חדשות האתר

פרוייקט הרחבת אתר הסיכומים 2014 יוצא לדרך, ואנחנו צריכים את העזרה שלכם! לחצו כאן לפרטים

שימו לב שתיקנו כמה סיכומים שהיו חתוכים, תודה לגולשים הנאמנים שהעירו לנו על כך.

סקר

  • באיזה מקצוע הייתם רוצים לראות יותר סיכומים
  •  תנ"ך
  •  אנגלית
  •  ספרות
  •  היסטוריה
  • אנא בחר תשובה

רשימת תפוצה

הצטרף לרשימת התפוצה שלנו!

  • אנא הכנס כתובת EMail תקינה

צורפת בהצלחה לרשימת התפוצה. תודה על שיתוף הפעולה!

חברתי

גיא אוני - תקציר

מקצוע: ספרות, כיתה: י"א, מאת: ללא שם, פורסם: 01/01/1970
הולכים לסרט? allmovies.co.il מרכז במקום אחד את כל ההקרנות בכל בתי הקולנוע!

תקציר של הסיפור גיא אוני מאת שולמית לפיד

 

פרק א'

פאניה מנדלשטאם, נערה בת 16, עלתה לארץ מרוסיה, כדי להגשים את מצוות אביה. הוריה נרצחו בפוגרום. לפאניה שתי אחיות באמריקה. פאניה עלתה עם דודה אלכסנדר מנדלשטאם (המכונה שוּרָה) ועם אחיה המשוגע לוליק שנחטף ושרת בצבא הצאר, ועם בת התינוקת תמרה. פאניה מתלבטת במהלך הנסיעה מיפו לצפון, לגיא אוני. היא תוהה כיצד ייראו חייה עם בעלה יחיאל. חושבת על שני ילדיו מנישואיו הראשונים (אשתו נפטרה), כיצד יראו בה אם חדשה. דודהּ של פאניה היה מקורב למהפכנים רוסים, וכאשר חיו ברוסיה נוצר קרע בינו ובין אחיו, אביה של פאניה, על רקע אידיאולוגי.

משיחתה עם יחיאל אותו היא בקושי מכירה, נודע לפאניה, כי אשתו נפטרה לפני כשנה וחצי מקדחת. על פאניה מוטל עול כבד. היא צריכה לדאוג לאחיה המטורף, לדודה הזקן התימהוני ולבתה התינוקת.

פאניה נפגשה עם יחיאל באכסניה ביפו והיא אינה מכירה אותו כמעט. בזמן הנסיעה הם כמעט ואינם מדברים, מרוחקים. יחיאל מסייע לה לחתל את תמרה, היא תוהה האם לספר לו על נסיבות לידתה. כאן מופיע קטע המתאר את מעורבותו של הדוד בשידוך בין פאניה ויחיאל. אחת השיחות בין יחיאל לדוד מעלה את השאלה על שיטת הקיום של היישוב –ה"חלוקה". ה"חלוקה" היא תרומת כסף מן הגולה ליהודים שישבו בארץ ישראל. החלוצים שעלו מאירופה או מתוך הישוב הישן בארץ, התנגדו לשיטה זו. בעיני יחיאל, הדוד הוא אביה של פאניה וממנו הוא מבקש את ידה. הדוד מודע לכך שפאניה הייתה בת תפנוקים, בת זקונים. הוא מבין שהשידוך עם יחיאל הוא שידוך טוב. הבחור אמין, ממשפחה מיוחסת. פאניה הבינה כי אין פיתרון למצבה העדין אלא להינשא. היא חושבת כי לעולם לא תינשא ממש באופן הרשמי המקובל.

יחיאל סילס משוחח עם פאניה. מראהו השזוף מראה כי הוא מורגל בעבודה. מהשיחה למדים כי יש לו ילדה בת ארבע וילד בן חמש וחצי. הוא מטפל בהם. השכנה עזרה לו. הוא מספר כי נולד בצפת. אביו הגיע מדמשק לאחר עלילת הדם הידועה של 1840. נישואיו של סבו היו הנישואים המעורבים הראשונים במשפחתם (בין אשכנזים לספרדים). יחיאל מספר על יוזמתו להקים את גיא אוני, יוזמה המשותפת לו ולקרובו אליעזר רוקח (לתפקידו מוקדש מקום חשוב בספר).

יחיאל עבד אצל משפחת פרומקין ביפו, כדי לאסוף כסף לזרעים. כבר שנתיים יש בצורת בגיא ואני. חברו אליעזר רוקח נרדף ע"י קנאי צפת מן היישוב הישן אשר מבקשים את נפשו.

פאניה מסבירה לו את נסיבות הגעתה לארץ. היא מקיימת את צו אביה. הם משוחחים אודות לוליק האח המשוגע, פאניה מסבירה כי אינה יכולה לנטוש אותו. לוליק השתגע לאחר שנאלץ להשתתף בפוגרום נגד יהודים, פאניה מוכנה לעבוד בכל דבר לפרנסתה. ההבדל בין פאניה ויחיאל הוא עשר שנים. יחיאל גבוה מהממוצע, רזה, כתפיו זקופות. בנסיעתם לצפון הוא מסביר לה את נוף הארץ.

פרק ב'

הפרק נפתח בתיאור הכאבים הגופניים של פאניה. חשה דקירות בצלעות. בדרך הם צופים בטבריה ובבקעת גנוסר. יחיאל מסביר כי מסוכן לטייל כאן, כי הגליל שורץ שודדים ובלאו-הכי הם מותשים מעבודתם. פאניה מתפעלת מהנוף ומתחברת אליו.

לעיניהם מתגלה גיא אוני. עשרה בתים בני קומה אחת מטויחים בבוץ. יחיאל מספר כי שבע עשרה משפחוות היו כאן. הם החליטו להפוך לעובדי אדמה. נותרו שלוש-ארבע משפחות. במקום יש מעיינות. יחיאל מספר כי משפחתו הגיעה לפני כחמישים שנה להר מירון. ישראל ב"ק רכש את המקום בימי אברהם פחה, אחרי שפורעים ערביים הרסו את בית הדפוס שלו בצפת . בהמשך, הרסה רעידת אדמה את המקום. ישראל ב"ק עבר לירושלים. נותרו רק חורבות, שרידים מן המקום וכמה עצי אגוז.

קבוצה של אנשים מגיעה. הם שמחים לראות את יחיאל. רבקה אחותה של רחל אשתו המנוחה של יחיאל, נערה כבת שמונה עשרה, מופתעת לראות את פאניה.

פאניה רואה את הבית, עשבים, עזובה, קירות מתקלפים, סדקים. היא שמחה לקראת העבודה הרבה הממתינה לה, היא תקדיש את כל כוחותיה לעבודה ולטיפול בילדים. תשכח את בעיותיה. פאניה ויחיאל מתירים את לוליק שהיה קשור במהלך הנסיעה. פאניה אוהבת את הנוף. היא מתבוננת בתמונה של יחיאל ורחל. רבקה מכריזה כי רחל הייתה היפה בבנות הגליל. פאניה מגלה כי טעתה כאשר הניחה ליחיאל ללכת למעיין, זו מלאכת נשים.

פאניה מתוודעת לשכנתה ריבה פרומקין, אשה מבוגרת, אימהית וטובה. בעלה הוא דודו של עורך כתב העת "החבצלת" שהיה מחותנו של ר' ישראל ב"ק. פאניה מתחזקת. ריבה מספרת בשבחו של יחיאל, כל משפחות צפת רצו בו לחתן. עילוי בתורה ונאה כמו נסיך. יכולה היה להעלות במדרגות הרבנות ולחיות כמלך מכספי החלוקה, אך העדיף להיות חקלאי וחלוץ בגיא אוני.

למחרת בבוקר מתפתחת שיחה נוספת בין ריבה ופאניה. פאניה לומדת כי ריבה נותרה בחיים מהפרעות ב- 1834. פאניה ממשיכה לנקות ולקרצף את הבית. נדמה לה כי עיניה של רחל עוקבות אחריה. נדמה לה כי רבקה מזלזלת בה, בוחנת כל הזמן. רבקה אינה לומדת, פאניה חשה כי היא תהווה מכשול בדרכה. עליה להיזהר מפניה.

יחיאל מגיע בעגלה עם הילדים. פאניה במבוכה, אין לה מה לתת להם. לא הספיקה להכין אוכל. היא מתוודעת אל הילדים. אליעזר רוקח מגיע איתם. יחיאל מספר לה כיצד נרדף אליעזר רוקח ע"י קנאי צפת כאשר רצה להפוך את היהודים לעובדי אדמה. פאניה חשה בכובד המעמסה הרובצת על כתפיה, הזנת שלושה ילדים ושלושה מבוגרים. אליעזר רוקח מספר על לורנס אוליפנט, אנגלי חסיד אומות העולם, שישב בחיפה והיה אוהד נלהב של רעיונות הציונות. הם משוחחים על נפתלי הרץ אימבר, מחבר "התקווה", שהוא מזכירו של אוליפנט.

האורחים מסתלקים, פאניה ויחיאל לבד. הוא מעניק לה מטפחת ירוקה רקומה בטור של פנינים. יחיאל רוצה לישון איתה, היא רוצה לישון עם הילדים. יחיאל מקבל את התנהגותה בהבנה ומבקש ממנה לומר לו כאשר תשנה את דעתה.

פרק ג'

הפרק נפתח בהצלתו של משה בנו של יחיאל בזמן סיכול האבנים. אימבר הצילו מן הנחש. אימבר מעיר כי אינם צריכים להעסיק ילדים ונשים בסיקול אבנים. יחיאל כועס על תגובתה הידידותית של פאניה כלפי אימבר. אימבר נראה בעיניה כמשכיל יהודי גלותי. היא מחבבת אותו אל לא יותר מזה. היא חשה בקנאתו של יחיאל.

בשבת בבוקר היא מטיילת, משחקת עם הילדים. היא ואימבר מדקלמים שירים רוסיים. יחיאל כועס.

ריבה חולה וזקוקה לרופא ולתרופות. פאניה הולכת לשבט בדואי קטן ומבקשת חלב. הגברים הבדואים מסבירים לה כי העיזים מפוזרות. היא מאיימת אליהם, ניצבת מולם. אין לה מה להציע להם. היא מחליטה להתחלף בשמלות. פאניה שותה קפה עם ואוכלת פיתה. היא מביאה לריבה חריצי גבינה ואת הפיתות לוקחת הביתה.

רבקה צוחקת למראה השמלה הבדואית. מספרת לפאניה כי הגיעה חבילה מאמריקה. פאניה שואלת את הסוסה מרבקה, מסתכנת בנסיעה לבד לצפת. שם היא קונה מצרכים ונתקלת לראשונה בחייה בשנאת היישוב הישן. ילדים מיידים בה אבנים. יחיאל מופיע ומושיע אותה. היא מבינה כי לצפת נוסעים בשיירות מפחד השודדים. יש מתיחות בין פאניה ללאה אחותו של יחיאל הגרה בצפת. בדרכם חזרה הם עוברים ליד חתונה נוצרית. בדרך תוקפים אותם בדואים. פאניה יורה באוויר. יחיאל נפצע מהערבים., והיא חובשת את כתפו. פאניה נפגשת בחמימות עם אימבר. פאניה אומרת ליחיאל כי הילדים אינם שמחים, אין בהם אותה התלהבות כמו ביחיאל ופאניה. היא מרגישה עדיין רחוקה מיחיאל.

פרק ד'

פאניה מהרהרת במה תעסוק. היא באה לארץ להגשים את חלום אביה, אח"כ נאחזה ביחיאל והבינה כמה הוא מיוחד. היא חשה דחייה מיהודי צפת המתפרנסים מ"החלוקה". פאניה נהנת לעלות לפסגה בין ארבעת עצי האגוז ולהשקיף על הגיא. היא הולכת גלוית ראש כי אינה חשה עצמה נשואה. הפלחים מייחסים לה כוחות מיוחדים.

יחיאל עולה אל מקום מחבואה. הם משוחחים על גיא אוני. האם להישאר או לעזוב. פאניה רוצה לגלות את אהבתה, לשבור את הקרח.

הם נוסעים לביתו של לורנס אוליפנט, במושבה הגרמנית בחיפה. פוגשים את גוטליב שומכר ממנהיגיהם של הטמפלרים, מקימי המושבה הגרמנית בחיפה ובמקומות אחרים. אוליפנט מדבר על זכות היהודים לעלות לארץ ישראל. הם מדברים על מסילת הברזל. פאניה פורטת על הפסנתר לבקשתו של אימבר הנלהב. הם שומעים על שלושים משפחות יהודיות מרומניה העומדות לבוא ולהתיישב בגיא אוני. שומכר מדבר על דרך ההתיישבות של הטמפלרים (תכנון, חריצות וסדר) השונה בדרך ההיאחזות של היהודים. פאניה יודעת אנגלית, שפה שלמדה כדי להתכתב עם אחיותיה שבאמריקה.

לורנס אולפינט מדבר על כך שהגירה המונית של יהודים לאמריקה היא אסון. הוא מציע עזרה לאנשי גיא אוני ומעודד את יחיאל. פאניה ויחיאל עוזבים לאחר שאוליפנט נטע בהם תקוות. יחיאל כועס על אימבר, ומדגיש את מוזרותו ותמהוניותו של אוליפנט בעיני התורכים, היהודים, ואחרים. יחיאל ופאניה מתארחים בשכונה היהודית "חראת אל יאהוד".

אלגרה המארחת מספרת על ילדותו של יחיאל, התכתשויותיו עם דודניו. פאניה חשה כי עולמו של יחיאל חתום בפניה. פאניה ויחיאל פונים אל חדרם. פאניה רוצה את יחיאל אך פוחדת בשל אותו אונס שאירע בה ובלי לומר לו מדוע היא דוחה אותו. יחיאל מפרש את זה כאהבתה לאימבר. הוא יוצא מהחדר. בשכונה יש 20 משפחות יהודיות בין 600 משפחות ערביות. פאניה לא מבינה הרי היא אוהבת אותו. היא חושבת שתתחיל לסחור בתרופות, חוששת כי יחיאל מתעב אותה ...

פרק ה'

מעט משפחות נותרו בגיא אוני. רבים עזבו. יש בצורת. פאניה מרגישה כי כל יום עלול יחיאל לעזוב את גיא אוני. פאניה מלמדת את ילדי גיא אוני וילדי הפלחים.

רבקה מגיעה מביאה קני סוכר לילדיו של יחיאל, פאניה מבקשת מהם לחלקם בין הילדים האחרים. קשה לפאניה להתמודד עם רבקה.

יהודי רומניה מגיעים. הם מתאכזבים כשהם מבינים כי חייהם יהיו קשים. הם חושבים שהיא ערביה. היא מתרחצת ומחליפה בגדיה. לובשת בגדים יפים, הילדים מתבוננים בה ונזכרים כי אימבר אמר שהיא מלכה. מסתבר כי לרבים מן הרומנים אין כסף. הם הקימו קופה משותפת והחליטו לקרא למקום ראש פינה. העולים מרומניה לא ציפו למקום כזה. לדעתם לבהמות בכפרי רומניה יש תנאים טובים יותר. פאניה לא מאשימה אותם. היא רוצה לעבוד קשה כדי להעניש את גופה על שבגד בה וקלט את זרעו של הגוי.

פאניה מתבוננת בהם, מי ישאר ומי יעזוב? רק שש משפחות נשארות, ובראשן משה דוד שוב, המנהיג. פאניה מכירה את הלן-לאה. היא חושבת כי מזל שהם יושבים על אדמת אוליפנט ואיש לא יוכל לנשלם.

יהודי רומניה מתחילים להתמקם ולבנות את בתיהם, הם בונים בצפיפות, אין הרבה מקום. אין מקורות מים רבים. הם בונים בסמיכות כדי להתגונן מפני התנפלויות אפשריות. מגיעים חיילים תורכים שנשלחו לעצור את הבניה. דוד שוב ויחיאל נשלחים לדמשק להשתדל שם. פאניה רואה את רבקה יושבת על סוסה לצידו של יחיאל. נדמה לה שהיא נוסעת איתו. היא מקנאה בה. יחיאל נכנס להיפרד ממנה והיא מתרחקת ממנו, שוב נראה מבט של כעס על פניו. פאניה רוצה לעזוב, אין לה אל מי לפנות, מי ירצה בה? היא אינה רוצה להיעזר בכספי "החלוקה". פאניה משוחחת עם חברתה הלן-לאה. היא אומרת כי תעזוב ומדברת בזכות הנשים במקום. משום מה מדברים רק על הגברים כאילו היו היחידים במפעל החלוצי, כאילו לנשים אין תפקיד. חברתה מנסה להניא אותה אך פאניה מחליטה לעזוב אל דודה ביפו. יש בה כאב, כעס, קנאה ורצון לרוץ אל ההרים ולצעוק כמו אחיה המשוגע.

פרק ו'

פאניה מגיעה לביתם של אלגרה ומוסה בחיפה. בבית אלגרה היא מקבלת מכתב מאחותה סוניה מאמריקה. סוניה שלחה לה חמש עששיות (מנורות נפט), פאניה מכרה כמה מהן כדי לקנות תרופות. המכתב מרגש. סוניה מספרת על אחותם הנוספת ותוהה כיצד פאניה מסתדרת בארץ הזרה. פאניה חושבת על ילדי יחיאל הרעבים. היא חושבת על יחיאל שלא שאל אותה מעולם על אביה של תמרה. מעולם לא דרש לממש את נישואיהם.

למחרת עוזבת פאניה. היא פוגשת את אימבר במקרה בחיפה. הוא מחבק אותה בהתלהבות. היא מסתירה את תוכניתה לעזוב את המושבה. היא מחליטה לנסוע לדודה ולנסות למחוק את יחיאל מחייה.

פרק ז'

פאניה ביפו. היא משווה את המקום לראש פינה. כאן לבושים האנשים אחרת. היא חשה כי תם זמנם של המלבושים הבדואיים.

בלה רוקח איננה מצליחה לדובב את פאניה. פאניה חושבת על יחיאל הרוכב לדמשק ורבקה לצדו. כל דמות של גבר מזכירה לה אותו. היא פוגשת את אהרון שלוש ולומדת ממנו את החלפנות (החלפה של מטבעות כסף). בעיני דודה זה עיסוק גלותי בזוי, אך לפאניה חשובה הפרנסה. אנשי יפו התרגלו לראותה מתמקחת.

 

פאניה מתרועעת עם נשות קונסולים ועם בתו של שלוש. בלה רוקח (דודתו של יחיאל) רוצה שתבוא לגור איתה. בלה מרגישה כמה היא מתייסרת באהבתה ליחיאל. בלה מדברת בשבחו של יחיאל: נאה כנסיך וחכם כשלמה. מישהו מהם צריך להיכנע. פאניה טוענת כי אינה רוצה בו. בלה אומרת לה: הרי את אוהבת אותו. פאניה מתלוננת: יחיאל אינו אוהב אותי. פאניה מקווה כי הפצע יגליד מעט. היא שמחה שיש לה בת קטנה. היא שומעת על מאורעות המתרחשים בראש פינה. עדיין יש לה קשר עם המקום. יחיאל מגיע לביקור ביפו ומספר לה על השליחות לדמשק, על התלאות ועל ההצלחה. הוא מבשר לה על מות אחותה של הלן-לאה. תוך כדי כך הוא מחבק אותה. פאניה רועדת. דודה נכנס והם מדברים על ראש פינה. יחיאל מתייחס לדוד מעט בלגלוג, שאיננו איש המעשה. יחיאל רוצה לדבוק באדמת גיא אוני. הדוד מספר לו על עסקי המסחר של פאניה, על מהפכנים רוסיים, על ההשכלה. הדוד חש כי משהו משובש ביחסי פאניה ויחיאל ובכ"ז מאלץ את יחיאל לישון בביתו. יחיאל ישן ליד אשתו ותמרה.

בלילה מקיש טורקי בדלת ומבקש תרופות. אין לו כסף ופאניה אינה נותנת לו. שומעים פתאום שנעלם ילדו של אהרון שלוש, אולי נחטף. הילד נמצא. הם משוחחים מסתבר כי הייתה אי הבנה ביניהם, יחיאל לא לקח את רבקה לדמשק, הוא פשוט החזירה לביתה בעין זיתים. הוא עצמו פחד כי פאניה ברחה ממנו עם אימבר. והרי אימבר בעיניה הוא רק ידיד. הם מיישרים את ההדורים ביניהם ואז פאניה מספרת לו על האונס בפוגרום על ידי הגוי. הם מחליטים לחזור לראש פינה.

פרק ח'

פאניה יושבת על הגבעה וקוראת את "אָנַה קַרֶנִינַה" ששלח לה דודה. יחיאל נבוך, הוא אינו רגיל לנשים קוראות , ובוודאי לא ספרות כזו. לפאניה קראו מופקרת גם ללא הקריאה, כי לא גזרה את שערותיה ולא הסתירה אותן. ברקע מתחולל ריב עם הבדואים על מי הברכה. אפילו אם ינצחו היהודים יצטרכו לשלם. פאניה משתתפת בשמירה על ראש פינה למרות היותה אישה בהריון. יש בעיות פרנסה. קשה להם להשיג הלוואה. הבדואים מפריעים. קיימת בעיית המים. מתקיימת סולחה עם הבדואים.

יחיאל מביא אורח- סאשה זוסמן, חלוץ עולה מרוסיה, צייר, שהתגלגל במקומות שונים עם הבילויים. הוא מדבר עם פאניה על התרבות הרוסית ומשחק עם הילדים. סאשה בולט בגובהו ובמצב רוחו הטוב.

המצב בראש פינה מחמיר. המחסור גובר. יחיאל ופאניה סובלים מרעב, ממחסור. מחוסר תוחלת. דוד שוב נוסע לחוץ לארץ לגייס תרומות. פאניה יולדת בן וסאשה מסייע לה. סאשה מצייר עם הילדים עוף חול אדום על דלת הבית. סאשה עוזב את הבית.

פרק ט'

פאניה דוהרת מצפת לראש פינה ותוקפים אותה, היא יורה ופוגעת האחד התוקפים. היא בקרה אצל הרופא האנגלי בצפת העומדת לעקור לירושלים ורכשה ממנו ספרים.

יחיאל מבקש ממנה את האקדח. הערבים בסביבה יודעים כי אישה פצעה שודד ערבי. הם עלולים להגיע לפאניה ולנקום בה. הפצוע שוכב בבית החולים בצפת. פאניה חייבת להסתלק. היא בורחת ליסוד המעלה. שם היא לומדת על בעיית הקדחת של המקום. פאניה שוהה שם שעות מעטות. היא חוזרת לראש פינה. היא אוהבת את יחיאל אהבה עזה. דודה מזמין אותם לחתונתו עם בלה רוקח, דודתו של יחיאל.

פרק י'

פאניה מגיעה לחתונת דודה. מאז גיל 13 לא הייתה במסיבה כזו. האווירה טובה. פאניה עסקה בסחר תרופות ביפו. אנשים מביטים בה בחשדנות. היא משוחחת באופן חופשי עם גברים, מפרנסת, אינה חוששת מהערבים. היא מוכיחה את אליעזר רוקח שעזב את גיא אוני. היא פוגשת את לנדא, סוחר טבק יהודי. מחליטה לסחור בטבק.

פרק י"א

פאניה נזכרת בביקור בגדרה עם אימבר. שמונה גברים ואישה אחת בתנאים קשים. אין להם בהמות, בעיית מים, גרים בצפיפות. משיחה עם אחד מהם למדה כי סאשה זוסמן איבד את אשתו ובתו התינוקת בפוגרום. פאניה מגיבה בהתרגשות ומקיאה.

פאניה מזהה את האישה היחידה, זו היא שמצאה אותה לאחר האונס. היא חוששת שתכיר אותה. החלוצים שרים, אחד מהם מנסה לתקוף אותה. הם חושבים שהיא המאהבת של אימבר.

פאניה חוזרת הביתה. משתוקקת לפצות את יחיאל.

ריבה פרומקין גוססת. רבקה מתארחת עם בעלה ישמעאל מדמשק בבית פאניה. ישמעאל מתפעל מיופייה של פאניה. איסר בעלה של ריבה ופאניה יושבים לצדה של ריבה. אח"כ פאניה משוחחת על יחיאל המוכיח אותה רכות על שהיא עוזבת וחוזרת ומבקש שלא תעזוב.

פאניה הייתה רוצה בית אחר, אך אינה מפצירה ביחיאל. יחיאל מסרב לקבל עזרה מפקידי הברון.

פרק י"ב

ריבה נפטרה. פאניה מהרהרת ביחיאל. הוא המתיישב הראשון בגיא אוני. עתה הוא זקוק לה. ככל שקשה היא נמרצת יותר והוא כבר שחוק. הוא הוכרע לא ע"י הרעב והעבודה הקשה אלא ע"י הפקידים. הוא שונא אותם. האיכרים מתרחקים ממנו. יחיאל בטוח בעצמו. הם יושבים על אדמות אוליפנט ולא על אדמות הברון. הוא אוהב את האדמה. בדלקה שפורצת בשדה נספה לוליק האח.

עסקי הטבק של פאניה מסתבכים. היא מבינה כי לנדא ניצל את תמימותה. יחיאל ועוד כמה אנשים מרדו באושרי פקיד הברון. נוצרו סיבוכים. יחיאל אינו מסכים להתנצל ועובד ביסוד המעלה. יחיאל אינו מסוגל לסבול את ההשפלה של פקידי הברון. פאניה מוכרת תנור לפקיד הברון. הוא מבקש שתנגן בפסנתר. מנסה לחבקה. הדלת נעולה והיא יורה במנעול.

פרק י"ג

יחיאל חלה בקדחת. פאניה מוצאת אותו ביסוד המעלה שוכב בחדר קר, בו מאשפזים חולים. היא רועד, מטושטש. פאניה מסיעה אותו לראש פינה. הרופא מגיע וכבר מאוחר מדי.

פרק י"ד

חלפה יותר משנה. שורה ואשתו מבקרים אצל פאניה. הוא מנסה לשכנע אותה לעקור ליפו. הפקיד אושרי סולק. שטחי החקלאות גדלו. החלו הנטיעות. היא עבדה בכרמו של איסר פרומקין.

משה בן העשר וחצי אינו לומד, אלא רוצה להיות איכר. בורח וגורם לבעיות. הנער מתחיל לעבוד בתעשיית המשי וכך גם אחותו בת התשע. פאניה מחליטה למכור את הבית. היא משווה בין ילדותה לבין ילדותם של הילדים בראש פינה. בבית הוריה לא ידעה מחסור.

פאניה שומעת רעש בחצר ויוצאת עם אקדחה. מתברר כי זה הוא סאשה. הוא עבד בבירות. הוא מתפעל מיופיה של פאניה. "מלכת ארץ נפתלי". הוא מספר על אהבתו של אימבר לאשתו של אוליפנט. סאשה מגלה לה כי הוא זה שקנה את הבית. הוא היה נשוי למשוררת. היו להם שתי בנות. הוא החליט לעלות לירושלים, לשכוח. שניהם אבדו משפחות. פאניה אומרת כי אסור להשכיח דברים. סאשה מדבר על הצורך להמשיך לחיות, לפתוח דף חדש. הוא מציע לה עזרה.

רוצים לקבל את הסיכומים לבגרות ישר לפייסבוק שלכם? עשו לנו לייק: