבש על יסודות שניתנים לבחירה כמו חוקה, משטר,
הלאומיות נקראת "לאומיות פוליטית".

קבוצה אתנית:
קבוצה שלכל חבריה יש מספר יסודות משותפים שאינם פרי בחירה כמו מוצא, תרבות, שפה, דת, והם
אינם שואפים להגדרה לאומית.

מדינת ישראל – גישות שונות:
קיימות גישות שונות בחברה הישראלית להגדרת מדינת ישראל למדינה יהודית.
מדינת הלכה: מדינה שתפעל ע"פ חוקי התורה. ההנהגה תהיה הנהגה דתית שתוסמך ע"פ כללי ההלכה.
הציבור החרדי ברובו אינו מגדיר את מדינת ישראל כמדינה יהודית, מכיוון שהיא קמה ע"י התנועה
הציונית / חילונית ללא נס הגאולה, וחוקי המדינה אינם ע"פ התורה.
מדינה דתית לאומית: שאיפה אידיאלית (איננה מעשית) שהחיים הציבוריים יושפעו מההלכה. לדוגמה:
שמירת שבת בפרסיה. הם רואים בהקמת המדינה את התחלת הגאולה וחשוב להם לשתף פעולה עם
המפלגות הציוניות הלא דתיות. שואפת להנחיל את התרבות היהודית. כל אחד בוחר לו את ערכי
היהדות מתוך הדת, המסורת, ההיסטוריה, שאותם הוא רוצה להדגיש. אופי המדינה בחיים הציבוריים
ובחוקיה מושפעים מהמורשת ומהדת היהודית.
מדינת העם היהודי: גישה זאת מדגישה את היות המדינה מדינה של כל יהודי העולם בארץ ובתפוצות.
המדינה מטפחת קשרים עם יהודי התפוצות, דואגת לשלומם ונעזרת בתרומותיהם. יש לשמור על האופי
היהודי של המדינה שהתבטא גם בסמלים, מוסדות וחקיקה כמו חוק השבות. בעד מדינה דמוקרטית.
מדינת היהודים: מדינה שתרכז בתוכה רוב יהודי. כדי להבטיח רוב יהודי, נחקק חוק השבות שמאפשר
לכל יהודי לעלות לארץ. אופי המדינה ותרבות יקבעו ע"י הרוב היהודי ע"י הכאעה דמוקרטית. ע"פ
התפיסה הזו המדינה אמורה לפתור בעיה קיומית של היהודים בעולם. מדינה ציונית דמוקרטית שהדגש
בה הוא רוב יהודי.
מדינת כל אזרחיה: מדינה דמוקרטית השייכת לכל האזרחים בלי לתת שום עדיפות לשום עם מסויים.
הזהות הלאומית היא פוליטית ישראלית, והיא מתבססת על ערכים דמוקרטיים. המדינה לא תזדהה עם
הלאום היהודי בלבד, היא צריכה להכיר באוטונומיה של כל קבוצת לאום שחיה בה, כמו השפה,
התרבות וכו'. קבלת אזרחות אינה תלויה במוצא, זהות האזרח תהיה זהות פוליטית.זוהי מדינה שאיננת
ציונית.
מדינת לאום יהודית: מדינה ציונית חילונית ששואפת להנחיל את ערכי היהדות ואת התרבות היהודית,
כל אחד בוחר לו את ערכי היהדות מתוך הדת, המסורת ההיסטוריה, שאותם הוא רוצה להדגיש. אופי
המדינה בחיים הציבוריים ובחוקה, מושפעים מהמורשת והמדת היהודית. זוהי מדינה דמוקרטית בעלת
רוב יהודי.

הזהות של אזרחי ישראל:
כיצד אזרחי ישראל היהודים מגדירים את עצמם:
- אני יהודי – שייכות לעם היהודי כולו.
- אני יהודי דתי – זהות לאומית ודתית.
- אני יהודי ישראלי – זהות לאומית + זהות אזרחית.
זהות אזרחית מדגישה את הזיקה והקשר למדינת ישראל.
כיצד אזרחי ישראל הערבים מגדירים את עצמם:
- אני ישראלי – זהות אזרחית, מדגיש את זיקתו למדינה תשראל.
- אני ערבי – זהות לאומית, מדגיש את זיקתו לאומה הערבית.
- אני מוסלמי / נוצרי – זהות דתית.
כיצד אזרחי ישראל הדרוזים מגדירים את עצמם:
- אני ישראלי – זהות אזרחית, מדגיש את הקשר למדינת ישראלץ
- אני דרוזי – זהות לאומית ואתנית (הדרוזים הם קבוצה אתנית שחיה במדינות שונות), מדגיש
את הקשר לעדה הדרוזית.
רוצים לקבל את הסיכומים לבגרות ישר לפייסבוק שלכם? עשו לנו לייק: