חדשות האתר

פרוייקט הרחבת אתר הסיכומים 2014 יוצא לדרך, ואנחנו צריכים את העזרה שלכם! לחצו כאן לפרטים

שימו לב שתיקנו כמה סיכומים שהיו חתוכים, תודה לגולשים הנאמנים שהעירו לנו על כך.

סקר

  • באיזה מקצוע הייתם רוצים לראות יותר סיכומים
  •  תנ"ך
  •  אנגלית
  •  ספרות
  •  היסטוריה
  • אנא בחר תשובה

רשימת תפוצה

הצטרף לרשימת התפוצה שלנו!

  • אנא הכנס כתובת EMail תקינה

צורפת בהצלחה לרשימת התפוצה. תודה על שיתוף הפעולה!

חברתי

"בז"

מקצוע: ספרות, כיתה: י"א, מאת: עינב, פורסם: 15/05/2008
הולכים לסרט? allmovies.co.il מרכז במקום אחד את כל ההקרנות בכל בתי הקולנוע!

עבודה על "הבז" מאת בוקאצו






עבודת הגשה בנושא : הבז מאת בוקאצו

חלק א' – ניתוח הסיפור

1. נתח את מבנה הסיפור עפ"י – אקספוזיציה, סיבוך, מפנה, שיא, סיום.
בתשובתך התייחס לקשר בין החלקים.
2. הבז הוא מוטיב מרכזי בעל משמעות מיוחדת עבור כל אחת מהדמויות.
הסבר והדגם קביעה זו.
3. מהי האירוניה בסיפור? הסבר את דבריך.


1. מבנה הסיפור: אקספוזיציה = מקום – פירינצי,
איטליה.
זמן – ימי הביניים, שנת 1348.

בעיה – פידיריגו בזבז את הכסף שלו, ואף מעל ליכולתו, על
ג'ובאנה ונשאר עני – "כי הדרך אל העוני קלה",
והוא חי חיי דוחק.
דמויות – פידיריגו בן פליפו אלביריגי- איש צעיר ואדיב, עולה על
כל אבירי מדינת טוסקאנה באדיבותו ובמעשי גבורותיו.
ג'ובאנה- אישה עדינה, עולה על כל בנות פירינצי
ביופייה ובעליזותה.




סיבוך = בעלה של ג'ובאנה מת. כמו כל קיץ, ג'ובאנה יצאה אל אחת האחוזות
שירש לה בעלה, יחד עם בנה הנער. אחוזה זו נמצאת בקרבת האחוזה אשר
לפידיריגו., ועקב כך התיידד הנער עם פידיריגו. הנער השתוקק לקבל את הבז
- הציפור אשר לפידיריגו, אך הוא לא העז לבקש זאת. הסיבוך בסיפור זה הוא
שמרוב געגועיו של הנער לציפור, הוא חלה.
מפנה = עקב מחלתו של בנה (בגלל געגועיו לציפור הבז) האם שאלה אותו
מפעם לפעם האפ יש משהו אשר אליו הוא משתוקק – אך הנער לא השיב לה,
עד ששמע את דבריה מפעם לפעם ואמר לה כי אם היא תוכל להביא לו את
הבז שיש לפידיריגו, אז הוא בטוח יחזור למיטבו. ג'ובאנה שקלה את דבריו של
בנה, כי ליבה ידע שפידיריגו אהב אותה שנים רבות והיא אפילו במבט אחד לא
גמלה לו, אז איך היא תהיה מסוגלת ללכת לבקש ממנו את הבז, איך היא
תמצא את האומץ?. למרות כל זאת, המפנה בסיפור הוא שרחמנותה לבנה
גבר והיא אמרה לבנה כי היא מבטיחה שתלך ותביא לו את הציפור, וכך היא
עשתה.
שיא = ג'ובאנה הלכה לבקר את פידיריגו והוא היה מאושר, הוא התרגש מאוד
מהביקור כיוון שהיא אף פעם לא התארחה בביתו וזהו יום מיוחד. אך למרות
זאת, אין באפשרותו לארח אותה ברמה שלה. הוא התבייש כיוון שלא היה לו
מה להציג בשבילה, הוא לא יכל לכבד את הרמה שלה כי הוא היה עני. כיוון
שלא מצא פרוטה ולא דבר לתת ולהגיש לג'ובאנה הוא, הוא חשב בלבו "כי טוב
יעשה אם ישים את בשרה למאכל לפני אישה כה נכבדה כאורחתו", וכך עשה.
הוא הרג את הבז לארוחה. והוא ערך את השולחן והם ישבו לאכול. לאחר מכן,
ג'ובאנה מצאה כי הגיע הזמן לגלות לו את סיבת בואה, וביקשה ממנו להציל
את בנה החולה - להביא לו את הבז, אשר לא רצתה שיקרה לו אסון. וכעת
פידיריגו לא ידע מה לענות כי ידע שהוא הרג כבר את הבז, וכי הוא כבר נאכל
ונעלם. ג'ובאנה ראתה כי אפסה תקוותה להשיג את הבז וגדלה חרדתה על
שלום בנה. ולא עברו ימים רבים ובנה מת, לאחר שגבר עליו הכאב על הבז
שלא ניתן לו.



סיום = לאחר שג'ובאנה נשארה אלמנה, ללא בעל ובנה הנער מת, אחיה רצו
שהיא תתחתן. אחרי זמן מה, שעברו עליה ימי בכי ודמעות רבים, חשבה
ג'ובאנה כי אם היא תינשא אז זה יהיה רק לפידיריגו, ולמרות שאחיה בהתחלה
התנגדו קצת, הם ידעו כי הוא איש טוב. ג'ובאנה ופידיריגו התחתנו והוא שמח
אשר יש לו אישה שהוא אוהב כל-כך ושהביאה לו גם עושר רב, והיה לאיש
אחר – משכיל וחרד לשמור על הכסף ולנהל את עסקיו, וישבע איתה נחת
שנים רבות.


2. מוטיב זהו חלק של יצירה החוזר יותר מפעם אחת. חזרה זו מעוררת את
תשומת לב הקורא, מדגישה את הנושא החוזר, מעצימה את סמליותו ומצביעה
על חשיבות הנושא ועל תרומתו לתוכן היצירה. המוטיב המרכזי בסיפור הוא
הבז, והוא בעל משמעות מיוחדת עבור כל אחת מהדמויות.
הנער = מאז שהוא התחבר לפידיריגו, ומצא "תענוג" בציפורים וכלבים, הוא
אהב מאוד את הציפור של פידיריגו – הבז, והשתוקק לקבל אותו ממנו
("ופעמים רבות ראה בעוף הבז אשר לפידיריגו, ותמצא הציפור חן בעיניו
וישתוקק לקבלה ממנו"). הבז הוא בעל משמעות מיוחדת כלפי הנער כיוון
שהנער נהיה חולה עקב געגועיו לציפור, והוא משתוקק לראותו, עד שהוא
מפציר ומבקש מאמו להביא לו את הבז אשר לפידיריגו ("וירבו געגועי העלם
לציפור אשר חלה מרוב געגועיו"). בסופו של דבר, הנער מת – בגלל שהבז
מת. כביכול, הנער מת בגלל געגועיו העזים לבז ("ולא עברו ימים רבים, ובנה
שבק חיים לכל חי, אם באשר גבר עליו הכאב על הבז כי לא ניתן לו...").
פידיריגו = הציד באמצעות בזים מאולפים הוא ספורט יקר ועתיק ימים, שהיה
מקובל מאוד בקרב מלכים ואצילים, כלומר, הבז סימל את מעמד האצולה. רק
האצילים באמת היו יכולים לעסוק בציד זה. והבז זהו הדבר היחיד שנשאר לו
מהעושר שלו, לאחר שהוא בזבז את כספו מעל ליכולותיו. בנוסף, הבז זהו
מקור הפרנסה של פידיריגו, בעזרת הבז הוא צד.


ג'ובאנה = הבז זהו הדבר היחיד שיוכל לרפא את בנה הנער החולה, וכמובן
בנה, זהו אהבת הנפש שלה והיא לא חדלה מלעודדו מפעם לפעם כשהיה
חולה. רק בעזרת הבז הנער יוכל להבריא ולכן היא נאלצה ללכת לפידיריגו,
למרות לא היה ביכולתה האומץ לעשות זאת.
מוטיב הבז בסיפור הוא מוביל את כל העלילה – הוא מביא לחיבור ולאיחוד בין
קטעים שבהם הוא מופיע.


3. האירוניה בסיפור הוא שבגלל שבנה של ג'ובאנה היה חולה והוא היה זקוק
לבז כדי להחלים, היא נאלצה ללכת לפידיריגו, למרות כל האי-נעימות שהיה
לה, ולבקש את הבז. כשהיא הגיעה לפידיריגו, היא לא באה ואמרה לו ישר כי
היא רוצה את הבז בגלל בנה, אלא היא אמרה לו כי "באתי אליך לגמול לך
טובה על כל הסבל אשר סבלת בגללי באהבתך אותי ולא ראית שחר לתקוותך.
וזה הגמול אשר אגמול לך: הנה הבוקר אסעד על שולחנך, אני וחברתי אשר
איתי, סעודת אחים ורעים". כיוון שג'ובאנה לא רצתה להוריד מכבודתה ופשוט
לבוא ולהגיד את האמת, היא באה בהפוך ולא העיזה לספר לו מה קרה. היא
זאת שגרמה לכך שהם יוכלו יחד, היא אמרה לו שהיא באה לסעוד אתו. בגלל
שלפידיריגו לא היה מה להגיש הוא נאלץ להרוג את הבז – מקור פרנסתו,
בשביל ג'ובאנה, כדי להכין לה סעודה טובה וברמתה. ובשל כל זה, היא גרמה
לכך שבנה ימות, וכמובן שבלי כוונה. בגלל הרצון הטוב לעזור והאהבה הרבה
של פידיריגו לג'ובאנה – הוא הקריב את הבז למענה, ובסופו של דבר התברר
כי היא באה בשביל זה. בסופו של דבר זה הזיק לה, בלי כוונה – פידיריגו הרג
את הבז ללא ידיעתו כי ג'ובאנה באה בשבילו.


חלק ב' – יצירתי (אפשרות א')

6. מה הייתי עושה אילו הייתי במקומו של פידיריגו?

אני חושבת שאם הייתי במקום פידיריגו, אז כל מהלך הסיפור היה משתנה.
· בתחילה, לא הייתי בכלל מבזבזת כל כך הרבה כסף למען ג'ובאנה,
ובמיוחד שהיא בכלל לא התייחסה אליו = במילא היא לא מתייחסת, אז
למה לבזבז כל-כך הרבה כסף למענה?
· בנוסף, בכדי להכין את הארוחה לג'ובאנה לא הייתי אפילו חושבת
להרוג את הבז למענה! זהו מקור פרנסתו! אם היה לו כסף, והוא לא
היה זקוק לזה במיוחד אז בסדר, אבל הוא בכל מקרה היה עני, ובעזרת
הבז הוא היה צד – אז בעצם הריגתו של הבז הוא גם הרס את פרנסתו
במידה מסוימת.
· יתר על כן, כיוון שהיה סיכון של חיים ומוות לבנה של ג'ובאנה, אני הייתי
מביאה לג'ובאנה אפילו בז שהוא לא הציפור והנער ביקש, אבל העיקר
שהוא עדיין ימשיך לחיות! אם החיים שלו כל-כך חשובים, הוא לא היה
חייב להביא את אותו הבז, ופשוט לשקר שקר לבן – כדי להציל את חייו
של בנה של ג'ובאנה.
· לסיום, אם הייתי במקום פידיריגו – גם אני הייתי מתחנת עם ג'ובאנה
(=זהו אהבת חייו של פידיריגו), ובנוסף הייתי חיה יחד עם בנו – במידה
והוא היה מחלים בגלל השקר הלבן, שהחלפנו את הבז. והכי חשוב, כמו
שפידיריגו באמת עשה – הוא הפך לאיש אחר, אדם משכיל ויודע
לשמור על כספו ועסקיו! ("ויהי לאיש אחר, משכיל וחרד לשמור על
כספו ולנהל את עסקיו, וירא עם אישתו חיי עונג ואושר, ויישבע איתה
נחת שנים רבות")


חלק ב' – יצירתי (אפשרות ב')

6. מה הייתי עושה אילו הייתי במקומה של ג'ובאנה?

אם הייתי במקומה של ג'ובאנה אז חיי היו משתנים לגמרי.
מתחילת הסיפור – הייתי מתייחסת יותר לפידיריגו, כשם שבני אדם צריכים
לעשות (כתוב בסיפור שהיא לא התייחסה אליו – "לבה ידע כי אהב אותה
פידיריגו שנים רבות והיא אף במבט-אחד לא גמלה לו ולא נטתה חסד אליו
מעודה"). הייתי נותנת לו את הכבוד שמגיע לו כבר מההתחלה, ולא רק בגלל
שבנה מת, אז היא צריכה לחוש רגשי אשמה, כי היא לא הייתה בסדר שהיא
לא התייחסה אליו אפילו במבט! בנוסף, אם כבר החלטתי ללכת לפידיריגו כי
לבקש את הבז להציל את בני, הייתי אומרת ישר את האמת ולא מושכת אותו
בשביל הכבוד שלה – כיוון שאם באמת בסיפור ג'ובאנה הייתה אומרת את כל
האמת על ההתחלה, בנה כעט לא היה מת! אז הייתי אומרת לו את האמת
ומצילה בכך את בני. יתר על כן, אם כבר ג'ובאנה שמעה כי הבז מת –
פידיריגו שחט אותו למען ארוחה מכובדת, אז הייתי מוצאת בז אחר – העיקר
שהבן שלי לא ימות! היא אוהבת את בנה כל-כך, כך שאף אימא לא הייתה
רוצה שהילדים שלה ימותו – אז איך היא נתנה לכך לקרות? אני הייתי מוצאת
בז אחר ונותנת לבני ואומרת לו שזהו הבז של פידיריגו – למרות שזה לא נכון.

רוצים לקבל את הסיכומים לבגרות ישר לפייסבוק שלכם? עשו לנו לייק: