חדשות האתר

פרוייקט הרחבת אתר הסיכומים 2014 יוצא לדרך, ואנחנו צריכים את העזרה שלכם! לחצו כאן לפרטים

שימו לב שתיקנו כמה סיכומים שהיו חתוכים, תודה לגולשים הנאמנים שהעירו לנו על כך.

סקר

  • באיזה מקצוע הייתם רוצים לראות יותר סיכומים
  •  תנ"ך
  •  אנגלית
  •  ספרות
  •  היסטוריה
  • אנא בחר תשובה

רשימת תפוצה

הצטרף לרשימת התפוצה שלנו!

  • אנא הכנס כתובת EMail תקינה

צורפת בהצלחה לרשימת התפוצה. תודה על שיתוף הפעולה!

חברתי

מערכת ההגנה על הגוף

סיכום לבגרות
מקצוע: ביולוגיה, כיתה: י"א, מאת: אנונימי, פורסם: 28/04/2012
הולכים לסרט? allmovies.co.il מרכז במקום אחד את כל ההקרנות בכל בתי הקולנוע!

סיכום לבגרות בביולוגיה בנושא מערכת ההגנה על גוף האדם.

מערכת ההגנה על הגוף

 

מילות מפתח:

אנטיגן, זיכרון חיסוני, חיסון, נוגדן, פגוציטים, תגובה ייחודית, תגובה לא ייחודית, חיסון פעיל, חיסון סביל, מחלה זיהומית כהפרה של הומאוסטאזיס, השתלת איברים.

לגוף מערך הגנה המסייע לשמירת ההומאוסטאזיס.

מנגנוני ההגנה של הגוף מונעים פגיעה של גורם זר ומסייעים להחזיר את הגוף למצבו התקין. חומר זר או אורגניז'ם (יצור חי) , החודר לתוך הסביבה הפנימית , עלול לגרום לשיבושים שונים הבאים לידי ביטוי במחלה.

מחלה: זוהי הפרת האיזון בגוף ומצבו התקין.

מחלות יכולות להיגרם כתוצאה מגורמים שונים:

  • מחלות חסר: חוסר בויטמינים מסויימים . למשל חוסר ויטמין D : רככת עצמות. חוסר ויטמין A: עיוורון לילה וכ'. מחסור במזון בכלל- תת תזונה.
  • מחלות גנטיות: כאשר יש פגם בגן (מוטציה) לרוב יש ליקוי באחד האנזימים או יותר שאינו/אינם מבצעים את תפקידם. לדוגמה: חולי צליאק, חולי דממת (המופיליה ) או מחלת ציסטיק פיברוזיס – הליקוי אינו באנזים אלא בחלבון על-פני קרומי התאים בעיקר בדרכי הנשימה.
  • חדירת רעלים: גז CO,כספית, ציאניד, חומרי ריסוס קוטלי חרקים חומרים מסרטנים כגון צבעי מאכל ועוד. (החומרים מגיעים מהמזון , מהאוויר, מהמים וכ')
  • חדירת אורגניזמים טפילים כגון חיידקים (בקטריות), נגיפים (וירוסים) תולעים, פטריות , אמבות וכ'.

 

על גופנו  ובתוכו שוכנות אוכלוסיות חיידקים רבות ומגוונות (בעור, בפתחי הגוף השונים, במע' העיכול בעיקר במעי הגס וכ') גופנו פיתח סבילות כלפיהם ו"מארח" אותם ב"דו-קיום בשלום".

אך כאשר מתערערים יחסי הגומלין בין החיידקים לבין גוף האדם – זוהי מחלה.

מערך ההגנה של הגוף נגד הגורמים הזרים הינו בשלוש רמות:

  • מערך הגנה קדמי . אשר מנסה למנוע את חדירתם של הגורמים הזרים לתוך הסביבה הפנימית.
  • מערך הגנה בררני – לא ייחודי.
  • מערך הגנה בררני- ייחודי.

 

מערך הגנה קדמי:  (161)

*העור שבנוי מרקמת תאים צמודים וצפופים. כמו כן הזיעה מלוחה וחומצית מעט- תנאים לא נוחים להתפתחות
  החיידקים.

*הריריות מגנות על פתחי הגוף: בדרכי הנשימה העיכול , ההפרשה והמין (נרתיק) ש"מדביקות" וכולאות את
  החיידקים פן יחדרו לסביבה הפנימית. 

* בקיבה – הפרשת חומצה חזקה.

* בעיניים- דמעות ששוטפות + אנזים ליזוזים שמפרק קרומי תאים של חיידקים. גם ברוק ש אנזים דומה.

* שערות , "ריסים" - שלוחות תאים , אשר מסננים במידת מה את האבק והגופים הזרים שנישאים עליו. באוזניים
   ובדרכי האוויר.

מערכת החיסון כוללת איברים תאים וחומרים שונים:

תאי דם לבנים מסוגים שונים ורבים – לכל סוג תפקיד אחר. הם מצויים בדם ובלימפה.

לדוגמה: לימפוציטים , ביניהם מצויים תאי B שתפקידם לייצר נוגדנים. הנוגדנים מופרשים מתאים אלו לפלסמת הדם. 

חומרים: נוגדנים- שהם חלבונים בצורת האות Y . תפקידם להצמית גופים זרים שחדרו לסביבה הפנימית של הגוף.

            חלבוני משלים: אנזימים שמופרשים מסוג מסוים של תאי דם לבנים ומפרקים קרומי תאים ותאים של
            חיידקים.

מערך הגנה בררני- לא ייחודי:  (162)

פאגוציטים: פאג'=זללן  ציט=תא אלו תאים בלעניים אשר בולעים כל גורם זר * שהם פוגשים בשיטוט שלהם בדם, כגון חיידקים, נגיפים, פטריות חד-תאיות, ואפילו גרגרי פיח או אבק.  ( לתאי דם לבנים יש יכולת תנועה עצמית ואפילו יכולת לצאת מכלי הדם ולשוטט בין הרקמות- בעיקר קרוב לעור וכך לקדם את פני האויב. )

* הם לא מבחינים בין הגורמים הזרים השונים אפילו לא בין גרגר אבק לחיידק , על אחת כמה וכמה אינם מבחינים בין מינים שונים של חיידקים או נגיפים. לכן מכנים את צורת פעולתם – לא ייחודית .

לפגוציטים תפקיד נוסף: לבלוע תאים זקנים בגופנו , ואפילו תאי גוף שעברו שינוי ומשהו משובש בהם כגון תאים סרטניים או תאים שחדר לתוכם נגיף. בקיצור- תפקידם להיפטר מכל מה שלא נחוץ לגוף.

 

מערך הגנה בררני- ייחודי: (164-170)

 

תגובת החיסון היא ייחודית, ופועלת רק כלפי מחולל המחלה שעורר אותה (החיידק או הנגיף הספציפי)

הזיכרון של המפגש עם מחולל המחלה נשמר במערכת החיסון – זיכרון חיסוני.

כל חומר שמעורר תגובה מצד מערכת החיסון קרוי אנטיגן

כל גורם זר לגוף יכול להוות אנטיגן. חיידקים פטריות, נגיפים, ארס נחשים ועקרבים, תאי דם מתרומת דם לא מתאימה, איבר מושתל- כגון לב, כליה, כבד, ואפילו מוח עצמות.

הלימפוציטים (סוג נוסף של תאי דם לבנים ) נושאים על גבי הקרום שלהם קולטנים. בגוף מצויים מיליוני לימפוציטים בעלי קולטנים שונים וכאשר חודר לגוף אנטיגן הוא מזוהה רק ע"י הלימפוציטים בעלי הקולטנים המתאימים לזיהויו. מכל סוג של לימפוציטים ישנם מספר קטן יחסית של תאים המכונה "שבט" . מספר התאים של שבט מסוים גדל אם וכאשר יחדור לגופנו האנטיגן המתאים לו.

ישנן שתי קבוצות של לימפוציטים B ו-T .

תאי B מזהים את האנטיגנים באופן ישיר באמצעות הקולטן.  ותאי T מזהים תאים שבתוכם מצוי האנטיגן הזר.

כיצד? כאשר בתא גוף שלנו יש נגיף, או פאגוציט שבלע אנטיגן (חיידק או נגיף למשל ) יש בהם סימן שמזוהה ע"י הלימפוציט T.

כתגובה לזיהוי הזה – הן ע"י תאי B והן ע"י תאי T  התאים הנ"ל מתרבים. תהליך המכונה "ברירת שבטים" .

תאי B שהתרבו מייצרים נוגדנים, ומפרישים אותם החוצה – לפלסמת הדם.  הנוגדנים מזהים את האנטיגן הייחודי- המתאים להם ונקשרים אליו בהמוניהם. כך נוצרים תלכידים גדולים . שנבלעים אח"כ ע"י תאי דם לבנים בלעניים.

חלק מתאי B הופכים לתאי זיכרון.  אם אותו אנטיגן יחדור שוב לגוף הוא יזוהה על-ידם וקצב ייצור הנוגדנים כנגדו יהיה מהיר ורב –"זיכרון חיסוני".

תאי T   שהתרבו גם כן מתחלקים לכמה תת סוגים: -

"תאי הרג" אשר מפרישים רעלים שממיתים את תאי האנטיגן הזר.

תאים ( 4  T ) המשתפים פעולה עם תאי B . ומעודדים אותם להתרבות ולייצר נוגדים.

תאי זיכרון. אם יחדור שנית אותו אנטיגן זר ויזוהה מיידית ע"י תאי T זיכרון, הם יתרבו במהירות רבה יחסית ויעודדו יותר את התרבות תאי B ויצירת הנוגדנים.

שני המאפיינים הבולטים של מערכת החיסון  באו לידי ביטוי כאן "ייחודיות" ו"זיכרון חיסוני".

 

חסינות

 

 

                                            מולדת                                                    נרכשת

 

 

 

                                                                             טבעית                                מלאכותית

 

                                                        מפגש עם מחולל מחלה                    חיסון פעיל               חיסון סביל

                                                  שחדר לסביבה הפנימית של הגוף

 

 

השתלת איברים:

על כל התאים ישנם גליקופרוטאינים. התאים של גופנו – העצמיים, מזוהים על ידינו כ"תואם הרקמות".

(בתאים זקנים, מתים , סרטניים או נגועים בנגיפים משהו השתנה בגליקופרוטאינים ולכן הם לא מזוהים כבר כתואם רקמות (כעצמי) אלא כ"זר" .

 

שתל מזוהה כגורם זר לגוף ולכן תאי דם לבנים – מאקרופאג'ים נמשכים אל השתל ומפרישים חומר אזעקה  וכך מגיעים אל עבר השתל תאי T  ותאי הרג. (כל אלו סוגים שונים של תאי דם לבנים)

התוצאה היא שהרקמה המושתלת מפסיקה לתפקד, התאים שלה מתים, נוצר אפילו נמק  = דחיית השתל.

הפתרונות הם:

  • למצוא תורם המתאים ביותר לגליקופרוטאינים של המושתל. (רק בין תאומים זהים יש התאמה מושלמת)
  • להחליש את מערכת החיסון . בתקופה הראשונית יש לשמור אותו בבידוד מוחלט ובתנאים סטריליים.
    ובמהלך כל חייו יצטרך לקבל תרופות למניעת הדחייה של השתל- החלשת מע' החיסון. לכן המושתל די רגיש לגורמים מזהמים, ועליו לנהוג במשנה זהירות.

 

רוצים לקבל את הסיכומים לבגרות ישר לפייסבוק שלכם? עשו לנו לייק: