חדשות האתר

פרוייקט הרחבת אתר הסיכומים 2014 יוצא לדרך, ואנחנו צריכים את העזרה שלכם! לחצו כאן לפרטים

שימו לב שתיקנו כמה סיכומים שהיו חתוכים, תודה לגולשים הנאמנים שהעירו לנו על כך.

סקר

  • באיזה מקצוע הייתם רוצים לראות יותר סיכומים
  •  תנ"ך
  •  אנגלית
  •  ספרות
  •  היסטוריה
  • אנא בחר תשובה

רשימת תפוצה

הצטרף לרשימת התפוצה שלנו!

  • אנא הכנס כתובת EMail תקינה

צורפת בהצלחה לרשימת התפוצה. תודה על שיתוף הפעולה!

חברתי

ההיסטוריה של האוטובוסים

מקצוע: שונות, כיתה: ח', מאת: Shir, פורסם: 15/05/2008
הולכים לסרט? allmovies.co.il מרכז במקום אחד את כל ההקרנות בכל בתי הקולנוע!

סקירה כללית של היסטורית חברות האוטובוסים בישראל

ההיסטוריה של "אגד" מתחילה לפני 67 שנים, בינואר 1933, עת התאחדו ארבע חברות תחבורה
ציבורית לגוף אחד, שהמשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק נתן לו את השם "אגד". אולם ההיסטוריה של
התחבורה הציבורית המנועית בארץ ישראל מתחילה, למעשה, הרבה לפני כן, בשלהי מלחמת העולם
הראשונה, לאחר שהצבא הבריטי הכניע את צבאות התורכים וממשלת הוד מלכותו המלך ג'ורג'
החמישי קיבלה מנדט לשלוט בארץ

1933 - 1920
התפתחות התחבורה המנועית בארץ ישראל, ולאחר מכן במדינת ישראל, היתה קשורה לתנאים
הגיאוגרפים והחברתיים המיוחדים לארץ. בתום מלחמת העולם הראשונה נרכשו על-ידי אחדים מצעירי
הישוב משאיות מעודפי הצבא הבריטי. משאיות אלו הוסבו לאוטובוסים על-ידי קביעת ספסלים
בארגזיהן והחלו להסיע נוסעים בתשלום.



בתנאים הקשים של הימים ההם, דרכים משובשות, ייבוש ביצות והתקפות של כנופיות פורעים ערביות,
הבינו החלוצים שרק בדרך של שותפות יצליחו להתגבר ולהחזיק מעמד. הם התאגדו איפה לקבוצות
קטנות, שהתאגדו לקבוצות גדולות ואחר כך נהפכו לקואופרטיבים שגם הם המשיכו בתהליכי המיזוג.

בדרום הארץ התמזגו ב-1931 הקואופרטיבים "דרום" ו"יהודה" ובירושלים נוסד קואופרטיב
"המקשר". בראשית 1933 הוקם קואופרטיב "אגד" על-ידי איחודם של "המהיר","הגה", "קדימה"
ו"התאחדות הנהגים".

"אגד" מנה אז 963 חברים ו-20 שכירים שהפעילו 338 אוטובוסים בקווים הקבועים בין תל-אביב
לירושלים ולחיפה. כמו כן הופעלה תחבורה ציבורית לישובים שבדרך ושרותים קבועים לארצות
השכנות : לבנון, סוריה, עיראק, עבר הירדן ומצרים.
1955 - 1934 שרשרת האיחודים

במקביל להתרחבותו של הקואופרטיב הצעיר "אגד" באיזור מרכז הארץ והמשך תהליך המיזוג של
קואופרטיבים קטנים בתוכו, התרחש גם תהליך דומה בצפון הארץ ובדרומה. קבוצות קטנות של נהגים
התאחדו לקואופרטיבים גדולים יותר ואלה המשיכו להתאחד עד שנוצר בצפון קואופרטיב "שחר",
שאיחד בתוכו את כל הקבוצות שפעלו במרחב חיפה ועמק זבולון, ואילו בדרום התרחב ותפח
הקואופרטיב "דרום יהודה", שנוצר מאיחודם של "דרום" ו"יהודה".

גם מחוץ לקואופרטיבים אלה התפשטה אופנת האיחודים. הקואופרטיב העירוני של תל אביב,
"המעביר", התאחד עם "איחוד רגב" ויצר את "דן".

עם קום המדינה הציע שר התחבורה הראשון דוד רמז לצרף את כל מפעילי התחבורה הציבורית
לקואופרטיב ארצי אחד. הנושא נדון בישיבות רבות ובאסיפות חברים סוערות ולבסוף התאחדו ב-1
בנובמבר 1951 "אגד", "שחר" ו"דרום יהודה" לקואופרטיב שנקרא אש"ד (ראשי התיבות של שמות
שלושת הקואופרטיבים). אולם חודשים אחדים לאחר האיחוד החליטה הנהלת הקואופרטיב לשוב לשם
שניתן בזמנו על ידי המשורר הלאומי חיים נחמן
ביאליק – "אגד". מיום היווסדו ועד עצם היום הזה שלובים שירותי התחבורה הציבורית של "אגד"
בפעילות הגנה ובטחון. מנהיגי היישוב בתקופת המנדט הבריטי קשרו כתרים לראש הנהג העברי,
שהמשיך לקיים את השירות בימי המאורעות של שנות 1939 - 1936 למרות המארבים בכבישים וסכנת
החיים שהייתה כרוכה בנסיעות אלה. במלחמת הקוממיות שולבו אוטובוסים משוריינים של "אגד"
בשיירות האספקה והתגבורת שעשו את דרכן דרך שער הגיא לירושלים הנצורה. נהגי האוטובוס לא
נרתעו ממטר היריות, המשיכו לאחוז בהגה אין פלא איפוא שעל רקע מעללי הגבורה של נהגי "אגד"
נרקמה אגדת הנהג העברי.
1979 - 1956 שלוש המלחמות והאיחוד עם "המקשר"
שירותי "אגד", מיום היווסדו ועד עתה שלובים בפעולות הגנה וביטחון. ראש הממשלה ושר הביטחון
דוד בן גוריון הכריז בשעתו מעל במת הכנסת "אני מלא הערצה לנהגים שלנו. הבחורים הללו מתנהגים
בימי מלחמה בגבורה מופתית ומגיע להם 'יישר כוח' חברי ונאמן מכולנו".

בשלוש המלחמות הגדולות שנערכו לאחר קום המדינה – מבצע "קדש" בשנת 1956, מלחמת ששת
הימים ב-1967 ומלחמת יום הכיפורים ב-1973 בא לביטוי בולט וברור הקשר ההדוק והשיתוף שבין
"אגד" לבין משימות הלאום. נהגי "אגד" הם שיצאו בחשאי מבתיהם בלילות הגיוס והביאו את החיילים
לשדות הקרב, הם ליוו אותם באוטובוסים לאורך כל המערכות ולעיתים אף שימשו רכב הסתערות על
מוצבי האוייב.


ממרגלות החרמון ועד הקילומטר ה-101 בדרך לקהיר שימשו האוטובוסים של "אגד" כנושאי גייסות,
אמבולנסים, כרכבי אספקה או פיקוד בכל החזיתות וגם להסעת השבויים המצרים והסורים הרבים
למחנות המעצר בעורף. האוטובוסים של תקופה זו, ה"טייגרים", הוכיחו כי הם נעים בשדה הפתוח
ובחולות לא פחות טוב מאשר על הכביש.


בתקופה שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור פתח "אגד" מספר קווי שירות לכל רחבי חצי
האי סיני, הן למען חיילי צה"ל שבמוצבים ובמחנות והן למען אזרחים שטיילו באיזור.


לצורך תיאום ההיסעים בשעת חירום הקים "אגד" מטה חירום במקלט של "בית אגד" בתל אביב, ומטה
זה ריכז את כל פעולות הקואופרטיב בשירות מערכת הביטחון ולקיום מערך תחבורה ציבורית מצומצם
בעורף. במטה זה הותקנת מערכת קשר ארצית ורוכז ציוד לשהייה ממושכת
ורצופה במקום: מזון, מיטות שדה, חומרי עזרה ראשונה, מים ועוד.


כשישה חודשים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים הושלמה שרשרת האיחודים שאפיינה את הקמתו
ופיתוחו של "אגד" כאשר הקואופרטיב הירושלמי הוותיק "המקשר" התמזג ב"אגד". האיחוד הזה בא
ברגע הנכון, שכן מיד לאחר תום המלחמה החל תהליך הפיתוח המואץ של הבירה המאוחדת ו"אגד"
פרס בה רשת קווי שירות ענפה והגיע לכל שכונה חדשה ממש עם ראשוני המתאכלסים בה.
2004 - 1980 עידן ה"מרצדס" ובעקבותיו ה"וולוו" וה"מאן"
שנת 1980 היא שנת מפנה בהצטיידות של "אגד", החל בשנה זו הוכנסו לשירות אוטובוסים חדישים
ומשוכללים מדגמי "מרצדס" האוטובוסים הטובים בעולם – וה"טייגרים" הזקנים, שמילאו את תפקידם
בנאמנות שנים רבות, הוצאו מן השירות. אוטובוסי "אגד" הנעים כיום בכבישים הם חדישים, מפוארים,
ממוזגי-אוויר, בעלי מושבים נוחים ומצוידים במערכות מתקדמות למניעת זעזועים ורעש ולשמירה על
איכות הסביבה ואיכות החיים של תושבי ישראל.
בעקבות דגמי "מרצדס" השונים רכש "אגד" גם אוטובוסים משוכללים מתוצרת "וולוו" ו"מ.א.ן."
ובימים אלה מוכנסים לשירות העירוני אוטובוסים נמוכי רצפה, המקילים
על הנוסעים את הכניסה והיציאה בהיותם מתואמים עם שפת המדרכה. "אגד" של היום הוא מפעיל
תחבורה ציבורית מודרני, הנושא עיניו לרווחת הנוסעים ומעניק להם שירותים משופרים המגוון גדול
של בחירות. רשת הקווים של "אגד" פרוסה על כל המדינה ומגיעה לכל נקודת-יישוב, ולו הקטנה
ביותר. התשתית התפעולית של "אגד" כוללת 43 סניפים מקומיים, שלושה אזורי תפעול מרחביים,
תחנות מרכזיות משוכללות, מסופי הורדה ואיסוף בצמתים מרכזיים ויותר מ-22,000 עמודי-תחנות
בצדי הכבישים במדינה.

הבעיה העיקרית שעימה מתמודד "אגד" כיום היא הגודש בכבישים, שאינו מאפשר לאוטובוסים לנוע
במהירות ראויה ומשבש את לוחות הזמנים המתוכננים.

בחלק מסוים מנתיבי הנסיעה הפקוקים נקבעו נתיבים יעודיים לתחבורה הציבורית, אולם ברובם אין
אכיפה משטרתית וכלי-רכב פרטיים רבים "פולשים" לנתיבים אלה ובכך פוגעים ביעילותם. ממשלת
ישראל קיבלה החלטה אסטרטגית לפעול להקצאת נתיבים לבדיים לתחבורה הציבורית בעורקי הכניסה
לערים הגדולות ובמרכזיהן ואף הורתה להקים במשטרת התנועה הארצית יחידה מיוחדת לאכיפת
השימוש הראוי בנתיבים אלה. צעדים אלה עדיין בראשיתם ויש לקוות שעם מימושם תשופר מאוד רמת
השירות ש"אגד" יוכל לספק לנוסעיו.

אולם גם במצב הנוכחי הנסיעה באוטובוס נוחה הרבה יותר מנהיגה עצמית ומאפשרת להגיע ליעד ללא
הרוגז המאפיין נהיגה בכביש פקוק וללא צורך לבזבז זמן ומשאבים רבים על חיפוש מקום חנייה במרכז
הכרך.

תעריפים ואמצעי כירטוס:

תעריפי הנסיעה ב"אגד" נקבעים על ידי ממשלת ישראל משיקולים שלה והיא אשר מכתיבה את המחיר
שישלם הנוסע ואת החלק היחסי של התמורה שתסבסד המדינה מתקציבה. המדינה מסבסדת את
ההנחות לאוכלוסיות ייעודיות – קשישים, נוער, זכאי משרד הרווחה, חיילים וחיילות. "אגד" מקבל בעד
שירותיו תמורה מוסכמת, על פי חוזה תפעול שנחתם בינו לבין הממשלה והכולל מערך
התחשבנות כלכלי מוסכם.

לרשות הנוסעים המתמידים בתחבורה הציבורית יש מגוון רחב של אמצעי כרטוס, המעניקים הנחות
משמעותיות ומאפשרים שימוש רחב בנסיעה באוטובוסים בעלות נמוכה. אמצעי הכרטוס הנפוצים ביותר
הם כרטיס "חופשי חודשי", המאפשר נסיעות בלתי מוגבלות במרחב נתון במשך חודש שלם ומחירו
שווה למחיר 40 נסיעות בלבד, כרטיסיות בנות 15, 11, 6, 2 ו-20 נסיעות בקווים
שונים, כרטיס "חופשי יומי" עירוני המאפשר נסיעה בלתי מוגבלת בקווי השירות העירוניים בין השעות
9 בבוקר עד סיום השירות וכרטיס חד-פעמי

רוצים לקבל את הסיכומים לבגרות ישר לפייסבוק שלכם? עשו לנו לייק: